מבוא
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות), מאפשר, במצבים מסוימים, לנפגע בגין הפרת חוזה לבטל את החוזה. אחד המקרים המשמעותיים שבהם קמה לנפגע זכות ביטול הוא כאשר ההפרה מוגדרת כ"הפרה יסודית". ואולם, הגדרת ההפרה כיסודית עשויה לנבוע משני נתיבים עיקריים:
- הפרה יסודית מוסכמת: כאשר החוזה עצמו מגדיר אלו הפרות תיחשבנה "יסודיות" (לרוב בסעיף המתייחס לכך).
- הפרה מסתברת (אובייקטיבית): כאשר מדיני החוזים עולה, שאדם סביר לא היה מתקשר מלכתחילה בחוזה, אילו ידע מראש על ההפרה ותוצאותיה (רישא של סעיף 6 לחוק התרופות).
מאמר זה יתמקד בשאלה, כיצד מוכיחים — בהתאם לפסיקה ולחוק — שאדם סביר לא היה מתקשר מלכתחילה בחוזה, אילו צפה מראש את ההפרה ואת השלכותיה, ובכך מתקיימת "הפרה מסתברת" המקנה לנפגע זכות ביטול החוזה. נבחן את עיקרי ההלכות והעקרונות, תוך הפניה לפסקי דין רלוונטיים ולסעיפי החוק הרלוונטיים, ובהם חוקהתרופותחוק התרופות סעיפים 6-7 ופסיקות בולטות כדוגמת דנ"פ 44/75 (ביטון נ' פרץ), ע"א 2106/00, וכן הלכות נוספות מבתי המשפט.
1. המסגרת הנורמטיבית: חוק החוזים (תרופות) וסעיף 6
1.1. "הפרה יסודית" לפי החוק
חוק התרופות מגדיר בסעיף 6(א) מהי "הפרה יסודית":
“לעניין סימן זה, ‘הפרה יסודית’ – הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית…”.
כלומר, מלבד האפשרות שהחוזה עצמו יגדיר הפרה פלונית כ"יסודית" (הפרה מוסכמת), קיימת חלופה כללית "מסתברת": הפרה "שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה" לו צפה מראש את ההפרה. חלופה אחרונה זו היא נשוא דיוננו.
1.2. ההבדל בין "הפרה מסתברת" ל"הפרה מוסכמת"
ההפרה המסתברת אינה דורשת שהצדדים יגדירו מראש את עצם ההפרה כיסודית, אלא היא נבחנת לפי מבחן חיצוני-אובייקטיבי: האם ההפרה ונסיבותיה הן כה חמורות, עד שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה מלכתחילה, לו חזה מראש את ההפרה. מנגד, בהפרה יסודית מוסכמת, הצדדים כותבים מפורשות בהסכם כי איחור כלשהו/סעיף מסוים במלואו/תנאי כלשהו — יהווה הפרה יסודית.
2. הפסיקה המכוננת בדבר "הפרה מסתברת" והיישום שלה
2.1. דיון נוסף 44/75, ביטון נ' פרץ [פורסם בפ"ד ל(3) 581]
בפסק דין זה (ד"נ 44/75), הודגש שבחינה אם הפרה מסוימת היא "יסודית מסתברת" בוחנת הן את מידת החומרה האובייקטיבית של ההפרה הן את הנסיבות הספציפיות. נקבע כי יש לשאול: לו ידע הנפגע מראש על הפרה זו דווקא, האם היה חותם על אותו חוזה באותם תנאים? אם התשובה שלילית – ההפרה היא יסודית.
2.2. ע"א 2106/00
בפסק דין זה, ערכאת הערעור ביקרה ופירטה את תבחיני ההפרה המסתברת. הודגש כי כאשר נגרם לנפגע נזק מהותי, או שהופרה נקודה מרכזית (בעלת חשיבות מיוחדת) בחוזה, מניחים שתנאיה כה חשובים עד שאדם סביר לא היה מתקשר מלכתחילה.
2.3. פסקי דין נוספים
- ע"א 71/75 מרגליות נ' אברבנאל: נידונה ההבחנה בין הפרה יסודית ללא יסודית. הודגש כי יש לשקול הן את ציפיית הצדדים בזמן החתימה הן את המשמעות העסקית-כלכלית של כל תנאי.
- ע"א 329/73 מלון סטפניה נ' עיזבון מילר: נקבע כי ויתור על זכות הביטול מחייב בירור אם הנפגע מוכן להמשיך בקיום החוזה למרות ההפרה.
3. כיצד מוכיחים שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה מלכתחילה?
3.1. הנפגע נדרש להוכיח כי ההפרה ותוצאותיה כה מהותיות
על צד הטוען להפרה יסודית מסתברת מוטל הנטל לשכנע כי ההפרה נוגעת לליבת ההסכם, וכי בהתחשב באופי ההתקשרות, זהו תנאי עיקרי שבזכותו התקשר בכלל בחוזה. כך, אם מדובר בנכס פגום באופן שמשנה לחלוטין את טיבו המהותי (כדוגמת בית מגורים שחרף התחייבות המוכר התגלה בו ליקוי כבד שאין אפשרות לתקן בקלות, או שהופרה התחייבות קריטית דוגמת מועד מסירה בחוזה מכר דירות, או שהתגלה שהמקרקעין אינם מיועדים לשימוש המוצהר), קל יותר להראות שהפרה עונה להגדרת "הפרה מסתברת יסודית".
3.2. ציפיות הצדדים בעת כריתת החוזה וראיות חיצוניות
הן חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הן חוק התרופות, דורשים מבחן כפול: אומד דעת הצדדים (האם ידעו או צפו את ההפרה) ומבט אובייקטיבי (האם אדם סביר היה או לא היה מתקשר). לשם כך, נפגע יכול להסתמך על:
- ניסוח החוזה: האם ההתחייבות שהופרה עוגנה בסעיפים מרכזיים והוצגה כעיקרית.
- מצגים והבטחות במו"מ: מצגים או הבטחות שהוחלפו עשויים להעיד על מידת חשיבות ההתחייבות בעיני הנפגע.
- היקף הנזק שנגרם: אם הנזק כבד או שמדובר בחוסר אפשרות לנצל את נשוא החוזה, הדבר תומך בהיות ההפרה יסודית.
3.3. מועד וסיבת משלוח הודעת ביטול
סעיף 8 לחוק התרופות, לצד סעיף 7(א), קובע כי אם נפגע מעוניין לבטל את החוזה בגין הפרה יסודית, עליו לעשות זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה. אם חולף זמן רב ולא ניתנה הודעת ביטול, לעיתים נתפס הדבר כוויתור על זכות הביטול. מנגד, אם נשלחת הודעת הביטול בסמוך לגילוי ההפרה, הדבר מתיישב עם הטענה של "לא הייתי מתקשר בחוזה לו ידעתי" וכו'.
4. השלכות הביטול על תשלום פיצויים ועל דיני ההשבה
4.1. זכות לביטול בצירוף פיצויים
לא די בהכרה כי ההפרה יסודית כדי לזכות בסעדים מעבר לביטול: פיצויים בגין נזקים יתבססו על סעיפים 10 ואילך לחוק התרופות (נזק צפוי וכד'). לעיתים הנפגע רשאי לדרוש גם אכיפה, אך לאחר שהוכרזו כיסודית, בדרך כלל הנטייה היא לביטול.
4.2. החזרת כספים והשבה
עם ביטול החוזה, חלים סעיפי ההשבה של חוק התרופות (סעיף 9). בדרך כלל משמעות הדבר שאם הנפגע שילם תמורה, עליו לקבלה בחזרה, ובמקביל להחזיר למפר כל מה שקיבל על-פי החוזה (סעיף 9(א)). כמו כן, עשויה לקום שאלת הפיצויים בהתאם לסעיף 10.
5. נטל ההוכחה להפרה יסודית מסתברת
בית המשפט העליון קבע כי צד הטוען להפרה יסודית מסתברת, עליו לפרוס תשתית ראייתית שממנה ניתן להסיק, לפי מבחן סביר, שאילמלא ידיעה מוקדמת בדבר ההפרה, הנפגע לא היה מתקשר כלל. מנגד, אם הצד שכנגד מבקש לטעון שההפרה אינה גדולה, שאולי מדובר בתנאי שולי, שאין זה סביר שהנפגע לא היה מתקשר בגללו — עליו להציג עמדתו.
6. סיכום ומסקנות
"ביטול חוזה עקב הפרה מסתברת", כמשמעותה בסעיף 6 לחוק התרופות, מחייב כי ההפרה תהא כה מהותית, עד שאדם סביר במעמדו של הנפגע "לא היה מתקשר בחוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה". לתובע-נפגע נטל להראות מדוע מדובר בחיוב מהותי, שחסרונו מסכל את תכלית החוזה או את היקף התמורה שבעבורה התקשר. בתי המשפט בוחנים שני גורמים:
- עוצמת ההפרה והנזק: עד כמה נפגעה זכות הצד הנפגע, ועד כמה העסקה מאבדת מערכה כלפיו.
- התנהגות הצדדים: האם ניתנה למפר שהות לתקן, האם התעכב הנפגע, מה תוכן החוזה והמו"מ וכו'.
בהתקיים הפרה יסודית, רשאי הנפגע לבטל את החוזה בהודעה בכתב ובהתאם להוראות סעיף 8 לחוק התרופות. עם הביטול, כל צד חייב בהשבה, לפי סעיף 9 לחוק התרופות. אכן, שאלת ההפרה המסתברת הינה בעלת חשיבות רבה במקרים שבהם אין סעיף מפורש מגדיר הפרה כ"יסודית", ובפרט כאשר נדרשת הכרעה מהותית — האם להורות על ביטול החוזה אם לאו.
7. נספחים: הפניות לפסיקה ולחוק
- דנ"פ 44/75 ביטון נ' פרץ פ"ד ל(3) 581
- ע"א 2106/00 (ציון מזור נ' …).
- חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970: סעיפים 2, 6, 7(א), 8, 9(א).
- ע"א 71/75 מרגליות נ' אברבנאל, פ"ד כט(2).
- ע"א 355/80 אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע, פ"ד לה(2) 800, לעניין הוכחת נזק בגין הפרת חוזה.
מאת: ___
תאריך: ___
(כל האמור במאמר זה מהווה סקירה כללית של הדין ואינו תחליף לייעוץ משפטי ספציפי)
כתיבת תגובה