הרעיון המרכזי: "לא די באמירת 'שקר' – חובה לפרט ולהוכיח"
בתביעות לשון הרע, הכחשה כללית (כגון "הכול לא נכון" או "לא היה ולא נברא") נחשבת לחולשה ראייתית חמורה. בתי המשפט בישראל מדגישים כי על בעל הדין להתמודד עם הטענות בפירוט – להציג גרסה עקבית, לסתור ראיות ספציפיות, ולהוכיח כי הפרסום אינו אמת. הכחשה גורפת, ללא פירוט או סתירה נקודתית, מעידה על היעדר בסיס עובדתי ומחזקת את גרסת הצד השני.
פסיקות מפתח: כיצד בתי המשפט מתייחסים להכחשה גורפת?
1. ת"א 22788/00 עו"ד זריפי נ' ד"ר כהן (בית משפט השלום בירושלים)
התובעים טענו כי הנתבע הגיש תלונת שווא למשטרה, אך הסתפקו בהכחשה כללית מבלי לסתור את הראיות המפורטות שהציג הנתבע (תיעוד חקירות, שמות עדים). בית המשפט הדגיש:
"הכחשה גורפת אינה מאפשרת לבית המשפט לבחון את המניעים או את הפרטים. גרסה מפורטת ומתועדת עדיפה על פני אמירות כלליות".
מסקנה: כאשר צד אחד מציג ראיות ספציפיות (תאריכים, מסמכים) והצד השני מסתפק בהכחשה כללית – בית המשפט ייטה לקבל את הגרסה המפורטת.
2. ת"א (חיפה) 7898/02 ד"ר נזרי נ' שירותי בריאות כללית
התובע טען כי פרסום של המשיבה פגע בשמו הטוב, אך לא התייחס לפרטי הראיות שהוצגו נגדו (כגון חוות דעת רפואיות). בית המשפט ציין:
"אי-התמודדות עם ראיות פוזיטיביות מבטלת את טענת לשון הרע. אין די באמירה 'לא ידעתי' או 'זה שקר'".
מסקנה: חובת ההוכחה בתביעת לשון הרע אינה מסתיימת בפרסום הפוגע – התובע חייב לסתור בפירוט את ההגנות (כגון "אמת בפרסום" או "תום לב").
3. קפ (חיפה) 16/98 עופר שרון נ' גיורא פישר (הליך פלילי)
בקובלנה פלילית בגין הפצת כרוזים משמיצים, הנאשם הכחיש כל קשר לפרסום אך לא סתר את הראיות כנגדו (חשבוניות הדפסה, עדויות מפיצים). בית המשפט קבע:
"הכחשה סתמית אינה מספקת כאשר הצד השני מציג ראיות קונקרטיות. היעדר התייחסות לפרטים מערער את אמינות הטענות".
מסקנה: בפרסום לשון הרע, עדיף להציג גרסה סדורה עם תיעוד (כגון הודעות, הקלטות) מאשר להכחיש באופן כללי.
מדוע הכחשה גורפת מסוכנת? 4 סיבות עיקריות
- מערערת אמינות – בית המשפט עשוי לראות בצד המכחיש כמי שאינו רציני או חסר בסיס עובדתי.
- מחזקת את הצד השני – גרסה מפורטת של היריב עלולה להתקבל כ"אמת משפטית" בהיעדר סתירה פרטנית.
- חוסר התמודדות עם הגנות – הכחשה גורפת אינה מסתירה הגנות כמו "תום לב" או "אמת בפרסום".
- סיכון להפסד בתיק – לפי סעיף 41 לתקנות סדר הדין האזרחי, טענה לא מפורטת עלולה להיפסל כבר בשלב מוקדם.
כיצד להימנע מהכחשה גורפת? 3 צעדים מעשיים
- פירוט כל פרט בפרסום
- לדוגמה: אם נטען כי פרסמת הודעה בפייסבוק עם תוכן פוגעני, יש לציין:
מתי פורסמה? מה נכתב במדויק? אילו עובדות בה אינן נכונות?
- הצגת ראיות סותרות
- הגן על עצמך עם מסמכים, הקלטות, עדויות או כל תיעוד המפריך את הטענות.
- התייחסות להקשר המשפטי
- הסבר מדוע הפרסום חוסה תחת הגנות כמו "תום לב" (סעיף 15 לחוק) או "אמת בפרסום" (סעיף 14).
ציטוטים מכריעים מהפסיקה
- מתוך ע"פ 405/80 מדינת ישראל נ' שדמי:
"הכחשה לא מפורטת אינה יוצרת גרסה נגדית אמינה. על בעל הדין להציג עובדות סדורות". - מתוך ת"א 22788/00 עו"ד זריפי נ' כהן:
"בית המשפט יעדיף גרסה מפורטת עם תיעוד על פני הכחשה גורפת". - מתוך קפ (חיפה) 16/98:
"אי-התמודדות עם ראיות ספציפיות מהווה חולשה ראייתית בלתי ניתנת לגישור".
סיכום: אל תסתפקו ב"לא נכון" – פרטו, סתרו והוכיחו!
הפסיקה בישראל אינה סובלת הכחשות כלליות בתביעות לשון הרע. הצלחה בהליך משפטי מחייבת התמודדות אקטיבית עם הטענות: פירוט העובדות, סתירת ראיות נקודתית, והצגת גרסה מגובה בתיעוד. זכרו: "תום לב" ו"אמת בפרסום" הן הגנות חזקות – אך רק אם הן מסתמכות על עובדות קונקרטיות, לא על הכחשות ריקות.
כתיבת תגובה