בלוג

  בשנים האחרונות שבים ועולים בדיוני הערכאות המשפטיות מקרים שבהם אחד מבני הזוג – ולעיתים אף שניהם – מאשימים זה את זה ב”בגידה” או ב”נטישת הבית”. טענות אלה, מטבען, מעוררות רגשות עזים וסוגיות סבוכות, בכללן שאלת השלכות הבגידה או הנטישה על הזכויות הרכושיות של הצדדים, ובפרט ביחס לזכויות סוציאליות (למשל, פנסיה מוקדמת, פנסיה רגילה, או…

מבוא התקשרות חוזית יוצרת מערכת של זכויות וחובות בין הצדדים. צד לחוזה המצפה שהצד השני ימלא את התחייבויותיו, עשוי לגלות לעיתים שהחוזה הופֵר. השאלה המכרעת היא האם מדובר ב”הפרה יסודית”, המעניקה זכות לביטול החוזה לאלתר, או שמא בהפרה שאינה יסודית, אשר, בדרך כלל, מחייבת מתן ארכה לתיקון ההפרה. במאמר זה נבאר את יסודות הדינים בנושא,…

רקע כללי: בין “חיים בעוולה” ל”הולדה בעוולה” עד להלכת זייצוב (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ, פ”ד מ(2) 85 (1986)) הכיר המשפט הישראלי בתביעת יילוד בגין “חיים בעוולה” ובתביעת הורי היילוד בגין “הולדה בעוולה“. הלכה זו יצרה מצב שבמקרה של לידת ילד עם מומים מולדים כתוצאה מרשלנות רפואית, עמדו הן ליילוד הן להוריו עילות תביעה נגד…

1. מבוא עד שנות ה-80 של המאה הקודמת, לא הוכר במשפט הישראלי הסעד הנזיקי המכונה “חיים בעוולה” או “הולדה בעוולה”, בכל הנוגע לרשלנות רפואית בהקשר של לידות עם מומים מולדים. נקודת המפנה חלה בשנת 1986 עם הלכת זייצוב (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ, פ”ד מ(2) 85), אשר ביססה שתי עילות עיקריות: תביעת ההורים בעילת “הולדה…

מבוא אחת הסוגיות המרכזיות בדיני החוזים ובפסיקת בתי המשפט בישראל היא חובתו של הצד הנפגע מן ההפרה (“הנפגע”) להקטין את נזקיו בטרם יבקש תרופות, ובפרט בטרם מבטל הוא את החוזה. דהיינו, כל עוד לא בוטל החוזה, על הנפגע להימנע מהחמרת הנזק ולהפעיל אמצעים סבירים לצמצום היקפו, ככל שהדבר אפשרי. חובה זו, המכונה “חובת הקטנת הנזק”…