לקסיס נקסט- חיפוש משפטי

מבוא
התקשרות חוזית יוצרת מערכת של זכויות וחובות בין הצדדים. צד לחוזה המצפה שהצד השני ימלא את התחייבויותיו, עשוי לגלות לעיתים שהחוזה הופֵר. השאלה המכרעת היא האם מדובר ב"הפרה יסודית", המעניקה זכות לביטול החוזה לאלתר, או שמא בהפרה שאינה יסודית, אשר, בדרך כלל, מחייבת מתן ארכה לתיקון ההפרה. במאמר זה נבאר את יסודות הדינים בנושא, תוך הסתמכות על פסיקת בתי המשפט – ובכללם פסיקותיהם של בית המשפט העליון ובתי המשפט לתביעות קטנות – שצורפו על ידיך לעיון.

1. מהי "הפרה יסודית"?

הגדרה בחוק
"חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970" (להלן: "חוק התרופות") מעגן את הדין החל בהפרת חוזה. בסעיף 6 לחוק התרופות מוגדרת "הפרה יסודית" כדלקמן:

‘לעניין סימן זה, "הפרה יסודית" – הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן – אין לה תוקף אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה.’

מן ההגדרה עולה אפוא כי קיימות שתי דרכים להוכחת הפרה יסודית:

1. הפרה מסתברת – כאשר מדובר בהפרה שאילו אדם סביר היה רואה אותה מראש, לא היה מתקשר בחוזה. זהו מבחן אובייקטיבי: נבחנת הפרת ההתחייבות המוסכמת והשפעתה על ההתקשרות בעיני "האדם הסביר".
2. הפרה מוסכמת – כאשר החוזה עצמו מגדיר מראש הפרה פלונית כ"יסודית", ובלבד שלא מדובר בתניה גורפת ובלתי-סבירה (ראו גם: דיון נוסף 44/75 ביטון נ' פרץ (1976), והערות בפסיקה המאוחרת יותר בע"א 734/83 ועוד).

2. המשמעות של "הפרה יסודית" והתוצאות המשפטיות

2.1 זכות לביטול

חוק התרופות, בסעיף 7(א), מורה כי הפרה יסודית מקנה לנפגע "זכות לבטל את החוזה". לצדו של ביטול החוזה, זכאי הנפגע, לעיתים, לפיצויים. גם בפסיקה נטען כי הפרה יסודית משחררת את הצד הנפגע מהמשך העמידה בחוזה (ראו ע"א 2106/91 ציון מזור נ' וחידי, וכן פסקי דין נוספים של בתי המשפט לתביעות קטנות כגון ת"ק 46453-07-19 וינשטוק ואח' נ' ע.מ…).

2.2 דרך הביטול – הודעת ביטול

חוק התרופות מחייב, בסעיף 8, כי ביטול החוזה ייעשה "בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה". חובת ההודעה מבוססת על עיקרון תום-הלב, ולכן על הנפגע להודיע מיד או בסמוך לאחר שגילה את ההפרה, על-מנת שלא ישתמע שמלכתחילה השלים עם ההפרה (ראו גם התייחסות בתיקים כגון ת"ק 29050-01-22 בורק ואח' נ' י.ר הום דיזיין בע"מ, וכן בפס"ד נוספים לגבי הצורך בשליחת התראה בזמן סביר).

2.3 פיצויים בגין הפרה יסודית

אם בחר הצד הנפגע לבטל את החוזה, הוא זכאי במקרים רבים, למלוא תרופותיו: השבה (סעיף 9 לחוק התרופות), וכן פיצויים (סעיף 10 לחוק התרופות). פיצויים אלה עשויים להיות:

• פיצויים מוסכמים, מכוח סעיף 15(א) לחוק התרופות – ככל שסעיף הפיצויים בחוזה סביר ולא גורף.
• פיצוי על נזק בפועל. כך לדוגמה בת"ק 58120-01-22 (קרפיק נ' חיפה רדיו 2007), הוכח שהממכר שהוסכם לספק לא התאים לתיאור, ולכן ביטול החוזה והחזר התמורה נפסקו בצד פיצויים בגין עוגמת נפש.

2.4 האם אפשר לתקן הפרה?

החוק מבדיל בין הפרה יסודית ללא-הפרה-יסודית. אם לא הייתה הפרה יסודית, סעיף 7(ב) מחייב את הנפגע לתת למפר ארכה לקיום טרם ביטול. לעומת זאת, הפרה יסודית מאפשרת ביטול לאלתר, אך לעיתים, בנסיבות מיוחדות או מתוך עיקרון תום-הלב, מתבקש מתן הזדמנות למפר לתקן גם הפרה יסודית (ראו ת"ק 23711-06-21 זיידאן נ' ד.ת.מ יזמות בע"מ, והשוו ע"א 1229/97).

3. איך לקבוע אם הפרה מסוימת היא "יסודית"?

כדי לקבוע האם פרה צד לחוזה את התחייבויותיו הפרה יסודית, בתי המשפט בוחנים את היקף ועוצמת ההפרה ואת השלכותיה על מהות ההסכם. לפי לשון סעיף 6 לחוק התרופות, השאלה היא האם לוּ ידע הצד הנפגע מראש על ההפרה ועל תוצאותיה, עדיין היה מתקשר בחוזה.

הדגשים בהתאם לפסיקה:

1. התנהגות מהותית הפוגעת בליבת ההסכם – למשל, במקרים של אי-סיפוק הממכר בהיבטים חשובים (ת"ק 28918-10-21; ת"ק 10335-01-22).
2. התרשלות חמורה או היעדר תום לב בולט (ע"א 2106/91).
3. מידת הנזק אם ההפרה גורמת לנזק נרחב או היעדר תועלת מהותית לצד הנפגע.

לדוגמה, בת"ק 58120-01-22 (קרפיק נ' ש.נ חיפה), בית המשפט סבר כי עקב אי-התאמה חומרית של המוצר המוזמן – הופר החוזה הפרה יסודית. גם בת"ק 46453-07-19 (וינשטוק נ' …) נפסק כי כשיש אי-התאמה מהותית, הצד הקונה זכאי לבטל את החוזה.

4. דוגמאות מפסיקת בתי המשפט (מתוך התיקים שצורפו)

1. דיון נוסף 44/75, ביטון נ' פרץ: בית המשפט העליון הדגיש כי "אדם סביר" לא היה מסכים להתקשר בעסקה, לוּ ידע שתופר הפרה כזו הגורמת לכך שההסכם יאבד את עיקר ערכו עבורו.
2. דנ"א 6396/00: נקבע שבחינת יסודיות ההפרה כוללת אף התחשבות בהתנהגות הצדדים ובשאלת תיקון ההפרה אחרי מתן התראה.
3. ע"א 2106/91 ציון מזור נ' …: שם הובהר כי חוזה יכול להתבטל בשל הפרה יסודית, גם אם שיעור הנזק ישוערך, ובלבד שניתן לעמוד על כך שהעיקרון של "לא היה מתקשר אילו ידע" מתקיים.
4. פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות (ת"ק 29050-01-22, ת"ק 46453-07-19, ת"ק 58120-01-22 ועוד) מראים יישום של העקרונות האלה גם בעסקאות צרכניות – מוצרים ורהיטים שלא סופקו כנדרש, אי-התאמה או איכות לקויה, ושם הנפגע הוכר כזכאי לביטול העסקה ולקבלת החזר התמורה.

5. איך לבטל חוזה בשל הפרה יסודית?

5.1 מתן הודעת הביטול

על-פי סעיף 8 לחוק התרופות, ביטול החוזה טעון מסירת הודעת ביטול למפר. ההודעה צריכה להימסר "תוך זמן סביר" לאחר שנודע לנפגע על ההפרה.

• מומלץ לשלוח הודעת ביטול בכתב, לצורך ראיות לגבי עצם הביטול ועיתויו.

5.2 מה קורה אחרי הביטול

עם ביטול החוזה, כל צד מחזיר למשנהו את מה שקיבל על-פי החוזה (סעיף 9(א) לחוק התרופות). כלומר, אם הקונה שילם והחוזה בוטל, רשאי הוא לקבל את כספו בחזרה; ואם קיבל נכס/מוצר, עליו להשיבו.

5.3 פיצויים

במקרים מסוימים רשאי הנפגע לתבוע, בצד הביטול, גם פיצויים בגין נזק שנגרם לו (סעיף 2 לחוק התרופות). אם ההפרה גרמה נזקים או הוצאות נוספות, ניתן לתבוע גם אותם (סעיף 10 לחוק התרופות). כאשר נפסק כי הפרה היא יסודית ומזכה בביטול, מטבע הדברים אנו עשויים למצוא פסיקת פיצויים בגין נזקים נוספים או פיצויים מוסכמים שנקבעו בחוזה (בכפוף לסבירות התניה ומניעת כפל-פיצוי).

סיכום

הפרת חוזה הינה "יסודית" אם הצד המתקשר לא היה מתקשר בו מלכתחילה לוּ חזה מראש את ההפרה ותוצאותיה. אז, הנפגע רשאי לבטל לאלתר את החוזה, להחזיר את מה שקיבל ולהשיב מה שקיבל אחר, וכן עשוי להיות זכאי לפיצויים. במקרים שאינם "הפרה יסודית" יש לאפשר למפר לתקן, אך אף ב"הפרה יסודית" פעמים יתבקש המפר לתקן בהתאם לעיקרון של תום-לב.

פרקטית, מי שסבור כי חוזה הופר הפרה יסודית:

1. עליו להודיע על הביטול בהקדם האפשרי ובכתב;
2. עליו להיות מוכן להשבה של מה שקיבל;
3. רשאי הוא לתבוע פיצויים על נזקיו או להסתמך על פיצוי מוסכם שאינו גורף ובלתי סביר.

כך מגדירה הפסיקה; כך מיושם החוק הלכה למעשה.

הערה משפטית:
האמור לעיל הינו מאמר כללי ואין בו משום ייעוץ משפטי פרטני. במקרה קונקרטי, מומלץ לבחון את הוראות החוזה ואת נסיבותיו לאשורן, וכן לקבל ייעוץ משפטי מקצועי.