בלוג

בשנת 2012 חוללה הלכת ע”א 1326/07 ליאור המר נ’ פרופ’ עמית (28.5.2012) (להלן: הלכת המר) תפנית משמעותית בדיני הרשלנות הרפואית בכל הנוגע למקרים של הולדה בעוולה. עד לאותו מועד, הוכרה בפסיקה העילה הכפולה: “חיים בעוולה” ליילוד, לפי הלכת ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ (פ”ד מ(2) 85), ו**”הולדה בעוולה”** להוריו. אלא שבהלכת המר בוטלה עילת היילוד…

ההלכה ששררה בפסיקה הישראלית מאז הלכת זייצוב (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ, פ”ד מ(2) 85 (1986)) הכירה במשך למעלה מרבע מאה ביכולתו של קטין בעל מום מלידה להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד גורמי הרפואה, בטענה כי בהתרשלותם בייעוץ הרפואי או בבדיקות במהלך ההיריון, מנעו את גילוי המום בעובר ואפשרו את לידתו כשהוא פגוע באופן חמור….

  א. מבוא כאשר אדם רוכש מוצר, מצפה הוא לקבלו בתנאי איכות ותכונות ההולמים את ההסכם עם המוכר. אך לא תמיד כך קורה בפועל. לעתים, הקונה מגלה שהמוצר שסופק לא תואם את שהוזמן (אי-התאמה). נשאלת השאלה: מהם הסעדים העומדים לרשות הקונה במסגרת חוק המכר, תשכ”ח–1968 (להלן: חוק המכר), וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א–1970…

  1. רקע כללי: הבעלות הקניינית מול “חזקה נוגדת” זכויות במקרקעין בישראל נקבעות בעיקרן על-פי רישום בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו) או בהליך הסדר מקרקעין. עם זאת, הדין הישראלי (המבוסס חלקית על הדין העותומאני הקודם) מקנה במשורה אפשרות לאדם להחזיק במשך תקופה ממושכת במקרקעין שאחר רשום בהם כבעלים, ולהצמיח מכך זכות המונעת פינויו מן המקרקעין. במקרים…

  התיישנות במקרקעין היא נושא מורכב, הנע בין שאלות של החזקה לאורך זמן (“חזקה נוגדת”) לבין האבחנה האם עסקינן במקרקעין “מוסדרים” או “לא-מוסדרים”. במאמר זה ננסה להבהיר את העקרונות המרכזיים, תוך הישענות על מקורות הדין הרלוונטיים (חוק הקרקעות העותמני, חוק ההתיישנות, פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], חוק המקרקעין וחוק יסוד: מקרקעי ישראל), ועל פסיקות…

מבט על דיני ההפרה היסודית ודוקטרינת הארכה בחוק החוזים (תרופות), פסיקה ופסיקת בתי המשפט הקדמה סוגיית האיחור בקיום התחייבות לפי חוזה, והשלכותיו על עצם המשך קיום ההסכם או ביטולו, מעלה לדיון שאלות עקרוניות בדיני חוזים. במוקד הדיון ניצבת השאלה אם איחור זה מהווה “הפרה יסודית” של החוזה – באופן המזכה את הצד הנפגע בזכות לבטל…