לקסיס נקסט- חיפוש משפטי

חוזה מהווה מסגרת משפטית מחייבת, אשר בה שני צדדים או יותר מסכימים על מערך זכויות וחיובים הדדיים. כאשר אחד הצדדים אינו מקיים את התחייבותו או מפר את החוזה בדרך כלשהי, עולה שאלת הפיצוי המגיע לצד הנפגע. לפי עיקרי הדין הישראלי, כפי שפורטו בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות"), והודגשו בפסיקה, בתי המשפט בוחנים באופן שיטתי כיצד לקבוע את שיעור הנזק שנגרם לנפגע ואת סכום הפיצוי.

1. המסגרת הנורמטיבית – חוק החוזים (תרופות)

חוק התרופות מתווה את העקרונות להערכת נזק ופיצוי בשל הפרת חוזה. בין היתר קובע החוק:

• סעיף 1 לחוק מגדיר "הפרה" כמעשה או מחדל בניגוד לחוזה.
• סעיף 6 לחוק מבחין בין הפרה "יסודית" – כזו שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה אילו צפה מראש את ההפרה ותוצאותיה – לבין הפרה שהיא לא יסודית.
• סעיפים 7(א) ו-7(ג) לחוק מבהירים כי בהפרה יסודית, הנפגע רשאי לבטל את החוזה מיד (ולעתים גם את כולו), בעוד שבהפרה שאינה יסודית עליו לתת תחילה למפר ארכה לקיים את החוזה, ורק אם המפר לא ניצל ארכה זו – ניתן לבטלו.
• סעיף 10 לחוק משרטט את עיקרון הפיצויים: הנפגע זכאי לפיצוי על נזקים שהמפר "ראה אותם או שהיה עליו לראותם מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה".
• סעיף 14(א) מוסיף כי על הנפגע לפעול בסבירות להקטנת נזקיו.
• סעיף 15(א) מקנה לבית המשפט סמכות להפחית שיעור פיצויים מוסכמים כשסכום הפיצוי "אינו סביר במידה רבה".

מטרת הפיצוי, כפי שעולה מהדין והפסיקה, היא להעמיד את הצד הנפגע במצב שבו היה אילולא הופר החוזה.

2. הפרה יסודית וצפיות הנזק: "דיון נוסף מס' 44/75" ופסיקות נוספות

אחד מפסקי הדין המשמעותיים בנושא "הפרה יסודית" הוא דיון נוסף מס' 44/75 (ביטון נ' פרץ), שבו נדונה הגדרת "הפרה יסודית" שבסעיף 6 לחוק התרופות. בית המשפט העליון עמד על כך שיש לבחון, מנקודת מבט של "האדם הסביר", האם אילו האדם ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, הוא לא היה מתקשר בחוזה. משמעות הדבר:

• בחוזה רגיל, "הפרה יסודית" היא כזו המצדיקה ביטול מיידי של החוזה, ללא צורך במתן ארכה.
• כדי שתניית "כל הפרה" תהא יסודית מעצם ההגדרה (תניה גורפת) – עליה להיות סבירה בשעת כריתת החוזה.

כמו כן, בפסיקה (כגון ע"א 139/74 פפר נ' גדול) הודגשו מקרים בהם אי־תשלום חלק מזערי מהמחיר ייחשב או לא ייחשב הפרה יסודית – תלוי האם ישנה סבירות שההתקשרות לא היתה נעשית לוּ צפה הנפגע הפרה כזו מראש.

כשנקבע שאכן יש "הפרה יסודית" או שהוענקה ארכה והמפר לא ניצלה – רשאי הנפגע לבטל את החוזה ולתבוע פיצוי. במקרים שונים (כגון במכירת דירה או מוצר צריכה), די להוכיח שאילולא ההפרה, הלקוח היה נמנע מכריתת ההסכם.

3. חישוב הנזק: מתן פיצויים ונטל ההוכחה

א. קביעת היקף הנזק

על הצד הנפגע להראות מה הנזק שנגרם לו בפועל, בין אם מדובר בנזק חיובי (הוצאות נוספות שהוציא) ובין אם מדובר בנזק של "מניעת רווח" (רווח שהיה צפוי אלמלא הופר החוזה). כפי שנפסק בע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, אין צורך בהוכחת נזק מדויקת לחלוטין בכל מקרה; די בהצגת נתונים סבירים המאפשרים לבית המשפט להעריך בצורה הוגנת את שיעור הנזק.

ב. צפיות הנזק

על פי סעיף 10 לחוק התרופות, על הנפגע להוכיח שהנזק שהיה צפוי כתוצאה מסתברת של ההפרה, הן במבחן סובייקטיבי (מה הצדדים בפועל צפו או היו מודעים לו), הן במבחן אובייקטיבי (מה אדם סביר היה צופה בנסיבות דומות). אם מדובר בנזקים רחוקים או בלתי צפויים, לא ייפסק פיצוי לגביהם.

ג. הקטנת הנזק

החוק מחייב את הנפגע לפעול בסבירות להקטנת נזקיו (סעיף 14(א)). אם הנתבע מצליח להראות כי הנפגע יכול היה לנקוט פעולות סבירות למניעת הוצאות-יתר או הפסדים, ואולם הוא לא עשה זאת, רשאי בית המשפט להפחית את הפיצוי. מן הצד השני, אין לחייב את הנפגע לנקוט בצעדים מכבידים יתר על המידה; הפעולה הנדרשת להקטנת הנזק צריכה להיות סבירה.

4. דוגמות מפסיקה עדכנית בבית משפט לתביעות קטנות

גם בבתי משפט לתביעות קטנות, יישום העקרונות דלעיל זהה, וניתן למצוא מקרים שבהם נצרך לבדוק:

• האם הפרת החוזה מצד המוכר (למשל בעסקת ריהוט או עסקת שירותים) היא יסודית, במובן שאדם סביר לא היה מתקשר אלמלא ידע מראש את ההפרה.
• אם ההפרה אינה יסודית אך המוכר לא עמד בארכה שניתנה – רשאי הקונה לבטל את העסקה ולקבל השבה של כספו ופיצויים בגין ההוצאות הנוספות שנגרמו.
• האם המוכר הוכיח שהנפגע לא הקטין את נזקיו? אם כן, יופחת הפיצוי בהתאם.

5. פיצויים מוסכמים

סעיף 15(א) לחוק התרופות מוסיף כי לעיתים הצדדים קובעים בחוזה פיצוי מוסכם מראש. בית המשפט מכבד בדרך-כלל תנאי כזה, אולם שמורה לו סמכות להפחית את הפיצוי אם מצא שהסכום נקבע ללא "כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש". לפי הפסיקה, על הנתבע להעלות טענה זו במפורש, ואם לא עשה כן, לא יידרש בית המשפט להפחתה.

6. סיכום

בקביעת גובה הנזק והפיצוי בגין הפרת חוזה, עיקרון מרכזי הוא העמדת הנפגע במצב שבו היה אילו קוים החוזה, בכפוף למבחני הצפיות ואופן הוכחת הנזק. אם מתברר כי ההפרה עולה כדי "הפרה יסודית" – בידי הנפגע הזכות לבטל את החוזה באופן מיידי ללא הארכה. לעומת זאת, בהפרה שאינה יסודית, קודם לביטול על הנפגע ליתן למפר הזדמנות לתיקון ההפרה.

בתי המשפט בישראל, ובכלל זה בתי המשפט לתביעות קטנות, מיישמים עקרונות אלו בכל סכסוך חוזי המובא בפניהם. הם בוחנים את יסוד הצפיות, את היקף ההפסד הממשי ואת פעולות הנפגע להקטנת הנזק. לשם פסיקת גובה הנזק, על הנפגע להראות נתונים המאפשרים לאמוד את הפסדיו, אך אינו נדרש להוכחה מתמטית מדויקת. במקרים המתאימים, ההלכה מעניקה גם תרופות של השבה וביטול, תוך שמירה על הגינות כלפי שני הצדדים.

כך, בסופו של דבר, על-פי הדין הישראלי, שאלת סכום הפיצוי בגין הפרת חוזה נשענת על גישות מאוזנות: להגן על הנפגע באמצעות פיצוי הולם הנזק שצפו הצדדים מראש, ומתוך התחשבות בפעולות סבירות להקטנת הנזק.