בלוג

  פתח דבר לא מעטים האזרחים בישראל הנתקלים במצב שבו הליכי הסדר מקרקעין (טאבו) טרם הושלמו זה שנים רבות, או אינם מקודמים כלל, ובינתיים הרשות הציבורית (למשל רשות מקרקעי ישראל, או פקיד ההסדר) מתעכבת בטיפול. השאלה המתעוררת היא: כיצד יכולה המשפחה (או הפרט) אשר מחזיקה בקרקע – לעתים במשך דורות – להבטיח את זכויותיה? האם…

  מבוא אחת מסוגיות הקרקע המרכזיות בדיני המקרקעין בישראל נוגעת ליכולת לרכוש זכויות בקרקע מכוח “חזקה נוגדת” (המכונה לא פעם “התיישנות רוכשת” או “התיישנות מנחילה”). במקרים רבים, אנשים מחזיקים בפועל בקרקע במשך שנים ארוכות, ומבקשים לזכות בזכויות בעלות (או זכות אחרת) מכוח אותה חזקה ממושכת. אך כיצד מוכיחים את תנאי החזקה באופן העולה כדי “חזקה…

בשנים שלפני הפסיקה בעניין המר (ע”א 1326/07 המר נ’ עמית, 28.5.12), ניתן היה – בהתאם להלכת זייצוב (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ, פ”ד מ(2) 85 (1986)) – להגיש תביעת קטין בעילת “חיים בעוולה” (עילה שבה הילוד, בעל המום, תובע את גורמי הרפואה שעקב התרשלותם נולד בחיים בעלי פגם). מנגד, עמדה להורי הילוד תביעה בגין “הולדה…

פתח דבר: בשנים האחרונות עברה הפסיקה הישראלית תמורות יסודיות בכל הנוגע לתביעות העוסקות במומים מולדים והתרשלות בגילויים (מה שנהג לכנות “רשלנות טרום לידתית”). התמורה המשמעותית באה בפסק הדין בעניין ע”א 1326/07 ליאור המר נ’ עמית (28.5.2012) (להלן: “הלכת המר“), בו בוטלה עילתו העצמאית של הילוד (“חיים בעוולה”) והורחבה עילת “הולדה בעוולה” של ההורים. שינוי דרמטי…

א. מבוא ודברי רקע פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע”א 1326/07 המר נ’ עמית (ניתן ביום 28.5.2012) חולל שינוי דרמטי בתחום התביעות בגין הולדה בעוולה. עד למתן פסק דין המר, בהמשך להלכת זייצוב (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ, פ”ד מ(2) 85 (1986)), הכירה הפסיקה הישראלית הן בעילת היילוד (הידועה כ”חיים בעוולה”) והן בעילת…

מבוא הלכת המר (ע”א 1326/07 המר נ’ עמית, פורסם בנבו, 28.5.2012) חוללה תפנית דרמטית בסוגיית עילת התביעה במקרים של הולדה בעוולה, כאשר ביטלה את העילה המכונה “חיים בעוולה” שהייתה נהוגה מאז הלכת זייצוב (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ, פ”ד מ(2) 85 (1986)). במקום עילת הילוד ב“חיים בעוולה”, נותרה בידי ההורים עילת התביעה בגין “הולדה בעוולה“,…