לקסיס נקסט- חיפוש משפטי

פתח דבר
פסק דין למזונות קטינים, משאושר או נפסק, מהווה בדרך כלל "סוף פסוק" בסוגיית חבות המזונות. יחד עם זאת, הדין בישראל מכיר בכך שבנסיבות חריגות של שינוי מהותי, ניתן לעתור לבחינה חוזרת של החיוב במזונות ולקבוע מחדש את שיעורם. ברשימה זו נבקש לעמוד על העיקרון המרכזי המנחה את בתי המשפט ובתי הדין הרבניים בנושא הפחתת מזונות קטינים: הוא חובת הוכחת "שינוי נסיבות מהותי" (להלן: "שנ"מ"). נציג בפניכם מקורות פסיקה נבחרים מתוך פסקי הדין שצורפו, ובפרט נתייחס לתלה"מ (משפחה אשדוד) 8581-12-20, להחלטות בית המשפט העליון בע"מ 919/15 ובע"מ 7670/18, וכן לפסיקה נוספת הרלוונטית בנושא.

1. עיקרון סופיות הדיון – והיוצא מן הכלל

כלל ידוע בדיני המזונות הוא שברגיל, קביעת מזונות או אישור הסכם מזונות מקבלים תוקף סופי, בדומה לכלל סופיות הדיון. ואולם, פסקי דין למזונות נחשבים לחריג לכלל זה, בשל אופיים הדינמי של צרכי קטינים והכנסות ההורים. כך נקבע פעם אחר פעם בפסיקה, לרבות בתלה"מ 8581-12-20 שניתן בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד (להלן: "פרשת 8581-12-20"):

"הלכה פסוקה היא כי פסקי דין למזונות הינם בגדר החריג לעיקרון סופיות הדיון ובמקרים בהם יוכח שינוי נסיבות מהותי ביחס למצב שהיה בעבר, תתאפשר התדיינות חוזרת בענייני המזונות קטינים."
(ציטוט מתוך פרשת 8581-12-20, סעיף 4(א)).

בית המשפט הסביר כי תכלית החריג נעוצה באפשרות שיקרו שינויים מרחיקי לכת בחיי בני המשפחה, בייחוד בכל הנוגע לצרכים הכלכליים של הקטינים וליכולתם הכלכלית של ההורים.

2. מהו "שינוי נסיבות מהותי"?

על-פי ההלכה הנוהגת, אין די בכך שמבקש הפחתת המזונות יראה שחל שינוי כלשהו בנסיבות, אלא עליו להוכיח כי מדובר בשינוי מהותי, קרי שינוי היורד לשורש הנסיבות שעמדו בבסיס פסיקת המזונות הקודמת, וכזה שלא ניתן היה לצפותו מראש. בתי המשפט עמדו על כך שגם כאשר הצדדים עצמם הסכימו ש"כל שינוי" יצדיק בחינה מחדש של המזונות, יש להוכיח שמדובר בשינוי של ממש, ולא שינוי זמני או מינורי.

כך, בפרשת 8581-12-20 צוטטו מקרים מהפסיקה שדחו בקשות להפחתת מזונות מקום שהשינוי הנטען אינו מקיים רף של שינוי היורד "לשורש ההסכם" או פסיקת המזונות:

"אם כן, על התובע הפחתת מזונות להוכיח שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפותו מראש בעת שניתן פסק הדין למזונות… ואין די בשינוי כשלעצמו."
(פרשת 8581-12-20, סעיף 4(ו)).

דוגמאות לשינויים מהותיים עשויים לכלול (לפי הפסיקה):

• ירידה חריגה וקבועה בכושר השתכרות (למשל פיטורים ממושכים או נסיבות בריאותיות חדשות).
• שינוי מהותי בזמני השהות (למשל מעבר ממשמורת כמעט מלאה אצל הורה אחד למשמורת משותפת בפועל, או להפך), אך לא שינוי קל ומצומצם בזמנים.
• עלייה משמעותית וקבועה בהכנסות ההורה המשמורן, או להפך, שינוי משמעותי ביכולתו לכלכל את הקטינים.

3. בע"מ 919/15 – לא עילה כשלעצמה לפתיחת פסק דין חלוט

בשנת 2017 ניתן פסק הדין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, שהנהיג הסדר שוויוני בקרב שני ההורים בגילאי 6-15, תוך בחינת יכולתם הכלכלית של שני ההורים וחלוקת זמני השהות. לאחר פסיקה תקדימית זו התעוררה השאלה: האם עצם מתן פסק הדין בע"מ 919/15, כשלעצמו, מהווה שינוי נסיבות שמצדיק "פתיחה מחדש" של חיוב מזונות שנקבע בעבר?

תשובה ניצחת לשאלה זו ניתנה בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (המכונה גם "הלכת פלונית"), שם קבע בית המשפט העליון כי:

"אין בהלכת בע"מ 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעה להפחתת מזונות… הלכה זו כשלעצמה אינה עילה לפתיחת פסקי דין חלוטים למזונות."
(בע"מ 7670/18, סעיף 14).

כך גם הודגש בפרשת 8581-12-20 (הנזכרה לעיל) כי "בע"מ 919/15 כשלעצמה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי." לאמור, אין די להעלות טענה "כי כעת הפסיקה שונה" כדי להצדיק פתיחת פסק דין למזונות. על המבקש להוכיח שנוסף על השינוי הפסיקתי, מתקיים שינוי משמעותי בנתוני הצדדים שלא היה צפוי.

4. שינוי בזמני השהות – אינו תמיד מהווה "שינוי נסיבות מהותי"

אחת העילות השכיחות לבקשה להפחתת מזונות היא שינוי בזמני השהות, למשל: מעבר ממשמורת כמעט בלעדית אצל אחד ההורים למשמורת משותפת או להיפך. ואולם לא כל שינוי כזה מתקבל מיידית כעילה להפחתת המזונות. בתי המשפט עומדים על כך שיידרש שינוי מהותי ובלתי צפוי מראש. כך צוין, בין היתר, בתלה"מ (משפחה בפתח תקווה) 34753-06-21 ובתלה"מ 19775-08-17, כי שינוי של 40% ל-50% לא בהכרח יוכר כשינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת ההסכם:

"לא כל שינוי בזמני השהות של הקטינים מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת הסכם גירושין, ויש לבחון היקף השינוי ותנאיו בפועל."
(ראו למשל פרשת 8581-12-20; כן הוזכרו בתלה"מ 18941-03-16, 19775-08-17).

5. על נטל ההוכחה ושאלת תום הלב

מי שמבקש להראות שנמחק או בוטל פסק דין למזונות בגין שנ"מ – הנטל עליו להוכיח לא רק כי חל שינוי בפועל, אלא גם כי מדובר בשינוי מהותי ובלתי צפוי. גם תום הלב מהווה מרכיב חשוב, הן בכניסה להסכמים והן בהתנהלות סביב הבקשה לשינוי: המבקש מחויב להציג את התמונה המלאה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, וכן עליית או ירידת כושר השתכרותו.

בפרשת 8581-12-20 העיר בית המשפט לענייני משפחה כי פעמים רבות מבקשי ההפחתה מנסים להציג שכר נמוך יותר מכפי שמשתכרים בפועל, או להימנע מהצגת מלוא המסמכים הפיננסיים. במצבים כאלו, יתקשה בית המשפט לקבוע כי אכן התמלא מבחן השינוי המהותי.

6. הלכת פלונית (בע"מ 7670/18) – דרך הזהירות

כאמור לעיל, בית המשפט העליון הבהיר בבע"מ 7670/18 כי "הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אין בה עילה לפתיחת פסקי דין חלוטים בענייני מזונות", וכי "יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי". לאחר שיוכח השינוי, הדיון בשאלת הפחתת המזונות ייעשה בדרך הזהירות. במילים אחרות – גם אם הוכח שינוי נסיבות מהותי, אין הדבר אומר בהכרח שהמזונות יופחתו משמעותית או יבוטלו, אלא רק שייפתח פתח לדיון מחודש, שבמסגרתו שוקל בית המשפט/בית הדין את כל הנסיבות לגופן.

7. הליך ביניים או פסק דין סופי: האם זה משנה?

פעמים רבות מועלית טענה, כי המזונות נפסקו "באופן זמני" והרי טרם ניתן פסק דין סופי, ולכן ישנה גמישות גדולה יותר לשנות את ההחלטה עוד בטרם הפכה "חלוטה". כך גם עלה בפרשת 8581-12-20 ובג"ץ 314/20 (פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול), שם בית המשפט העליון ציין כי במקרים שבהם טרם ניתן פסק דין סופי למזונות, הנטייה של בג"ץ שלא להתערב בהחלטות הביניים, כל עוד לא הושלמה המסכת הדיונית בערכאה למטה.

8. סיכום

• פסקי דין למזונות ברגיל נהנים מכוח סופיות הדיון, אך בשל הדינמיות של מצב כלכלי וצרכי קטינים, מוכרת אפשרות לדיון חוזר במקרה של שינוי נסיבות מהותי (שנ"מ).
• עצם מתן בע"מ 919/15 אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי כשלעצמו; על המבקש להוכיח שינוי מהותי שלא נצפה או צוין מראש בעת פסיקת המזונות.
• לא כל שינוי קל – לרבות תוספת של יום נוסף בזמני השהות – יוכר כשנ"מ לצורך פתיחת המזונות. נדרשת הוכחה לשינוי משמעותי (למשל הפיכת משמורת ממשית, עלייה/ירידה קיצונית בכושר ההשתכרות וכיו"ב).
• על המבקש להוכיח את שינוי הנסיבות בתום לב, בצירוף נתונים כלכליים מלאים, אסמכתאות ושקיפות.
• בהתקיים שנ"מ אמיתי, הערכאה הדנה עשויה לשנות את המזונות בהתאם להוראות בע"מ 919/15, אולם גם אז הדבר ייעשה מתוך זהירות ותוך בחינה מתוחמת של הרכיב בו חל השינוי.
• במקרים בהם מדובר רק בהחלטת ביניים, או שההליך עדיין מתנהל, ייטה בית המשפט או בית הדין הרבני שלא לערוך שינויים טרם מוצה ההליך עד תום.
• לעיתים, ניהול המשפט על בסיס טענות סותרות באשר להכנסות ולחלוקת זמני שהות חלקית בלבד – יקשה על המבקש להוכיח קיום שנ"מ.

בסופו של דבר, המסר המרכזי הוא שכדי להפחית מזונות (או לבטלם) על בסיס "שינוי נסיבות מהותי", יש לפעול בהתאם לאמת המידה ההלכתית שנקבעה, להציג נתונים ברורים על ההכנסות והצרכים, ולהראות שינוי ממשי ובלתי צפוי שהיה נעלם מעיני בית המשפט או בית הדין בעת פסיקת המזונות המקורית.

מקורות

• תלה"מ 8581-12-20 (משפחה אשדוד) י. נ' י.ר [פורסם בנבו].
• בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017), פורסם בנבו.
• בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021), פורסם בנבו.
• בג"ץ 314/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (29.6.2020), פורסם בנבו.
• בג"ץ 316/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (29.6.2020), פורסם בנבו.

הערה: מאמר זה סוקר בתמצית את העקרונות הנוהגים בפסיקה לעניין שינוי נסיבות מהותי והפחתת מזונות קטינים. אין בו כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני. בכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה.