בלוג

מבוא בשנים האחרונות עולה תדיר סוגיית סמכויות הרשויות המקומיות לגרור כלי רכב, והיקף חובת הזהירות המוטלת עליהן כלפי בעלי רכבים. למצב זה נלווה חשש לפגיעה לא מידתית בזכות הקניין והחירות של האזרח – ודווקא ע”י גוף ציבורי המחויב לפעול באופן חוקי וסביר. במאמר זה נבחן את פסיקות בתי המשפט בנוגע לגרירה, תוך ציטוט מקורות שנזכרו…

הקדמה בשנים האחרונות נשמעות טענות תדירות מצד אזרחים כי “העירייה ממשיכה ביודעין לנהוג באופן בלתי חוקי, מעשה שגרה, כאילו החוק אינו חל עליה” (בג”ץ 2126/99 דה הס נ’ עיריית תל אביב-יפו, נספח ו’). בין אם מדובר ב”ברירת קנס” או בגרירת כלי רכב לכאורה שלא כדין, נטען לא אחת כי הפעולות אינן עומדות בהוראות החוק, וכי…

הקדמה ורקע בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (כב’ השופט רועי פרי) דן במקרה שבו נרשם דוח למבקש (נכה עם תג חניה) בגין חנייה במקום אסור, לכאורה, על פי חוק העזר העירוני בדבר שמירת הסדר והניקיון. בהמשך, הוגש נגדו כתב אישום על אותה עבירה, הגם שהמבקש טען לחסות תחת הגנות חוק חניית נכים, תשנ”ד-1993. לאחר…

הרעיון המרכזי: “לא די באמירת ‘שקר’ – חובה לפרט ולהוכיח” בתביעות לשון הרע, הכחשה כללית (כגון “הכול לא נכון” או “לא היה ולא נברא”) נחשבת לחולשה ראייתית חמורה. בתי המשפט בישראל מדגישים כי על בעל הדין להתמודד עם הטענות בפירוט – להציג גרסה עקבית, לסתור ראיות ספציפיות, ולהוכיח כי הפרסום אינו אמת. הכחשה גורפת, ללא…

אחת הטעויות הנפוצות של בעלי דין בתביעות לשון הרע היא להסתפק בהכחשה כללית – אמירה דוגמת “לא היה ולא נברא” או “הכול שקר”. בתי המשפט מבהירים שוב ושוב שאין די בהצהרה סתמית כדי לערער את הפרסום הפוגע; יש להציג גרסה מפורטת, המאמתת או מפריכה כל רכיב בעובדות שנטענו. במאמר זה נסביר מדוע גישה של “הכחשה…

אחת הסוגיות המעניינות שעולות תדיר בבתי המשפט היא הקשר שבין סגירת תיק פלילי בעילות כגון “מחוסר ראיות” או “היעדר אשמה” לבין האפשרות לתבוע את מגיש התלונה בגין לשון הרע. לא מעט אנשים מניחים שאם התיק נסגר ללא הגשת כתב אישום, משמע שהתלונה הייתה שקרית – אך הפסיקה מצביעה על כך שזה לא תמיד נכון. למעשה,…