הקדמה סעיף 62 לחוק שירות הקבע בצה”ל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ”ה–1985 (להלן: “חוק הגמלאות”) קובע כלל, לפיו “הזכות לגמלה אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה על פי פסק דין מבית משפט או בית דין מוסמך”. הוראה זו נועדה בראש ובראשונה להגן על האינטרסים…
פתח דבר במסגרת דיני המשפחה והמשפט האזרחי בישראל, הלכה והתבססה ההבנה כי זכויות פנסיה ופרישה של עובד מהוות חלק מנכסי העתודה הכלכלית של המשפחה. פנסיה מוקדמת ופנסיה רגילה, לצד זכויות סוציאליות נוספות (כגון פיצויי פיטורים, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים ועוד) – נחשבות כנכסים בני-חלוקה בין בני זוג, בין אם חל עליהם משטר הלכת השיתוף ובין…
מאמר בנושא שינוי שם משפחה לקטינים – מחלוקות ויישום עקרון טובת הילד א. פתח דבר סוגיית שינוי שם משפחתם של קטינים עולה מעת לעת במציאות החיים המורכבת, בפרט במקרים שבהם קיימת מחלוקת בין ההורים או האפוטרופסים השונים, או כאשר אחד ההורים חדל, למעשה או מבחינה רגשית ומשפטית, מלמלא את תפקידו ההורי, עד כדי יצירת צורך…
1. מבוא המשפט הישראלי, הן בבתי המשפט האזרחיים (המחוזיים, לענייני משפחה ולעליון) והן בבתי הדין הרבניים, מעמיד את עיקרון טובת הילד במוקד ההכרעה בכל סוגיה הנוגעת לילדים: שאלות משמורת, חינוך, סכסוכי גירושין, קביעת אבהות, שאלות של אפוטרופסות, ואף בשאלת שינוי שם או מעבר דת. לאורך הפסיקה והחקיקה, הוגדר עקרון זה כחוט מנחה ראשון במעלה, וככזה…
חוזה מהווה מסגרת משפטית מחייבת, אשר בה שני צדדים או יותר מסכימים על מערך זכויות וחיובים הדדיים. כאשר אחד הצדדים אינו מקיים את התחייבותו או מפר את החוזה בדרך כלשהי, עולה שאלת הפיצוי המגיע לצד הנפגע. לפי עיקרי הדין הישראלי, כפי שפורטו בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א-1970 (להלן: “חוק התרופות”), והודגשו בפסיקה,…
הילכת אפרופים (ע”א 4628/93 מדינת ישראל נ’ אפרופים שיכון ויזום (1991) בע”מ, פ”ד מט(2) 265) היוותה נקודת מפנה בעולם פרשנות החוזים במשפט הישראלי. בפסק דין זה, שניתן בשנת 1995, התווה בית המשפט העליון – מפי הנשיא (כתוארו אז) אהרן ברק – גישה פרשנית רחבה, אשר מאפשרת לבתי המשפט לבחון את כוונת הצדדים לחוזה לא…