בלוג

הקדמה לעיתים, במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית או כל עילה נזיקית אחרת, מתברר בשלב מאוחר יחסית שהנתבע שהוגשה נגדו התביעה איננו הגורם האמיתי הנושא באחריות. טעות בזיהוי הנתבע עשויה להוביל להליכי סרק – התובע מנהל תביעה ממושכת שבסיומה נקבע כי אין כלל יריבות או חבות. מנגד, לעיתים נחשף רק בדיעבד זהותו של הגורם הנכון שעליו…

חיפוש משפטי מבוסס בינה מלאכותית: התפתחויות גלובליות, הנוף הישראלי ועתיד המחקר המשפטי הבנת חיפוש משפטי מבוסס בינה מלאכותית ומשמעותו בינה מלאכותית (AI) הפכה במהירות לכוח משנה במשפטי המחקר. חיפוש משפטי מבוסס בינה מלאכותית מתייחס לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית – כגון עיבוד שפה טבעית ולמידת מכונה – כדי לחפש, לנתח ולאתר מידע משפטי (פסקי דין, חוקים,…

עוזר משפטי AI: מהפכה במחקר משפטי לעורכי דין וללקוחות בינה מלאכותית (AI) משנה במהירות את הנוף המשפטי. פעם הייתה רעיון נישה, ועכשיו עוזרי משפטי AI שהתבססו על טכנולוגיות מתקדמות הפכו לכלים בלתי נפרדים מעבודת המשפט המודרנית. מעורכי דין עצמאיים ועד למשרדים גדולים, אנשי משפט מאמצים בצורה הולכת וגוברת את ה-AI כדי להשיג יעילות יתרה ויתרון…

מאגר משפטי AI מבוסס בינה מלאכותית: מהפכה במחקר משפטי ובאסטרטגיות ליטיגציה מבוא בעידן שבו עומס המידע וההתפתחויות המשפטיות המהירות שוררים, בינה מלאכותית (AI) הפכה לשינוי משחק במקצוע המשפט. עורכי דין ואפילו אנשים פרטיים מנצלים את הבינה המלאכותית כדי לייעל את המחקר ולשפר את תוצאות התביעות. סקר עדכני של Thomson Reuters מצא ש-77% מהמקצוענים מאמינים כי…

רקע כללי: הלכת המר ושינוי המצב המשפטי בשנת 2012, במסגרת פסק הדין בעניין המר (ע”א 1326/07 המר נ’ עמית), חוללה הפסיקה מהפך בתביעות בגין הולדה בעוולה. עד אז, בהתאם להלכת זייצוב (ע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ), יכול היה הילוד לתבוע בעילה שכונתה “חיים בעוולה” – תביעה נגד גורמי רפואה בטענה לרשלנות במהלך ההיריון או טרם…

בשני העשורים האחרונים, פסקי דין רבים הביאו לשינויים משמעותיים באופן בו תביעות בגין “הולדה בעוולה” (Wrongful Birth) נבחנות, בדגש על שאלת ההתיישנות. עילת התביעה של “החיים בעוולה” (Wrongful Life), שהייתה מקובלת שנים ארוכות מאז הלכת זייצוב, בוטלה בפסק הדין המנחה בע”א 1326/07 המר נ’ עמית (28.5.2012) (להלן: הלכת המר). הלכה זו חוללה שינוי עמוק באופן…