בינה מלאכותית משפטית מול חוקר משפטי אנושי: השוואה מקיפה

(“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט) איור אילוסטרציה: בינה מלאכותית נכנסת לאולם בית המשפט, ועורכת דין מופתעת לנוכח “עורך דין AI”

בשנים האחרונות חלה מהפכה בתחום המשפט עם כניסתם של כלים אוטומטיים מבוססי בינה מלאכותית – המכונים לעיתים “עורך דין AI” – המסוגלים לבצע משימות משפטיות מגוונות. במקביל, קיימים עדיין שירותים מקצועיים של חוקר משפטי אנושי המספקים מחקר משפטי מעמיק בהתאמה אישית, כדוגמת השירות באתר lawresearch.co.il. במאמר זה נסקור בהרחבה את ההבדלים בין שימוש ב”עורך דין AI” לבין חוקר משפטי אנושי מקצועי. נדון בכלים הנפוצים ויכולתיהם, נבחן את יתרונותיהם (מהירות, עלות, זמינות, חיפוש חכם) ואת מגבלותיהם (היעדר הבנה עמוקה, אי-דיוקים משפטיים, חוסר התאמה לפרקטיקה המקומית, היעדר שיקול דעת). כמו כן, נציג את יתרונות המחקר האנושי – התאמה אישית, הבנת ההקשר, היכרות עם הפסיקה והפרקטיקה בישראל, ואיכות ניתוח מבוססת ניסיון. לבסוף, נשלב תובנות ממקורות עדכניים (2022–2025), כולל פסיקות ומחקרים, בנוגע ליעילות הבינה המלאכותית המשפטית לעומת מחקר משפטי אנושי.

מהו “עורך דין AI”? כלים נפוצים ויכולותיהם

“עורך דין AI” הוא כינוי למערכות בינה מלאכותית המשמשות לסיוע בביצוע משימות משפטיות באופן אוטומטי. מערכות אלו מבוססות לרוב על מודלי שפה גדולים (כדוגמת GPT-3 ו-GPT-4) שפותחו כדי להבין שפה טבעית ולייצר תוכן טקסטואלי. בשנים האחרונות צצו מספר כלים ויישומים בולטים המשמשים עורכי דין ומחלקות משפטיות בעולם:

• ChatGPT – מודל שיחה רב-עוצמה מבית OpenAI, שמסוגל לענות על שאלות משפטיות, לנסח מסמכים ולסכם פסיקה. הוא כלי כללי בעל ידע נרחב (נכון למועד האימון שלו), ושימש בסיס לפתרונות רבים.
• Harvey AI – מערכת מבוססת GPT-4 המותאמת לתחום המשפט. Harvey פותחה ב-2022 וקיבלה מימון מהקרן של OpenAI. היא הוטמעה בפירמות מובילות (לדוגמה, Allen & Overy הבריטית) כ”שותפה” המשולבת בעבודת כ-3,500 עורכי דין ב-43 משרדים, לטובת מחקר משפטי ובדיקת נאותות (due diligence) באמצעות הנחיות בשפה טבעית (Allen & Overy breaks the internet (and new ground) with co-pilot Harvey  – Legal IT Insider) (Allen & Overy breaks the internet (and new ground) with co-pilot Harvey  – Legal IT Insider). Harvey מאומנת על קורפוס משפטי ייעודי ומסוגלת לסייע בניתוח חוזים, בדיקת מסמכים רגולטוריים, והפקת תובנות – מה שהמשרד תיאר כיכולת לספק פתרונות מהירים, חכמים וחסכוניים יותר ללקוחות.
• CaseText (CoCounsel) – פלטפורמת מחקר משפטי אמריקאית ותיקה ששילבה ב-2023 עוזר AI בשם CoCounsel המבוסס על GPT-4. כלי זה מסוגל, בתוך דקות, לסייע בניסוח מזכרים משפטיים, בסקירת מסמכים, בהכנת חקירות מקדמיות (deposition) ו בניתוח חוזים (Thomson Reuters to acquire legal AI firm Casetext for $650 million | Reuters). הצלחת CoCounsel הייתה כה מרשימה, שחברת Thomson Reuters (הבעלים של Westlaw) רכשה את CaseText ב-2023 בסכום של כ-650 מיליון דולר, כחלק ממגמת השקעה של תאגידי מידע בכלי AI משפטיים (Thomson Reuters to acquire legal AI firm Casetext for $650 million | Reuters) (Thomson Reuters to acquire legal AI firm Casetext for $650 million | Reuters).
• Lexis+ AI – מערכת חדשה של חברת LexisNexis המשולבת במאגרי המידע המשפטיים שלה. Lexis+ AI מציעה ממשק דמוי צ’אט לביצוע חיפוש עם ציטוטים למקורות משפטיים ישירות בתשובות. החברה טוענת שהמענה כולל הפניות “מקושרות” לפסיקה וחקיקה מתוך המאגר שלה, באופן שאמור לצמצם סיכון ל”תוכן מומצא” (הזיות) ולאפשר אימות קל של התוצאה (LexisNexis Launches Lexis+ AI, a Generative AI Solution with Hallucination-Free Linked Legal Citations | LexisNexis PressRoom). למעשה, Lexis+ AI מתהדרת בכך שהיא “פתרון ה-GenAI המשפטי היחיד עם ציטוטים מקושרים בתשובותיו”, במטרה לספק תוצאות מהימנות בגיבוי אסמכתאות ולמנוע הפניות שגויות (LexisNexis Launches Lexis+ AI, a Generative AI Solution with Hallucination-Free Linked Legal Citations | LexisNexis PressRoom). המערכת פועלת בסביבה מאובטחת ומוצפנת, ומאפשרת גם העלאת מסמכים לסיכום וטיוטת חוזים בלחיצת כפתור.

כלים נוספים בזירה כוללים את Westlaw Precision (גרסה חדשה עם רכיבי AI), פלטפורמות כמו Bloomberg Law’s AI ו-Fastcase/Vlex, וכן יישומי AI ייעודיים שהתפתחו בבתי תוכנה משפטיים. גם מודלים פתוחים כמו GPT מוזנים לכלים פנימיים שמפתחים צוותי IT של פירמות גדולות. המשותף לכולם הוא הבטחה לייעל תהליכים שגוזלים זמן רב מעורכי דין – מחקר פסיקה, סקירת חוזים, ניסוח מסמכים – באמצעות בינה מלאכותית הלומדת מתקדימים וממסמכים קיימים.

יכולות מרכזיות: “עורכי דין AI” מצטיינים בעיבוד מהיר של כמויות מידע אדירות. הם יכולים לחפש בתוך שניות במאגרים של מיליוני מסמכים משפטיים, פסקי דין וחקיקה, ולאתר מידע רלוונטי לפי שאילתות בשפה טבעית. למשל, כלי AI משפטיים מסוגלים לערוך חיפוש פסיקה ותקדימים לפי תיאור מילולי של מקרה, במקום להסתמך רק על מילות מפתח. בנוסף, הם יכולים לסכם פסיקה ומסמכים – לקחת פסק דין ארוך ולהפיק תקציר נקודות מרכזיות בתוך רגע. חלקם גם מסוגלים לטיוט ולתרגם מסמכים משפטיים: לנסח חוזה ראשוני לפי נקודות שהוזנו, או לתרגם חוזה קיים לשפה אחרת, ואף להציע תיקונים והתאמות לנוסח.

מגבלות וכללי זהירות: חשוב להבין שכלי ה-AI אינם “עורכי דין” במובן של בעל מקצוע עם רישיון שמספק ייעוץ משפטי. הם תוכנות שנותנות תוצר טקסטואלי סטטיסטי בהתאם לנתונים שעליהם אומנו. לכן, יכולותיהם מוגבלות למה שנמצא במאגרי המידע שלהם ולאופן שבו ניסחו המשתמשים את השאלות. מודלים כמו ChatGPT עלולים להיראות כמפגינים בקיאות, אך בפועל אין להם הבנה משפטית מודעת או יכולת שיקול דעת מוסרי-משפטי. בנוסף, חלק מן המערכות (בעיקר הכלליות) אינן מעודכנות בכל שינויי החוק והפסיקה העדכניים, במיוחד כשמדובר בתחומי משפט מקומיים ספציפיים (למשל, דין ופסיקה ישראליים). בסעיפים הבאים נדון ביתרונות וחסרונות השימוש בהם לעומת חוקר אנושי.

יתרונות בשימוש בכלי עורך דין AI

שימוש בכלי AI משפטיים מציע מספר יתרונות ברורים, שהפכו אותם לאטרקטיביים עבור משרדי עורכי דין וארגונים:

• מהירות וחיסכון בזמן: מערכות AI יכולות לבצע בתוך דקות משימות המחייבות עשרות שעות עבודה ידניות. לדוגמה, AI המאומן בתחום המשפט יכול לסקור ולסכם מאות עמודי פסיקה מהר יותר מכל עורך דין שיעבור עליהם ידנית (How AI is transforming the legal profession (2025) | Legal Blog). מחקר של Thomson Reuters ב-2024 העלה כי שילוב AI במשרד עשוי לחסוך בממוצע 4 שעות עבודה בשבוע לכל עורך דין, מה שבארה”ב שקול לכ-100,000 דולר בשנה של זמני עבודה הניתנים להפנייה לתפוקה אחרת (How AI is transforming the legal profession (2025) | Legal Blog) (How AI is transforming the legal profession (2025) | Legal Blog). למעשה, אותה סקירה חזתה ש-4 שעות שבועיות של עו”ד יוכלו להתפנות בזכות אוטומציה של מטלות שגרתיות, ושרבים מעורכי הדין ינצלו זמן זה להגברת הפרודוקטיביות והכנסות המשרד.
• עלויות מופחתות: עבור לקוחות או מחלקות משפטיות, שימוש ב-AI עשוי להיות חסכוני. עבודה שאחרת הייתה מחויבת כעשרות שעות שכר טרחה יכולה להיעשות בעלות מינימלית באמצעות כלי אוטומטי. גם אם לכלי יש עלות רישוי או מנוי, היא לרוב נמוכה מעלות שעתית של מומחה אנושי. כך ניתן לקבל תשובות ראשוניות או טיוטות בזול יחסית, לפני שפונים לעורך דין להתייעצות סופית. מבחינת המשרד, אוטומציה מגדילה תפוקה – יש הטוענים שכל עורך דין יכול לטפל ביותר תיקים בעת ובעונה אחת בעזרת AI, ובכך להגדיל את הרווחיות.
• זמינות 24/7 ותפוקה מיידית: בניגוד לבני אדם, מערכות AI זמינות לפעולה בכל רגע, אינן מתעייפות ואינן דורשות מנוחה. ניתן לקבל מענה או לערוך חיפוש בכל שעה ביממה, למשל כשהדדליין מתקרב או כשרעיון דחוף עולה בלילה. התגובה היא כמעט מידית – שניות עד דקות – לעומת המתנה שדורשת תיאום עם עוזר משפטי אנושי. הזמינות הגבוהה הופכת את ה-AI לכלי תגבורי מצוין בעומס עבודה, וחוסכת זמן יקר בהמתנה לתוצאות.
• חיפוש חכם ועיבוד כמויות מידע גדולות: אחד היתרונות המובהקים הוא היכולת של AI לנתח “בבת אחת” אוסף אדיר של נתונים. במקום שעורך דין יעבור תיק-תיק בספריות פסיקה או בספרים, כלי AI יכול לסרוק מאגרים עצומים ולהחזיר את המידע המבוקש. כך, ניתן לגלות תקדימים או מאמרים שאולי היו מתפספסים בחיפוש רגיל. מודלים כמו ChatGPT מצטיינים בהבנת שפה טבעית; עורך דין יכול לשאול אותם שאלה מורכבת במילים שלו (“מה הפסקי דין המרכזיים בישראל בנושא הפרת חוזה על תנאי?”), ולקבל תשובה מסכמת עם הפניות (תלוי בכלי) תוך ניצול אינדקסים רבים. לפי Thomson Reuters, כלים ייעודיים מסוגלים לחקור מקרים ותקדימים, לסכם מידע ממקורות מרובים במהירות גבוהה בהרבה מקריאה ידנית, ולאפשר למשפטן “לקבל במהירות את המידע הדרוש להרכבת טיעון חזק” (How AI is transforming the legal profession (2025) | Legal Blog).
• סיוע בניסוח ויצירת מסמכים: Generative AI מסוגל לייצר טיוטות של חוזים, תביעות, מכתבים משפטיים וכן הלאה, בהתבסס על דוגמאות שהוזנו לו. בכך, הוא מסייע בתחילת הדרך בניסוח מסמך סטנדרטי, שעליו ניתן לאחר מכן לעבור ולערוך התאמות. משרדים רבים משתמשים ב-AI כדי להפיק שלדים ראשוניים של כתבי טענות ומסמכים שגרתיים, ונהנים מהאצת התהליך (How AI is transforming the legal profession (2025) | Legal Blog). למשל, יצירת חוזה פשוט או מכתב התראה יכולה להתקצר משמעותית בעזרת מחולל טקסט. כמובן שעל עורך דין לעבור ולאשר את הטיוטה, אך נקודת הפתיחה כבר מתקדמת.

יתרונות אלו נתמכים גם במגמות בתעשייה: סקר עולמי עדכני (2024) דיווח כי 77% מהמשפטנים סבורים ש-AI ישנה מהותית את עבודתם בחמש השנים הקרובות, ו-72% רואים ב-AI גורם חיובי למקצוע (How AI is transforming the legal profession (2025) | Legal Blog) (How AI is transforming the legal profession (2025) | Legal Blog). כמחצית מנציגי הפירמות ציינו ששילוב והטמעת AI הוא בראש סדר העדיפויות שלהם, מתוך אמונה שהוא יאפשר שיפור שביעות רצון לקוחות וייעול תפעולי. גם בבית המשפט העליון בישראל הוכרה היכולת התיאורטית של AI לשפר את ההליכים: בפסק דין שניתן ב-2025, השופטת אף ציינה כי “בכלי הבינה המלאכותית טמון פוטנציאל רב לשיפור מרחיק לכת של המלאכה המשפטית; הגברת הגישה לערכאות והנגשת הדין; העמקת המחקר המשפטי ושיפור כתבי הטענות; ייעול ההליכים וקיצור משך ההתדיינות; … אין זה ראוי כי מפני החששות … נחמיץ תועלות אלו” (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט). כלומר, גם בתוך הזהירות קיימת הכרה בערך המוסף של הטכנולוגיה לעתיד המקצוע.

חסרונות ומגבלות של עורך דין AI

לצד היתרונות, חשוב להכיר במגבלות המשמעותיות של כלי AI משפטיים. למרות ההתקדמות המרשימה, ישנם חסרונות שעלולים להגביל את האפקטיביות של “עורך דין AI” בהשוואה למומחה אנושי – ואף להוביל לסיכונים מקצועיים:

• חוסר הבנה עמוקה ושיקול דעת משפטי: מערכות AI, מתקדמות ככל שיהיו, אינן באמת “מבינות” משפט כפי שעורך דין אנושי מבין. הן מזהות דפוסים סטטיסטיים בטקסטים שעליהם אומנו, אך אינן מפעילות שיקול דעת או חשיבה ביקורתית עצמאית. הן אינן מודעות להקשר המוסרי, לערכים משפטיים או לעדינות של איזון אינטרסים – יכולות שהן לחם חוקו של משפטן מנוסה. בשל כך, בבעיות מורכבות הדורשות ניתוח מעמיק, עלול ה-AI לספק תשובה פשטנית או שגויה. מחקר אמפירי שנערך בארה”ב (2023) מצא למשל ש-GPT-4 שיפר מאוד ביצועים של סטודנטים בשאלות מבחן משפטי אמריקאי פשוטות (רב-ברירה), אך לא שיפר ביצועים בשאלות חיבור מורכבות הדורשות ניתוח (AI Assistance in Legal Analysis: An Empirical Study by Jonathan H. Choi, Daniel Schwarcz :: SSRN). כלומר, ה-AI טוב במשימות מובנות ובשליפה ממאגר ידע, אך מתקשה בטיעון משפטי מורכב הדורש הבנה עמוקה ויצירתיות משפטית. גם כאשר ה-AI מצליח לנסח תשובה שנראית מלומדת, הוא עלול להחמיץ ניואנסים חשובים בעובדות המקרה או בדין החל, שאותם עורך דין אנושי היה מזהה ומעריך במסגרת שיקול דעת מקצועי.
• אי-דיוקים והסתמכות על מידע שגוי (“הזיות”): אחת הבעיות הידועות ביותר של מודלים כמו ChatGPT היא תופעת ה”הזיה” (hallucination) – יצירת תשובות שנשמעות אמינות אך מכילות מידע שגוי או בדוי לחלוטין. בתחום המשפט, הדבר מתבטא לעיתים בכך שהמערכת ממציאה פסיקה או ציטוט שלא קיימים במציאות. מקרה מפורסם שהכה גלים בארה”ב היה של עו”ד שהגיש בשנת 2023 לבית משפט פדרלי מסמך שנוסח בעזרת ChatGPT – ובו 6 תקדימים משפטיים בדויים לחלוטין ש-ChatGPT “המציא” וציטט כאילו היו אמיתיים (עורך הדין נעזר ב-ChatGPT לנסח תביעה ונתפס. עכשיו הגיע העונש | גיקטיים) (עורך הדין נעזר ב-ChatGPT לנסח תביעה ונתפס. עכשיו הגיע העונש | גיקטיים). אותו עו”ד, שטען להגנתו שלא ידע שהכלי עלול לשקר לו, ננזף וקיבל קנס של 5,000 דולר, ונדרש אף לכתוב מכתבי התנצלות לשופטים שצוטטו בהחלטות הפיקטיביות (עורך הדין נעזר ב-ChatGPT לנסח תביעה ונתפס. עכשיו הגיע העונש | גיקטיים) (עורך הדין נעזר ב-ChatGPT לנסח תביעה ונתפס. עכשיו הגיע העונש | גיקטיים). גם בישראל התרחש מקרה דומה ממש לאחרונה: עורכת דין שהגישה עתירה לבג”ץ ב-2025 הסתמכה על כלי בינה מלאכותית במ preparação הטיעון המשפטי, והפנתה את בית המשפט לפסיקות “שלא היו ולא נבראו” – ציטוטים מפסקי דין שמעולם לא ניתנו (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט). השופטת גילה כנפי-שטייניץ ציינה בפסק הדין שהתגלו הפניות לפסקי דין ואסמכתאות שאינן קיימות, מה שמלמד בסבירות גבוהה שהעורכת דין השתמשה בכלי AI ללא אימות (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט). היא הדגישה שפלט ה”הזיה” נראה לעורכת הדין כה אמין עד שלא טרחה לבדוק את נכונותו, והזהירה שאין זה המקרה הראשון שבו בתי המשפט מקבלים כתבי טענות עם אסמכתאות בדויות מיצירת AI (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט). מקרי קיצון אלו ממחישים כיצד התבססות עיוורת על AI עלולה להטעות את עוה”ד עצמו ולהוביל להגשת מידע שגוי לבית המשפט, עם השלכות מקצועיות חמורות. למרות שחברות כמו LexisNexis מנסות לצמצם בעיה זו (באמצעות ציטוטים מקושרים ובדיקות אוטומטיות של מקורות (LexisNexis Launches Lexis+ AI, a Generative AI Solution with Hallucination-Free Linked Legal Citations | LexisNexis PressRoom)), עדיין נדרש אימות אנושי קפדני לכל תוצר AI לפני שמסתמכים עליו.
• חוסר התאמה לפרקטיקה המקומית ולדין הישראלי: מרבית כלי ה-AI המשפטיים הקיימים היום מאומנים על מאגרי משפט זרים (בעיקר מארה”ב ואנגליה), והיכרותם עם המשפט הישראלי מוגבלת מאוד אם לא אפסית. כך, ChatGPT או Harvey עשויים לספק תשובה נכונה לפי הדין האמריקאי, אך שאינה רלוונטית בישראל. הם עלולים להחמיץ הבחנות ייחודיות במשפט הישראלי או לנקוב בכללי פסיקה שאינם קיימים כאן. בנוסף, רבים מכלי ה-AI מתקשים עם תוכן בשפות שאינן אנגלית. אף ש-ChatGPT למשל תומך בעברית, ייתכן שמאגר המידע העברי שלו דל יחסית ולכן תשובותיו בסוגיות ישראליות יהיו מעורפלות או כלליות. למשל, אם נשאל אותו על סעיף בחוק הישראלי, ייתכן שיציג ניסוח כללי ולא יצטט את הסעיף המדויק. מעבר לכך, היכרות עם נוהגי מערכת המשפט הישראלית – סדר דין ייחודי, תרבות כתבי בי-דין, גישות שיפוטיות נפוצות – היא דבר שנרכש מניסיון ואינו קיים בבסיס הנתונים של מודל גלובלי. במילים אחרות, הכלים הללו לא “מכירים” את השופטים בישראל, את סגנון הפסיקה המקומי או את מאגרי הפסיקה העבריים (כמו נבו, תקדין וכו’), ולכן עלולים לפספס מקורות חשובים או לתת מענה לא ממוקד דיו לצרכים המקומיים.
• תלויות בטיב הנתונים ועדכניותם: מידע משפטי הוא תחום דינמי – חוקים משתנים, תקדימים מתהפכים, פסיקות חדשות ניתנות מדי יום. מודל AI הוא צילום מצב של הידע עד מועד אימונו. כך, למשל, מודל שאומן על נתוני 2021 לא יכיר חקיקה שנחקקה ב-2022 או פסיקה חדשנית מ-2023. במקרים רבים, הידע של המודל אינו “מחובר בזמן אמת” למאגרי המידע (אלא אם מדובר בכלי ייעודי עם גישה למאגר עדכני, כמו Lexis+ AI). פירוש הדבר שאם חלים שינויים משמעותיים, ה-AI עלול להחזיר תשובה שהתיישנה. עורך דין אנושי, לעומת זאת, יתעדכן בחידושי החוק וידע לשנות את מסקנותיו. יתרה מזו, איכות הפלט של ה-AI תלויה באיכות וקיפות המידע שעליו אומן – אם היו הטיות או חוסרים במידע, הדבר יתבטא גם בתשובה. המודל עלול להגביר bias קיים (למשל, להתעלם מפסיקה שמנוגדת לרוב הפסיקות שאומנו עליו) או לא להבין הקשרים שנובעים מהתפתחות היסטורית של הדין.
• סוגיות אתיקה, פרטיות ואבטחת מידע: שילוב AI בעבודה המשפטית מעורר שאלות אתיות ומשפטיות בפני עצמן. ראשית, שימוש במידע רגיש או חסוי בתוך מודלים חיצוניים (כמו הזנה של פרטי לקוח או מסמכים חסויים ל-ChatGPT) עלול לגרום לדליפת מידע. מידע המוזן למערכת AI ציבורית עשוי להישמר בשרתים שלה, ולהוות סיכון לחשיפת סודות מקצועיים. כפי שהזהירו מומחים, הכנסת מידע של לקוח לכלי AI שאינו מאובטח שקולה ל”הפרת חובת הסודיות” של עורך הדין כלפי הלקוח (בינה מלאכותית לא תחליף את עורכי הדין, אלה הסיבות – וואלה כסף). ואכן, ארגונים רבים מגבילים או אוסרים על שימוש ב-ChatGPT עם מידע רגיש. בנוסף, קיימת סוגיית אחריות מקצועית: האם עורך דין שנהג ברשלנות כשלא בדק תוכן שמקורו ב-AI יכול לטעון “זאת טעות של המחשב”? בתי המשפט מבהירים שלא – האחריות נותרת על עוה”ד. בית המשפט העליון הישראלי הדגיש בפסק הדין הנזכר שעורכי דין המשתמשים בבינה מלאכותית חייבים לעשות זאת באחריות, בזהירות ובביקורתיות, להבין את המגבלות של הכלים הללו, ולא להשתחרר משיקול הדעת המקצועי שלהם (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט). עוד נקבע שם במפורש כי עורך דין המגיש מסמך שתוכנו בדוי ומסתמך על מקורות לא קיימים (בעקבות שימוש ב-AI) מפר את חובותיו כלפי לקוחו, בית המשפט והמקצוע (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט). מדובר, אם כן, בסיכון אתי ברור. מעבר לכך, חלק מהשופטים והרגולטורים כבר החלו להציב כללים: בארה”ב יש שופטים הדורשים שעו”ד יצהיר אם השתמש ב-AI בהכנת מסמך, וישנן ועדות אתיקה הדנות כיצד לפקח על השימוש ב-AI בעריכת דין. כל אלה הופכים את השימוש הפרוע ב-AI לבעל סיכון לאחריות משמעתית ומקצועית.
• היעדר “מגע אנושי” ואמפתיה: אמנם קשה לכמת זאת כ”חסרון”, אך בעבודת עורך דין יש מרכיב אנושי משמעותי – תקשורת עם הלקוח, הבנת צרכיו, שכנוע השופט ברטוריקה הנכונה, וכיו”ב. AI לא יכול להופיע בבית משפט או לשוחח עם לקוח מודאג באופן שמפגין הבנה ואמפתיה. גם כאשר AI מספק תשובה, היא לעיתים עוברת ניסוח מכאני או בלתי-אישי, ואינה מותאמת לטון הרצוי. עורכי דין רבים מדווחים כי טיוטות מסמכים שנוצרו בידי AI דורשות “עיבוד אנושי” כדי להפוך אותן למשהו שמשכנע בני אדם, בין אם מדובר בלקוח או שופט. במילים אחרות, ה-AI מסייע בניתוח גולמי, אבל את הליטוש האנושי קשה מאוד להחליף. זה קשור לכך שאמון (Trust) הוא מרכיב קריטי במקצוע – ולקוחות או שופטים נוטים לסמוך על מסקנות של אדם בעל ניסיון ולא על מחשב, במיוחד כאשר מדובר בסוגיות ערכיות או שנויות במחלוקת.

חשוב לציין שהחסרונות הללו אינם שוללים את התועלת בכלי ה-AI, אלא מצביעים על הצורך להשתמש בהם במשנה זהירות ובשילוב עם פיקוח אנושי. אפילו בכלים המתקדמים ביותר, האחריות הסופית לאיכות התוצר המשפטי מוטלת על עורך הדין. סקר של LexisNexis בשנת 2024 מצא שהחששות הגדולים ביותר בקרב משפטנים לגבי אימוץ AI היו: מהימנות הכלים (86% מהמשיבים), איכות התוצאות (75%), ותוכן “מומצא” (74%) (Generative AI Risk in Legal Research: Is the Fault in the Technology or in Ourselves? Answer is Both | Dewey B Strategic) – נתונים המשקפים בדיוק את הסוגיות דלעיל. במילים אחרות, הקהילה המשפטית מודעת לסיכונים של חוסר דיוק והיעדר שקיפות, ומכירה בכך שנכון להיום AI הוא עזר, לא תחליף מלא.

חוקר משפטי אנושי מקצועי – היתרונות של שירות מחקר אנושי (לדוגמה: lawresearch.co.il)

אל מול השימוש בכלי AI, רבים מעדיפים להסתמך על חוקר משפטי אנושי – אדם בעל הכשרה משפטית וניסיון במחקר, המבצע עבור עורך הדין את מלאכת איתור וניתוח המקורות המשפטיים. באתר lawresearch.co.il, לדוגמה, מוצע שירות של חוקר משפטי מקצועי (בדרך כלל עורך דין או מומחה מחקר משפטי) המבצע מחקר משפטי מקיף בתשלום עבור לקוחותיו. שירות כזה מגלם מספר יתרונות מובהקים שבינה מלאכותית מתקשה להתחרות בהם:

• התאמה אישית והבנת ההקשר הייחודי: חוקר אנושי יכול לקיים שיחה עם עורך הדין או הלקוח, להבין במדויק את צורכי המחקר, את הניואנסים של המקרה, ואת מטרת העבודה. המחקר שהוא יבצע יהיה מותאם אישית לנסיבות העניין. למשל, אם מדובר בתיק נזיקין ספציפי עם נסיבות חריגות – החוקר האנושי ידע למקד את החיפוש לפסיקה האנלוגית הרלוונטית ביותר, ולהתעלם מרעשי רקע לא חשובים. הוא גם יכול לשנות כיוון במהלך המחקר בהתאם למשוב מהלקוח. גמישות כזו בחשיבה והבנת הקשר רחב של הסוגיה המשפטית היא יתרון אנושי מובהק, בעוד AI מוגבל למה שנשאל ולא “מרגיש” את ההקשר מעבר לטקסט שקיבל.
• דיוק משפטי ואיכות התוצרים: חוקר משפטי אנושי מיומן יודע לאתר את המקורות המהימנים והעדכניים ביותר ולוודא שהם מדויקים. הוא יקרא את פסקי הדין במלואם, יוודא שהוא מצטט נכון, וישים לב להבדלים דקים בין מקרה למקרה. שירות מחקר אנושי מספק, הלכה למעשה, סינון ובדיקה של התוצאות – כך שעורך הדין המקבל את התוצר יכול לסמוך עליו. אצל AI, כפי שראינו, תמיד קיימת אפשרות לטעויות או אזכורים כוזבים, ולכן דורש בדיקה. החוקר האנושי כבר מבצע את הבדיקה, וחוסך לעורך הדין את הצורך לסנן את המידע הגולמי. במילים אחרות, התוצר שמתקבל משירות כמו lawresearch.co.il הוא תוצר מעובד ומנותח ולא רק אוסף גולמי של תוצאות חיפוש.
• היכרות עם הדין והפסיקה בישראל: חוקר משפטי ישראלי יהיה בקיא ברזי המשפט המקומי – חקיקה עדכנית, פסיקת בתי המשפט הישראלים, מנהגים משפטיים מקומיים וכדומה. הוא יודע היכן לחפש: במאגרים עבריים כמו נבו, בפסיקה בעליון, בספרות המשפטית הישראלית, בהחלטות בתי דין ועוד. ידע זה מאפשר לו למצוא תקדימים ישראליים מחייבים ומנחים, להבדיל מכלי AI גלובלי שעלול להביא פסיקה אמריקאית שאינה ישימה. בנוסף, החוקר מכיר את סגנון הפסיקה המקומי – כיצד שופטים בישראל מתבטאים, לאילו מקורות הם מצפים, מה משכנע אותם. כך, המחקר האנושי יפיק רשימת אסמכתאות שתהיה קבילה ורלוונטית בדיוק לסביבה המשפטית שלנו. למשל, במקום פסק דין אמריקאי על נושא דומה, החוקר יביא פסיקה מחוזית או עליונה מהשנים האחרונות בישראל. עבור עורך דין שמתדיין בבית משפט ישראלי, ערך זה לא יסולא בפז.
• הפעלת שיקול דעת וניסיון מקצועי: חוקר משפטי מנוסה הוא לרוב גם משפטן שמבין מה חשוב ומה משני בטיעון. הוא יכול לדרג את החשיבות של המקורות – לציין איזה פסק דין הוא העדכני והמנחה ביותר, ואיזה רק תומך משני. הוא עשוי להוסיף הערות פרשנות המבוססות על ניסיונו, כגון “בית המשפט העליון אמנם פסק X, אך קיימת ביקורת בספרות”, או “במקרה הנוכחי ייתכן להבחין מן התקדים בשל Y”. זו רמת ניתוח שאינה קיימת בתשובת מחשב. בעצם, החוקר האנושי מספק לא רק ציטוטים אלא תובנות משפטיות. כמו כן, הוא ידע להימנע ממלכודות – למשל, לא לצטט פסק דין שנדחה בהרכב מאוחר יותר, או לוודא שציטוט מחוק ישן לא תוקן בנוסח חדש. ניסיון משפטי ממשי מאפשר זיהוי של סוגי טענות שעובדות טוב, מול כאלה שפחות, בהתאם לפרקטיקה בפועל.
• אחריות, אתיקה וסודיות: כאשר מעסיקים חוקר משפטי מקצועי, הוא לרוב כפוף לחובות אתיות (אם הוא עורך דין) ולסטנדרטים מקצועיים. אפשר לחתום מולו על הסכם סודיות שמבטיח שהמידע שנמסר לו יישמר חסוי. אין חשש שהנתונים “ידלפו” בענן או ישמשו לאימון מודל בינה מלאכותית כלשהו. בנוסף, אם חלילה מתגלה שגיאה בתוצר, לחוקר האנושי יש אחריות מקצועית לתקנה. זהו גורם מרגיע עבור רבים – הידיעה שיש בן אדם שמפקח וניתן לפנות אליו בשאלות הבהרה. היבט זה בולט במיוחד בטיפול בסוגיות רגישות מאוד: משרדים רבים לא יסכימו להזין לחיצה משפטית סודית למכונה אנונימית, אך מוכנים לתת לחוקר אנושי מהימן לבצע את המחקר בחשאיות הדרושה.
• יכולות רב-תחומיות וגישה למקורות לא דיגיטליים: חוקר משפטי אנושי יכול לחפש גם במקורות שלא קיימים באינטרנט או במאגר דיגיטלי. למשל, לעיין בספרי משפט ישנים, במאמרים מודפסים, או בארכיונים. הוא יכול גם לבצע מחקר השוואתי אם צריך (למשל, לבדוק משפט משווה במדינות שונות) ולפנות לספרנים משפטיים או מומחים אחרים. ה-AI מוגבל למה שיש לו בגוף הנתונים. אם יש צורך בגישה יצירתית – למשל, לפנות ישירות לבית דין דתי לשם קבלת פסק דין שאינו מפורסם – רק אדם יבצע זאת. כמו כן, חוקר אנושי עשוי לשלב ידע ממדעי חברה, היסטוריה או תחומים אחרים אם הם רלוונטיים (למשל, במשפט חוקתי מורכב), ולהציע מבט הוליסטי.

לסיכום, שירות מחקר משפטי אנושי דוגמת זה של lawresearch.co.il מספק שקט נפשי וביטחון שתוצאות המחקר יהיו אמינות, מותאמות אישית לדין הישראלי ולעובדות המקרה, וכוללות ניתוח איכותי – ולא רק אוסף מידע גולמי. רבים מעורכי הדין בישראל רואים בשירות כזה השלמה חיונית לעבודתם, במיוחד בתיקים שבהם אין מקום לטעויות או לפספוס תקדים חשוב. כמובן, גם שימוש בחוקר אנושי אינו חסר עלות או מגבלות – העלות גבוהה יותר מכלי אוטומטי, והזמן להפקת עבודה הוא בד”כ מספר ימים (תלוי בדחיפות) ולא מיידי כמו שאילתת מחשב. עם זאת, במקרים קריטיים, השקעה זו משתלמת במניעת נזקים ובשיפור איכות הטיעון.

השוואה בין מחקר משפטי אנושי לעורך דין AI – טבלה

להלן טבלה המשווה בין שירותי מחקר משפטי אנושי (לדוגמה, חוקר מ-lawresearch.co.il) לבין כלים אוטומטיים של “עורך דין AI” במספר פרמטרים מרכזיים:

כמובן שהטבלה מתארת מצב כללי; בפועל ייתכנו הבדלים בין כלי AI שונים ובין חוקרים אנושיים שונים. אך באופן גורף, המחקר האנושי מקנה יתרון באיכות ובדיוק, בעוד ה-AI מקנה יתרון במהירות ובעלות.

סקירת מקורות ועדכונים אחרונים: יעילות ה-AI מול המחקר האנושי

בשנים 2022–2025 הצטברו עדויות רבות – מחקרים, סקרים ומאמרים – לגבי ההשפעה של הבינה המלאכותית על מקצוע עריכת הדין, ולגבי היחס בינה לבין המחקר המשפטי האנושי. נביא כמה תובנות מרכזיות שעלו:

• יעילות וביצועים: מחקר שפורסם ב-2023 (Choi & Schwarcz) בחן, כאמור, את השפעת GPT-4 על ביצועי סטודנטים בבחינות משפטיות. התוצאה הייתה ש-AI שיפר ביצועים בשאלות פשוטות אך לא בשאלות מורכבות (AI Assistance in Legal Analysis: An Empirical Study by Jonathan H. Choi, Daniel Schwarcz :: SSRN). ממצא מעניין נוסף היה שהסטודנטים החלשים הרוויחו יותר מה-AI (הביצועים שלהם עלו), בעוד המצטיינים דווקא נפגעו מעט כאשר השתמשו בו (AI Assistance in Legal Analysis: An Empirical Study by Jonathan H. Choi, Daniel Schwarcz :: SSRN) – ייתכן משום שהסתמכו מדי על תשובות לא מדויקות של הכלי. הדבר רומז ש-AI יכול לשמש סוג של “מיישר קו” עבור מי שחסרים כישורים, אך אינו תחליף לחשיבה של עו”ד מיומן.
• עמדות משפטנים ואימוץ בכל העולם: סקר טכנולוגי של לשכת עורכי הדין האמריקאית (ABA) לשנת 2023 העלה שמעל רבע מעורכי הדין כבר השתמשו בצורה כלשהי ב-AI בעבודתם, אך רובם לצרכים מוגבלים מאוד. החשש מהדיוק והסודיות הוביל ארגונים רבים לנקוט צעדי מנע. לעומת זאת, פירמות גדולות כמו Allen & Overy, Baker McKenzie ואחרות הכריזו פומבית על פיילוטים של שילוב AI, בעיקר בתחומי מחקר משפטי, סקירת חוזים ועריכת מסמכים. העובדה שחברת מידע משפטי ותיקה (Thomson Reuters) השקיעה הון ברכישת חברת AI (CaseText) (Thomson Reuters to acquire legal AI firm Casetext for $650 million | Reuters), ו-LexisNexis השיקה מוצר AI משלה (LexisNexis Launches Lexis+ AI, a Generative AI Solution with Hallucination-Free Linked Legal Citations | LexisNexis PressRoom) (LexisNexis Launches Lexis+ AI, a Generative AI Solution with Hallucination-Free Linked Legal Citations | LexisNexis PressRoom), מראה שהענף כולו נע בכיוון של שילוב הכלים הללו בתהליכי העבודה השוטפים. גם בכלי עריכת מסמכים (כמו תוספי Word) שולבו פיצ’רים של ניסוח אוטומטי.
• כשלים ודגשים מהשטח: לצד סיפורי ההצלחה, מאמרים וכתבות רבים מתמקדים בכשלים שקרו. דוגמה בולטת היא אותה פסיקה של בית המשפט העליון הישראלי (בג”ץ 8918/23) שפורסמה בפברואר 2025, שבה נחשף הכשל בשימוש לא זהיר ב-AI והושם דגש על האחריות המקצועית של עוה”ד (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט) (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט). המקרה סוקר בתקשורת בהרחבה (בכלכליסט, ynet, TheMarker ועוד) כהוכחה ש”בינה מלאכותית לא תחליף את עורכי הדין”. כפי שנכתב בתקשורת, “אין זה המקרה הראשון…” וייתכן שנראה עוד מקרים דומים, עד שהתחום יתייצב (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט). גורמי מקצוע הזהירו שעורכי דין לא יוּתרו מאחריות בטענה שהמחשב הטעה אותם, ובית המשפט עצמו הזכיר שלשכת עורכי הדין צריכה לוודא שחבריה מבינים את מגבלות הטכנולוגיה (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט).
• דעות לכאן ולכאן: יש במשפטנים מי שחוששים ש-AI ייתר רבים מעבודותיהם, ומנגד יש הרואים בו כלי משפר-עבודה שישחרר אותם לעסוק בדברים חשובים יותר. בפועל, הדעה הרווחת כיום היא ש-AI משמש ככלי עזר – מעין “עוזר וירטואלי” – שיכול להגדיל פרודוקטיביות, אך לא יכול ולא צריך להחליף את החשיבה הביקורתית והידע המומחה של עורך הדין. כפי שסיכם זאת אחד השופטים בארה”ב: “תפקידו של עורך דין טוב הוא יועץ מהימן, לא מכונה לייצור מסמכים – הערך האמיתי טמון בניסיון ובראייה הרחבה שלו” (How AI is transforming the legal profession (2025) | Legal Blog). המשפטנים מבינים שכדי להפיק את המיטב מהטכנולוגיה, יש לשלב אותה בחוכמה, להכיר ביתרונותיה ולרסן את חסרונותיה באמצעות פיקוח אנושי.
• עומס מידע וכישורי מחקר: נקודה נוספת שעלתה במחקרי מטא היא שייתכן ושימוש יתר ב-AI עלול לפגוע בכישורי המחקר המשפטי של דור העתיד. כבר היום יש תלונות על ירידה ביכולת של משפטנים צעירים לקרוא פסיקה ארוכה לעומקה (בעידן ה”תקצירים המידיים”) (Generative AI Risk in Legal Research: Is the Fault in the Technology or in Ourselves? Answer is Both | Dewey B Strategic). כלים כמו AI, שנותנים תשובה מיידית, עלולים לחזק נטייה זו. מומחים טוענים שבסופו של דבר עדיין יש הכרח ב”שרירי” מחקר אנושיים – לדעת לקרוא פסק דין מתחילתו ועד סופו, לנתח ראיות, להשוות הלכות – וחשש שיותר מדי הסתמכות על AI תנוון מיומנויות אלו (Generative AI Risk in Legal Research: Is the Fault in the Technology or in Ourselves? Answer is Both | Dewey B Strategic) (Generative AI Risk in Legal Research: Is the Fault in the Technology or in Ourselves? Answer is Both | Dewey B Strategic). לכן, יש הקוראים להכשרה מוגברת של עורכי דין בתחום המחקר המשפטי בעידן החדש, כדי שישתמשו ב-AI כמטה ולא כתחליף לרגליים.

המסקנה העולה מכל האמור היא שבינה מלאכותית משנה את פני המחקר המשפטי – היא מביאה למהירות ולנגישות מידע חסרות תקדים, ויכולה לשמש ככוח מכפיל לשירותיו של עורך הדין. עם זאת, היא רחוקה מלייתר את הצורך במומחיות אנושית. ה-AI הוא מצוין כשלב ראשוני: לאסוף מידע גולמי, להציע כיוונים, לבצע מטלות שגרתיות. אולם המחקר המשפטי האנושי נותר קריטי כדי לוודא שהמידע נכון, רלוונטי ומנותח כהלכה. במיוחד במשפט הישראלי, שבו לכל מילה בעברית עשויים להיות רבדים הלכתיים ייחודיים, ובו נדרשת הבנה של תרבות שיפוטית מקומית – לחוקר האנושי יש יתרון מהותי. שילוב נכון בין השניים הוא כנראה הדרך המומלצת: עורך הדין יכול להיעזר ב-AI כעוזר מהיר, אך עליו לאמת את התוצאות ולהעמיקן באמצעות מחקר אנושי או ביקורת של חוקר מקצועי. כך נהנים מיתרונות הטכנולוגיה בלי ליפול בפח חסרונותיה.

בסופו של יום, “עורך דין AI” הוא כלי חדש וחזק – אך הוא בידיים של העורך דין, לא מחליף אותו. האחריות, היצירתיות והחוכמה המשפטית ימשיכו להיות נחלתו של המוח האנושי. הכלים האוטומטיים יתפקדו ככוח עזר משמעותי, ויאפשרו לעורכי הדין להתמקד במה שבאמת דורש בן אדם: אסטרטגיה, שכנוע, אמפתיה ושיפוט ערכי. בישראל, שירותים כמו lawresearch.co.il מראים שנכון להיום, אין תחליף למחקר אנושי איכותי המבטיח תוצאות מהימנות בהתאמה אישית. בעתיד הנראה לעין, סביר שהמודל המשולב – AI בתוספת חוקר אנושי – יהיה המפתח למצוינות במחקר המשפטי. שניהם יחד, כל אחד עם חוזקותיו, יכולים להביא לתוצאה הטובה ביותר עבור עורכי הדין והלקוחות כאחד.

מקורות: המאמר מסתמך על פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון בישראל, כתבות חדשותיות (כלכליסט, Geektime, וואלה) שסיקרו מקרים של שימוש ב-AI במשפט, וכן על דו”חות וסקרים מקצועיים של Thomson Reuters, LexisNexis ואחרים מהשנים 2022–2025, כפי שהובא בהפניות בגוף הטקסט לעיל.