בלוג

בשנים שקדמו לשנת 2012, כאשר נולד ילד עם מומים קשים שניתן היה לאבחן במהלך ההריון, עמדו למשפחה שתי עילות אפשריות לתביעה נגד גורמי הרפואה (רופאים, בתי חולים, קופות חולים וכיו”ב): האחת – עילת היילוד עצמו (“חיים בעוולה”), והשנייה – עילת ההורים (“הולדה בעוולה”). כך נקבע עוד בפסק הדין המנחה בעניין זייצוב (ע”א 518/82), שניתן בשנת…

  בשנים האחרונות שבים ועולים בדיוני הערכאות המשפטיות מקרים שבהם אחד מבני הזוג – ולעיתים אף שניהם – מאשימים זה את זה ב”בגידה” או ב”נטישת הבית”. טענות אלה, מטבען, מעוררות רגשות עזים וסוגיות סבוכות, בכללן שאלת השלכות הבגידה או הנטישה על הזכויות הרכושיות של הצדדים, ובפרט ביחס לזכויות סוציאליות (למשל, פנסיה מוקדמת, פנסיה רגילה, או…

מבוא התקשרות חוזית יוצרת מערכת של זכויות וחובות בין הצדדים. צד לחוזה המצפה שהצד השני ימלא את התחייבויותיו, עשוי לגלות לעיתים שהחוזה הופֵר. השאלה המכרעת היא האם מדובר ב”הפרה יסודית”, המעניקה זכות לביטול החוזה לאלתר, או שמא בהפרה שאינה יסודית, אשר, בדרך כלל, מחייבת מתן ארכה לתיקון ההפרה. במאמר זה נבאר את יסודות הדינים בנושא,…

רקע כללי: בין “חיים בעוולה” ל”הולדה בעוולה” עד להלכת זייצוב (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ, פ”ד מ(2) 85 (1986)) הכיר המשפט הישראלי בתביעת יילוד בגין “חיים בעוולה” ובתביעת הורי היילוד בגין “הולדה בעוולה“. הלכה זו יצרה מצב שבמקרה של לידת ילד עם מומים מולדים כתוצאה מרשלנות רפואית, עמדו הן ליילוד הן להוריו עילות תביעה נגד…

1. מבוא עד שנות ה-80 של המאה הקודמת, לא הוכר במשפט הישראלי הסעד הנזיקי המכונה “חיים בעוולה” או “הולדה בעוולה”, בכל הנוגע לרשלנות רפואית בהקשר של לידות עם מומים מולדים. נקודת המפנה חלה בשנת 1986 עם הלכת זייצוב (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ, פ”ד מ(2) 85), אשר ביססה שתי עילות עיקריות: תביעת ההורים בעילת “הולדה…