לקסיס נקסט- חיפוש משפטי

סקירה מושכלת בהתבסס על חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 ועל פסיקה רלוונטית

א. מבוא – מהי הפרת חוזה ומהן התרופות העומדות לנפגע?

התקשרות בחוזה יוצרת מערכת זכויות וחובות משפטית בין הצדדים, והפרת אחת מהתחייבויות אלה עשויה לזכות את הצד הנפגע בסעדים שונים. חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות) מונה מגוון סעדים שבידי הנפגע: סעד האכיפה, ביטול החוזה בצירוף השבה (או "השבת התמורה"), וכן פיצויים (לרבות פיצויים מוסכמים).

הפרה יסודית ולא יסודית

סעיף 6 לחוק התרופות מגדיר "הפרה יסודית" כהפרה "שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה", או הפרה שהוגדרה בחוזה עצמו כיסודית. חשיבות הסיווג של הפרה כ"יסודית" היא עצומה, שכן בהפרה יסודית מקבל הנפגע זכות מיידית לביטול החוזה (סעיף 7(א)), ואילו בהפרה שאינה יסודית עליו לתת למפר ארכה לקיום החוזה, טרם יבטלנו (סעיף 7(ב)).

בתקדימים שונים – ובהם פסק-דין דיון נוסף 44/75 אדמונד ו-סעדי ביטון נ' מאיר ו-חנה פרץ – פורשה ההגדרה שבסעיף 6, והובהר שכל עוד אדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו ידע מראש שתהיה הפרה זו, הפרה כזאת תיחשב יסודית. כך גם הובהר שם, שלא די בכך שהנפגע "רואה בעצמו" את ההפרה כמהותית; יש צורך במבחן אובייקטיבי–הסתברותי: האם “אדם סביר” היה נמנע מלכרות את החוזה לו צפה את ההפרה ותוצאותיה.

ב. הסעד של אכיפת החוזה

המסגרת הנורמטיבית

אחד הסעדים המרכזיים בספר החוקים הוא סעד האכיפה (סעיף 2 לחוק התרופות). מדובר במימוש החוזה כלשונו, על אף ההפרה. סעיף 3 לחוק מונה את המקרים שבהם בית המשפט רשאי לסרב לאכוף חוזה (למשל אם האכיפה אינה צודקת בנסיבות העניין, או ביצועו הוא בלתי-אפשרי).

משמעות האכיפה

סעד האכיפה נועד להביא את הצדדים למצב שבו יקוים החוזה למרות ההפרה. נפגע שדורש אכיפה אינו מבטל את החוזה, אלא מבקש לקיימו למרות ההפרה. במצבים רבים, במיוחד בתחום המקרקעין, האינטרס העיקרי של הנפגע הוא לקבל את הנכס המובטח או את מלוא התמורה, ולכן יעדיף אכיפה rather than פיצויים.

האכיפה והפרות יסודיות

למרות שהפרה יסודית מקנה זכות ביטול מיידית (סעיף 7(א)), הנפגע רשאי בכל זאת להעדיף את האכיפה. כך קובעת ההלכה הפסוקה מימים ימימה: אין מניעה שאף בהפרה יסודית יבקש הנפגע לקיים את החוזה, שכן מטרת דיני התרופות היא להעמיד את הנפגע במצב שבו היה נמצא אלמלא ההפרה.

ג. הסעד של ביטול החוזה והשבת התמורה

ביטול עקב הפרה יסודית

כאשר הנפגע מעוניין להתנתק מהעסקה, והוא מצביע על הפרה יסודית לפי סעיף 6, הוא רשאי לבטל את החוזה מיד (סעיף 7(א) לחוק התרופות). ביטול החוזה צריך להיעשות תוך "זמן סביר" לאחר שנודע לנפגע על ההפרה (סעיף 8).

השבת התמורה – תוצאה של הביטול

עם ביטול החוזה, נשמטת הקרקע תחת חיובי שני הצדדים. מכאן, סעיף 9(א) לחוק התרופות קובע כי "משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על-פי החוזה… והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על-פי החוזה". השבה זו מכונה "השבת התמורה" – המחרה מוכר מחזיר את מחיר הנכס, והקונה מחזיר את הנכס.

פיצוי על עצם ההפרה לצד השבה?

כאשר החוזה בוטל, פטורים הצדדים מהמשך החוזה. אולם לעיתים רשאי הנפגע לבקש, בנוסף להשבה ההדדית, גם פיצויים על נזקיו. הדבר נובע מסעיף 9(א) וסעיף 10 לחוק התרופות, המקנים לנפגע זכות לפיצוי בשל נזק שנגרם עקב ההפרה, אם הוא עומד במבחני צפיות הנזק וכו'. אולם, לעיתים הנפגע יעדיף להסתפק בהשבה ולהמשיך הלאה.

בדומה, בפסיקה עלה כי אם הסעיף הקובע "פיצויים מוסכמים" חל על עצם ביטול החוזה, ייתכן שהנפגע ידרוש את הפיצוי במקום (או לצד) ההשבה. אולם לעיתים חריגות ביהמ"ש מוסמך להפחית את הפיצוי המוסכם, אם הוא "נראה… בלתי סביר במידה רבה" (סעיף 15(א) לחוק התרופות).

ד. תחולת דיני "הפרה יסודית" ודוגמות פסיקה

דיון נוסף 44/75 אדמונד ו-סעדי ביטון נ' מאיר ו-חנה פרץ (1976)

בפרשה זו דן בית המשפט העליון בקריטריונים לפרש את הגדרת ההפרה ה"יסודית" בחוק, והדגיש את המבחן האובייקטיבי של "האדם הסביר" – האם הוא היה נמנע מכריתת החוזה לו צפה את ההפרה ותוצאותיה?

עוד נקבע שאם מוכח שהנפגע ויתר או השהה ביטול במשך פרק זמן ארוך, לעיתים הוא מאבד את זכות הביטול לאותה הפרה מהותית; אך עדיין ביכולתו להעניק למפר "ארכה" לקיום, ואם בתוך ארכה זו אין המפר מקיים את חיובו – הזכות לביטול חוזרת.

השלכות על ההשבה

בית המשפט הבהיר בעניין ביטון נ' פרץ כי אם בוטל החוזה כדין, חלה חובת ההשבה ההדדית: על המוכר להחזיר תשלומים שקיבל, ועל הרוכש להחזיר מה שקיבל בהתאם.

ה. משמעות ההסכמה החוזית לעניין "סעד בלעדי"

בחלק מן החוזים אנו מוצאים סעיפים הקובעים כי "לאחר מועד X, אין לקונה זכות להשבת התמורה, אלא חייב בתשלום מלא". אלא שדיני התרופות אינם מתבטלים בשל סעיף בחוזה. מקום שהופר החוזה הפרה יסודית, לנפגע יש "זכות מהותית" לבטל את החוזה, והוראה גורפת המונעת ביטול גורף עלולה להיפסל (ראה סעיף 6 סיפא לחוק התרופות – "תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה").

ו. דרישת ארכה להפרה שאינה יסודית

נזכיר כי אם ההפרה אינה יסודית, והנפגע מעוניין לבטל את החוזה, עליו לתת למפר ארכה סבירה לקיום ההסכם (סעיף 7(ב)). רק אם המפר לא יקיים בחלוף הארכה, יהא הנפגע זכאי לביטול. אומנם במצבים מסוימים – כגון שתוצאת ההפרה אינה ברת-תיקון או שהמפר מרמז שלא יקיים בכל מקרה – ייתכן שהנפגע לא חייב לקבוע ארכה.

ז. סיכום והמלצות מעשיות

המשפט הישראלי מעניק לנפגע מהפרת חוזה סל כלים רחב:

1. אכיפה: אם הנפגע מעוניין בקיום החוזה – ואין עילה לסרב לאוכפו – רשאי הוא לעתור לסעד האכיפה.
2. ביטול: אם מדובר בהפרה יסודית או שהופר החוזה הפרה שאינה יסודית ללא תיקון למרות מתן ארכה, רשאי הנפגע לבטל את החוזה. במצב של ביטול, שני הצדדים חייבים בהשבה הדדית – הנפגע מחזיר את מה שקיבל, והמפר מחזיר את התמורה שהתקבלה או את שוויה.
3. פיצויים: לצדה של האכיפה או הביטול, אפשר לתבוע פיצויים (נזיקיים או מוסכמים) בגין הנזק שנגרם בשל ההפרה. דיני הקטנת הנזק והמבחנים לצפיות הנזק יחולו כמובן.
4. פיצויים מוסכמים: אם נקבעו פיצויים כאלה בחוזה, רשאי הנפגע לדרוש אותם, בכפוף לסמכות בית המשפט להפחיתם במקרה שהם "אינם סבירים במידה רבה" (סעיף 15(א) לחוק התרופות).
5. התייחסות להסכמי "סעיף בלעדי": לעיתים קובע החוזה מנגנון המגביל את הביטול או את דרישות השבה, אך הדבר אינו יכול לגרוע לחלוטין מזכות הביטול על-פי החוק, אם ההפרה יסודית.

דוגמאות מפסיקה מלמדות שבתי המשפט יישמו את הכללים הללו במגוון נסיבות. לדוגמה, בפרשת דיון נוסף 44/75 ביטון נקבעה אמת-המידה להגדרת ההפרה כ"יסודית", ואף נקבע כי אם לא בוטל החוזה בזמן או שחלפה ארכה סבירה, ייתכן שהנפגע יאבד את זכות הביטול. מנגד, הגנתו של המפר על-פי החוזה או טענה כי הגבלת הביטול סוכמה מראש, לא תמיד תעמוד לו, אם מדובר בהפרה יסודית או בתניה גורפת פסולה.

ח. סיכום

הנפגע מהפרת חוזה, ובפרט מהפרה שהוגדרה או שנמצאה כיסודית, ניצב מול כמה סעדים שהחוק והפסיקה מעמידים לרשותו: אכיפת החוזה, ביטול החוזה והשבת התמורה, ופיצויים. לא תמיד קל לקבוע אם מקרה נתון מהווה הפרה יסודית, ובמקרה של ספק, ייתכן שהנפגע יצטרך לתת למפר ארכה כדי לתקן את ההפרה. לאחר ביטול החוזה כדין, חלה השבה הדדית, והנפגע זכאי להשבת התמורה ששילם. אם נגרם לו נזק נוסף מעבר להשבה, הוא רשאי לתבוע פיצויים נלווים. אולם, תניה חוזית המנסה לשלול אפשרות ביטול או השבה, לא תהא חסינה מביקורת המשפט, בין השאר נוכח הוראות חוק התרופות, והפסיקה שמפרשת אותן – למשל בפסק-דין דיון נוסף 44/75 אדמונד ביטון – מדגישה כי אין לגרוע מזכותו של הנפגע לתרופות ההולמות את המצב.

כך, במערכת יחסים חוזית בישראל, במצב של הפרה, על הצדדים לבחון היטב את טיבה של ההפרה, סבירות הציפיות, ותוצאותיהן, ואת האפשרות למנוע ולצמצם נזק או לספק מענה הולם בדמות אכיפה, ביטול או פיצויים. מנגנונים אלו אינם בלעדיים, וניתן לעיתים לשלבם על-מנת להגן כראוי על זכויות הנפגע ועל האינטרסים של שני הצדדים, במסגרת גישה מאוזנת שדיני החוזים בישראל באים להגשים.