בלוג

רקע כללי על הלכת אפרופים הלכת אפרופים, כידוע, עיצבה פרדיגמה חדשה בפרשנות חוזים בישראל (ע”א 4628/93 מדינת ישראל נ’ אפרופים שיכון וייזום (1991) בע”מ, פ”ד מט(2) 265). בפסק דין זה קבע בית-המשפט העליון, מפי הנשיא (בדימוס) אהרן ברק, כי בבוא בית-המשפט לפרש חוזה בוחן הוא הן את לשון ההסכם והן את הנסיבות החיצוניות לו (“פרשנות…

  מבוא אחת הסוגיות השכיחות והמרכזיות בדיני החוזים עוסקת בפרשנות חוזים: האם, ועד כמה, רשאי בית המשפט לסטות מלשון החוזה המפורשת? עד כמה “נסיבות חיצוניות” – בהן אומד דעתם של הצדדים, תכלית החוזה והקשרו המסחרי – יכולות לגבור על נוסח בלשון בהירה של חוזה? זהו הוויכוח הידוע בין הפרשנות ה”לשונית-טקסטואלית” המעניקה משקל מכריע ללשון ההסכם,…

מבוא הלכת אפרופים, שנפסקה בפרשת ‎ע”א 4628/93 מדינת ישראל נ’ אפרופים שיכון וייזום (1991) בע”מ, פ”ד מט(2) 265 (1995) (להלן: הלכת אפרופים), חוללה שינוי עמוק בפרשנות חוזים במשפט הישראלי. הלכה זו הסיטה את מרכז הכובד בפרשנות החוזה מלשונו המילולית אל עבר תכליתו הכללית – תוך התחשבות נרחבת בנסיבות חיצוניות ונוספות. במשך שנים רווחה ביקורת על…

  פתח דבר לא מעטים האזרחים בישראל הנתקלים במצב שבו הליכי הסדר מקרקעין (טאבו) טרם הושלמו זה שנים רבות, או אינם מקודמים כלל, ובינתיים הרשות הציבורית (למשל רשות מקרקעי ישראל, או פקיד ההסדר) מתעכבת בטיפול. השאלה המתעוררת היא: כיצד יכולה המשפחה (או הפרט) אשר מחזיקה בקרקע – לעתים במשך דורות – להבטיח את זכויותיה? האם…

  מבוא אחת מסוגיות הקרקע המרכזיות בדיני המקרקעין בישראל נוגעת ליכולת לרכוש זכויות בקרקע מכוח “חזקה נוגדת” (המכונה לא פעם “התיישנות רוכשת” או “התיישנות מנחילה”). במקרים רבים, אנשים מחזיקים בפועל בקרקע במשך שנים ארוכות, ומבקשים לזכות בזכויות בעלות (או זכות אחרת) מכוח אותה חזקה ממושכת. אך כיצד מוכיחים את תנאי החזקה באופן העולה כדי “חזקה…

בשנים שלפני הפסיקה בעניין המר (ע”א 1326/07 המר נ’ עמית, 28.5.12), ניתן היה – בהתאם להלכת זייצוב (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ, פ”ד מ(2) 85 (1986)) – להגיש תביעת קטין בעילת “חיים בעוולה” (עילה שבה הילוד, בעל המום, תובע את גורמי הרפואה שעקב התרשלותם נולד בחיים בעלי פגם). מנגד, עמדה להורי הילוד תביעה בגין “הולדה…