מבוא חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970 (להלן: “חוק התרופות”), נועד למסד את הסעדים והתרופות העומדים לצד הנפגע בגין הפרת חוזה. אחד מעיקרי החוק הוא ההבחנה בין “הפרה יסודית” לבין הפרה שאינה יסודית, ושתי ההבחנות מופיעות בסעיף 6 לחוק, המבחין בין “הפרה מסתברת” (או “הפרה רגילה”) ובין “הפרה יסודית“. השאלה המרכזית היא כיצד מזהים…
המחלוקת בשאלת מזונות הילדים הופכת מורכבת במיוחד כאשר להורים אחריות הורית ומשמורת משותפת, במובן של חלוקת זמני שהות משמעותית בין שני הבתים. מאז פסק הדין העיקרי בבע”ם 919/15[^1], ששינה את נקודת המוצא בפסיקת מזונות ילדים מגיל 6 עד 15, חל שינוי ניכר באופן קביעת שיעור המזונות. במאמר זה נציג את עיקרי הגישה החדשה, נתייחס…
מבוא סוגיות בענייני מזונות ילדים נידונות במערכת בתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים. לאחר שניתנת הכרעה בשתי ערכאות (למשל: בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי בערעור, או בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול), עשוי בעל דין לבקש את התערבותו של בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ – ובכך מבקש לערער ב”גלגול שלישי”….
מבוא שאלת הסמכות לדון מחדש במזונות קטינים, לאחר תביעה שהסתיימה במחיקה או בהסכמות אחרות, מעוררת סוגיות עקרוניות על יחסי הגומלין בין ערכאות, על היקף תחולתה של “סמכות נמשכת” ועל מצבי מעבר ל”סמכות חדשה”. משפט המשפחה הישראלי מכיר במצבים שבהם ערכאה שיפוטית – בין אם בית משפט לענייני משפחה ובין אם בית דין רבני –…
הסוגיה של סמכות שיפוט בתביעות למזונות ילדים מהווה נקודת מחלוקת נפוצה בסכסוכי משפחה בישראל. לעיתים נדרשים בני-זוג המתגרשים להכריע היכן יתנהל הדיון בשאלת חבות המזונות של הילדים: בבית-הדין הרבני (הדן בענייני נישואין וגירושין בין יהודים על פי הדין הדתי), או בבית-המשפט לענייני משפחה (הדון בערכאה אזרחית). להלן נסקור את עיקרי הדין והפסיקה הרלוונטיים, תוך הפניה…
הבסיס העדכני לדיון בשאלת החיוב במזונות ילדים בגילאי 6–15, נקבע בהלכת בע”ם 919/15 פלוני נ’ פלונית (להלן: הלכת בע”ם 919/15). הלכה זו, שחוללה מהפכה בשדה מזונות הילדים, קובעת כי חבות המזונות (מעבר לצרכים ההכרחיים) תהא מוטלת על שני ההורים מדין צדקה, תוך התחשבות בכלל הכנסות הצדדים, פוטנציאל השתכרותם וחלוקת זמני השהות. כתוצאה מכך, זנח…