הזכות לשם טוב היא אחת הזכויות החשובות במשפט האזרחי, אך מנגד ניצב אינטרס ציבורי משמעותי – עידוד האזרחים להתלונן לרשויות המוסמכות על חשדותיהם לעבירה. כיצד מאזנים בין שני האינטרסים המתנגשים הללו, ומה קורה כאשר אדם שבסך הכול ביקש להתריע על עבירה מוצא את עצמו חשוף לתביעה בגין לשון הרע?
הגנת תום הלב: סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע
חוק איסור לשון הרע (התשכ"ה–1965) מעניק שורה של הגנות למפרסם, כאשר אחת ההגנות המרכזיות היא הגנת תום הלב. בייחוד, סעיף 15(8) לחוק קובע הגנה עבור "פרסום" שנעשה במסגרת תלונה לרשות מוסמכת (למשל, פנייה למשטרה) – בתנאי שהמתלונן פעל בתום לב והאמין בכנות באמיתות תלונתו.
הזכות להגיש תלונה: חיונית לשלטון החוק
בתי המשפט מדגישים לא אחת את חשיבות העידוד של אזרחים לדווח למשטרה על עבירות שונות. הגנה זו אינה רק "אות מתה", אלא מלווה ברציונל משפטי ברור: לחברה יש אינטרס ציבורי שבעלי מידע על עבירות ידווחו על כך לרשויות, ללא חשש מתביעה שתגרום להם להירתע מלמסור מידע חיוני.
ציטוט רלוונטי
“הגשת תלונה למשטרה בה מובע בתום-לב חשד על פלוני אינה יכולה לשמש כשלעצמה עילה לתביעה בשל איסור לשון הרע… יהיו מצבים בהם על אף שהתלונה הוגשה לרשות המוסמכת תישלל ההגנה מפאת חוסר תום לב בהגשתה, אך כאן לא הוכח חוסר תום-לב.”
(מתוך ע"א 7699/11 פלקסר נ' ברנדס)
אבל מה קורה כאשר התיק נסגר?
יש הסבורים כי אם תיק פלילי נסגר מחוסר ראיות או אפילו בהיעדר אשמה, הדבר מוכיח שהתלונה הייתה שקרית. אולם, הפסיקה אינה רואה בסגירת התיק ראיה מכרעת בדבר חוסר אמיתות התלונה. ההבדל טמון ברף הראייתי הנדרש להרשעה בפלילים לעומת הרף הנדרש להוכחת תום הלב באזרחי.
תמ"ש (נצ') 21852-03-10
בפסק הדין הזה קבע בית המשפט לענייני משפחה בנצרת:
“מקום שיש להורה חשד אמיתי וכן… אמור הוא להגיש תלונה למשטרה… וזאת גם אם בסופו של יום נסגר התיק.”
המסר ברור: אין לצפות מהמתלונן לאסוף ראיות חותכות, אלא רק לפעול בכנות ומתוך חשש אמיתי.
הזיכוי אינו בהכרח מוכיח שהמתלונן הטעה
בתי המשפט שבים ומדגישים כי הליך פלילי יכול להסתיים בזיכוי או בסגירת תיק בשל חוסר עניין לציבור, היעדר ראיות מספיקות, או אפילו “חוסר אשמה”. אף אחת מן העילות הללו לא מעידה כשלעצמה על כוונת זדון מצד המתלונן. בית המשפט דורש הוכחה פוזיטיבית לכך שהמתלונן ידע שהפרסום היה שקרי, או שטעמו היה פסול.
ציטוט רלוונטי
“אדם המתלונן במשטרה על עבירה שלפי אמונתו בוצעה על ידי פלוני, זכאי להגנת החוק… גם אם מסתבר כי אמונתו מוטעית היא…”
(מתוך תמ"ש (ת"א) 33839-12-12)
מדיניות שיפוטית עקבית: עידוד תלונות ללא חשש מתביעה
הקו השיפוטי העובר כחוט השני בפסיקה הוא הרצון לאפשר לכל אדם להגיש תלונה, ובלבד שהוא מאמין בכנות בהתרחשות האירוע. גם אם בסופו של דבר הרשויות נוכחות לדעת שהעבירה לא התרחשה, זו אינה סיבה להעמיד את המתלונן בפני אחריות אזרחית בגין לשון הרע.
תמ"ש (יר') 35829-01-14
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק באותו עניין כך:
“גם אם התיק המשטרתי נסגר, לעיתים מחוסר ראיות או בעילות אחרות, עדיין עומדת למתלוננת הגנת סעיף 15(8)… המבחן הוא אמונתה הכנה בנכונות התלונה, ולא תוצאת החקירה.”
ומה קורה כאשר המתלונן הוא שקרן ביודעין?
חשוב להדגיש: אם ניתן להוכיח כי אדם ידע שתלונתו שקרית, או שפעל בזדון וניצל את הרשות החוקרת כאמצעי פגיעה, תישלל ההגנה. סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע אינו מעניק חסינות אוטומטית ל“מתלונני שווא”; ההגנה מותנית תמיד בתום לב.
ציטוט רלוונטי
“עלינו לפרש 'תום הלב' בהקשרה של הגנה זו כמתייחס לאמונה של המפרסם באמיתות הפרסום…”
(על פי רוח הדברים בע"א 7426/14 ואח')
סיכום: האיזון בין שתי זכויות יסוד
- זכות הציבור לדווח – מערכת המשפט מבקשת לעודד אזרחים להתלונן בעת חשד אמיתי לעבירה.
- הזכות לשם טוב – יש למנוע ניצול לרעה של הליכים משפטיים כדי להכפיש את שמו של אדם חף מפשע.
השילוב של שתי זכויות היסוד הללו מוביל למסקנה כי כל עוד לא הוכח שהמתלונן ידע או חשד בחוסר האמת של דבריו, עדיין עומדת לו הגנה מפני תביעות לשון הרע. הדגש הוא על יסוד תום הלב והאמונה הכנה בנכונות הדברים.
לסיכום: אל נא נחשוש מלפנות לרשויות
אם יש לכם חשד, סביר ותם-לב, כי בוצעה עבירה – אל תהססו לפנות למשטרה או לרשות מוסמכת אחרת. החשש מפני תביעה בגין לשון הרע אינו אמור לשתק אזרחים; החוק והפסיקה עומדים לימין אלו הפועלים בתום לב. עם זאת, חובתו של כל אדם המגיש תלונה לוודא שאינו עוסק בהפצת שקרים ביודעין ושאינו פועל מתוך רצון לפגוע או להזיק.
“הצורך להבטיח את האיזון האמור [בין שמה הטוב של הנפגע לבין הצורך לעודד תלונות] הוא הקובע את הדרך הראויה לפירושו של מושג תום-הלב במסגרת הגנה זו.”
(ע"א 788/79 ריימר נ' עיזבון המנוח רייבר)
כך נהנים האזרחים מהגנה חשובה ונחוצה, ושומרים על המסגרת הציבורית נקייה מעוולות ומעוולות-שווא.
מדריכים לפרטיים
כתיבת תגובה