בלוג

מבוא החוזה הוא מסמך משפטי מחייב, אך אין הוא נצחי מעצם טבעו. לעיתים, אחד הצדדים מפר את התחייבויותיו כך שקיום החוזה כולו מתערער. החוק הישראלי והפסיקה הענפה מלמדים כי כאשר מדובר ב”הפרה יסודית”, רשאי הצד הנפגע לבטל את החוזה ולהשיב לעצמו את התמורה שכבר שולמה. במאמר זה נציג את העקרונות העיקריים לביטול חוזה ולהשבת כספים…

פתח דבר במקרים רבים של רכישת דירה, מגלה הקונה בדיעבד כי בנכס קיימת חריגת בנייה – בין אם בחריגה מקווי בניין, הרחבה או תוספת שלא קיבלה היתר, או פגיעה אחרת בתנאי ההיתר. האם קיומה של חריגת בנייה מהווה “הפרה יסודית” של הסכם מכר דירה, המאפשרת לקונה לבטל את ההסכם ולקבל פיצויים? שאלה זו נדונה בפסיקה…

  פתח דבר סוגיית מזונות הילדים ידעה בשנים האחרונות שינויים ותהפוכות בדיני המשפחה בישראל, בעיקר מאז פסק הדין המכונן בבע”ם 919/15 פלוני נ’ פלונית (19.7.2017), שבו נקבעו עקרונות מנחים חדשים לפסיקת מזונות ילדים מעל גיל 6. יחד עם זאת, כאשר מדובר במזונות “יוצאי דופן” – קרי, מזונות לקטינים בעלי צרכים מיוחדים – מלאכת הפסיקה מורכבת…

  הסדרת זכויות במקרקעין בישראל, ובפרט במקרקעין אשר טרם הוסדרו בעבר, כוללת מנגנון של פנייה לפקיד ההסדר (או לעיתים “מנהל ההסדר” / “מפקח על ההסדר”), האמון על הכרעה בזכויות קניין בקרקע בעת הליך הסדר. השאלה המתעוררת היא באילו מקרים מספקת פנייה לפקיד ההסדר הגנה לבעל הקרקע המקורי מפני טענות של פולש, או מפני מי שמעלה…

מבוא בשיטת המשפט הישראלית, כאשר אדם מחזיק במקרקעין (ללא רישום בעלות על שמו), עשויה לעיתים להיווצר אפשרות כי החזקתו תתגבש לכדי טענת בעלות. השאלה מתי ואיך הופכת עצם ההחזקה לתביעת בעלות במקרקעין מושתתת על מספר מקורות בדין הישראלי – בהם חוק המקרקעין, תשכ”ט-1969, חוק ההתיישנות, תשי”ח-1958, חוק הקרקעות העותומני (1858), ופקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח…

סכסוכים ביחס למקרקעין עשויים להתעורר בחלוף שנים רבות מאז הופקעו או הועברו הזכויות בקרקע, או כאשר אדם מחזיק במקרקעין ללא הסכמה מפורשת של הבעלים וטוען כי זכויותיו קמו לו מכוח חלוף הזמן (“התיישנות”). אחד הכלים הדיוניים שבעלי זכויות מבקשים להפעיל במצבים אלה הוא בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות. להלן נעמוד על התנאים, הפסיקה והטענות…