לקסיס נקסט- חיפוש משפטי

הקדמה ורקע

בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (כב' השופט רועי פרי) דן במקרה שבו נרשם דוח למבקש (נכה עם תג חניה) בגין חנייה במקום אסור, לכאורה, על פי חוק העזר העירוני בדבר שמירת הסדר והניקיון. בהמשך, הוגש נגדו כתב אישום על אותה עבירה, הגם שהמבקש טען לחסות תחת הגנות חוק חניית נכים, תשנ"ד-1993. לאחר שהמבקש ביקש להישפט והתייצב לדיון בבית המשפט, בחרה העירייה לחזור בה מכתב האישום בשל "פגם טכני בהודעת הקנס". המבקש, מצדו, דרש הוצאות בגין הזמן שהקדיש להליך, הייעוץ המשפטי שאותו נאלץ לקבל והשקעת האנרגיה והמשאבים שהשקיע.

טענות המבקש והמשיבה

1. טענות המבקש:
   • הוא נכה המרותק לכיסא גלגלים, שלרכבו מוצמד תג נכה.
   • החוק בדבר חניית נכים חל גם על החוק העזר בגינו נרשמה העבירה, ולא רק על עבירות חניה "רגילות".
   • הרישום בדוח התעלם לחלוטין מכך שהרכב נושא תג נכה ומכך שאין הפרעה אמיתית או סכנה לציבור.
   • העירייה פעלה בניגוד להוראות חוק חניית נכים, בין השאר כשלא צירפה תמונת הרכב, לא ציינה כי הרכב נכה ונמנעה מלבדוק כנדרש.
   • כתוצאה מכך, נגרם לו נזק והפסד ימי עבודה ותשלום לייעוץ משפטי, מלבד עוגמת נפש.
2. טענות המשיבה (עיריית תל אביב-יפו):
   • העירייה הפנתה לכך שהרכב צולם, ושעל המבקש היה להימנע מחניה בשטח גן ציבורי, כטענת הפקח.
   • הדוח בוטל בשל פגם טכני בהודעת הקנס (לא נמסרו פרטים מלאים על כך שמדובר ברכב נכה), ולפיכך חזרה בה מכתב האישום, אך סברה שאין הצדקה לפסיקת פיצוי כלשהו.
   • שלילת תוקפו של הדוח אינה אומרת שמלכתחילה לא היה "יסוד לאשמה", ולכן אין מקום להוצאות לפי סעיף 80 לחוק העונשין.

קביעות בית המשפט

1. החלת חוק חניית נכים:
   בית המשפט הבהיר כי חוק חניית נכים, בהיותו חוק של הכנסת, גובר על כל חקיקה אחרת, לרבות חוקי עזר, וכי הוא חל על כל מצב שבו נכה עם תג עלול להימצא בחניה אסורה. נקבע שלא ניתן לשלול את תחולתו רק משום שהדוח נרשם לפי חוק העזר העירוני לשמירת הסדר והניקיון.
2. פגם טכני בהודעת הקנס:
   העירייה עצמה הודתה כי קיים "פגם טכני" בדוח. בין היתר, הדוח לא ציין את קיומו של תג הנכה, לא ניתן למבקש צילום הרכב כנדרש בחוק חניה לנכים.
3. היעדר שיקול דעת/אי-ציון הרכב כרכב נכה:
   בית המשפט קבע כי "אי ציון כי המדובר ברכב נכה נושא תג חניה לנכה, אי ציון כי הרכב צולם, ומשלוח הדוח ללא הצילום בניגוד לחוק חניית נכים … מראים שהפקח והרשות לא הפעילו שיקול דעת מספק".
4. ביטול כתב האישום ותחולת סעיף 80 לחוק העונשין:
   משחזרה בה התביעה לאחר ההקראה, נהנה המבקש מ"זיכוי משפטי", ויכול היה לתבוע הוצאות ופיצויים על-פי סעיף 80 לחוק העונשין. בית המשפט מצא כי התנהלות העירייה מגיעה כדי "נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי", בין היתר עקב עוגמת הנפש, הטרחה שהושתה על המבקש והפגיעה בתחושת הצדק.
5. סכום הפיצוי שנפסק:
   בית המשפט הורה לעירייה לפצות את המבקש בסכום כולל של 2,170 ₪:
   • 500 ₪ עבור כל ישיבת בית משפט (נרשמו שתי ישיבות),
   • החזר הוצאות המבקש עבור ייעוץ משפטי בסך 1,170 ₪,
   • ובסך הכל 2,170 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.
6. הערה/בקשה לסיום:
   בית המשפט הורה להעביר את החלטתו למפקד הסיירת הירוקה בעירייה לצורך "ריענון" נהלי רישום דו"חות, תיעוד וצירוף צילומים במיוחד לגבי רכב נכה עם תג חניה.

סוף דבר

בפסק הדין דנן ניכר כי למרות שהעירייה ביקשה לחזור בה מאישום בגין חניה אסורה בשטח גן ציבורי, בית המשפט סבר כי התנהלות הפקח והעירייה הייתה לוקה בפגמים משמעותיים. מכאן, הוחלט לפסוק הוצאות ופיצויים למבקש, בהסתמך על סעיף 80 לחוק העונשין, המאפשר פסיקת הוצאות כאשר "אין יסוד לאשמה" או "בנסיבות אחרות המצדיקות זאת".
בסופו של יום, המערער זכה בפיצוי בסכום מתון, המייצג עלויות מעשיות והכרה בטרחה שנגרמה לו בגין דו"ח שבוטל בפועל.