לקסיס נקסט- חיפוש משפטי

מבוא

המשפט הישראלי בתחום דיני החוזים מכיר באפשרות של ביטול חוזה עקב "הפרה יסודית" ומתן פיצויים לנפגע. חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות"), מסדיר את הסעדים העומדים לרשות צד לחוזה במקרה שאותו חוזה מופר. המונח "הפרה יסודית" זכה לפירוש וליישום בפסיקת בתי המשפט, ובפרט בפסיקת בית המשפט העליון, אשר התוו קריטריונים ברורים המבדילים בינה לבין הפרה "רגילה" (לא יסודית).

מטרת מאמר זה להציג את העקרונות המרכזיים שנקבעו בפסיקה ובחוק בשאלה "מתי הפרה נחשבת 'הפרה יסודית' המזכה בביטול החוזה ופיצויים?". לשם כך, נסתמך בין היתר על פסקי הדין שהובאו ב"דיון נוסף מס' 44/75" (ביטון נ' פרץ), על פסקי הדין בע"א 71/75 (מרגליות נ' אברבנאל), ע"א 594/75 (ג'רבי נ' הייבלום), ע"א 2106/91 (ציון מזור נ' קאסם נסאר), וכן על פסקי דין נוספים של בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט לתביעות קטנות, המחדדים את המבחנים ואת יישומם המעשי.

1. הבסיס הנורמטיבי

א. "הפרה יסודית" בחוק התרופות

סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, מגדיר "הפרה יסודית" בשני מסלולים:

"לעניין סימן זה, 'הפרה יסודית' –
הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה,
או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית…"

מכוח הגדרה זו, חוק התרופות מחלק את המקרים לשתי קבוצות:

1. הפרה יסודית מסתברת: הפרה שמתעורר בה מבחן ה"אדם הסביר" – קרי, אילו האדם הסביר, במעמד ההתקשרות, היה צופה מראש את ההפרה ואת תוצאותיה, האם היה מוכן עדיין להתקשר בחוזה?
2. הפרה יסודית מוסכמת: הפרה שהצדדים עצמם הגדירו בחוזה כמקנה זכות ביטול מיידית (או כהפרה שעולה כדי “הפרה יסודית”), ובלבד שלא מדובר בתניה "גורפת" ומוגזמת, שאז עשויה היא להיפסל אם איננה סבירה.

ב. תוצאות הפרה יסודית

סעיף 7(א) לחוק התרופות קובע כי נפגע מהפרה יסודית זכאי לבטל את החוזה בלא צורך להעניק ארכה (זכות זו שונה מן המצב בעת "הפרה לא יסודית", שבה יש צורך לתת ארכה סבירה תחילה). כמו כן, מכוח סעיפים 8 ו-9(א) לחוק התרופות, במקרה של ביטול החוזה עקב הפרה יסודית, חייב המפר להשיב לנפגע את מה שקיבל על-פי החוזה או את שוויו.

2. המבחן בפסיקה: "דיון נוסף מס' 44/75" ועוד

פסיקתו הענפה של בית המשפט העליון עסקה באופי וביישום התיבה "הפרה יסודית" בפרשות שונות.

א. דיון נוסף 44/75 (ביטון נ' פרץ, פ"ד ל(3) 581)
בפרשה זו דן בית המשפט העליון בפרשנות המונח "הפרה יסודית" והדגיש כי יש לאמץ מבחן אובייקטיבי-מעשי: שואלים האם אדם סביר, לוּ ראה מראש את אותה ההפרה ואת תוצאותיה, האם היה עדיין מתקשר בחוזה? בענין זה קבע הנשיא אגרנט כי אין להכניס לתוך ההגדרה של הפרה יסודית את מכלול התוצאות החריגות שצד פלוני עשוי לחוותן באופן מיוחד ואינן ידועות למפר, אלא אך תוצאות שהמפר היה יכול לצפותן. השופט ברנזון עמד על כך ששאלת הסבירות נבחנת גם בנסיבות הצדדים.

ב. ע"א 71/75 מרגליות נ' אברבנאל
במסגרת הליך זה יושם המבחן הלכה למעשה ונקבע כי איחור ממושך בביצוע חיוב (כגון תשלום מהותי) עשוי לעלות כדי הפרה יסודית, המאפשרת לצד הנפגע לבטל את החוזה ללא מתן ארכה, בין אם מדובר בהפרה שהוסכם עליה כהפרה יסודית ובין אם בהפרה שעל-פי נסיבותיה, אדם סביר היה נמנע מלהתקשר בחוזה באותו אופן.

ג. ע"א 594/75 ג'רבי נ' הייבלום
נתן דגש על מצב בו ההפרה מיוסדת על התנהגות הצד המפר כנגד הנפגע. בית המשפט ציין כי במקרים מסוימים, גם סטייה מהותית מציפיות הצדדים לעניין איכות הממכר (בדומה למצבים של אי התאמה לפי חוק המכר, תשכ"ח-1968) עשויה להקים זכות ביטול ללא ארכה.

ד. ע"א 2106/91 (ציון מזור נ' קאסם נסאר)
בפסק דין זה שבית המשפט העליון וחזר על ההלכה, לפיה הסוגיה אם ההפרה היא יסודית, תלויה הן בהסכמה מפורשת של הצדדים (אם ישנה) והן במבחן האדם הסביר הנקוב בסעיף 6 לחוק התרופות. צוין כי לצדדים יש חופש להגדיר הפרות מסוימות כ"יסודיות", אך בצד מבחן זה, יש לוודא שלא מדובר בתנאי "גורף ובלתי סביר".

3. היישום: כיצד בודקים אם הפרה היא יסודית בפועל?

כפי שנפסק ב"דיון נוסף" וביתר פסקי הדין שהוזכרו, שאלת היסודיות של ההפרה נשענת על שלושה נדבכים עיקריים:

1. תנאי החוזה – האם הצדדים קבעו תנייה מפורשת כי הפרה פלונית תהא יסודית?
2. מהות ההפרה – האם ההפרה פגעה פגיעה משמעותית במוקד החוזה, בתכלית העיקרית שלשמה התקשרו הצדדים?
3. השלכת ההפרה על ההתקשרות – האם הפרה זו, מבחינת עצם היקפה והשלכותיה, היא כזו שאדם סביר לא היה מתקשר אלמלא כן?

4. תוצאות הביטול עקב הפרה יסודית

אם הפרה יסודית אירעה, קמה לנפגע הזכות לבטל את החוזה באופן מיידי ללא ארכה. ביטול החוזה מסיים את חיוב הצדדים זה לזה, בכפוף לחובת ההשבה של כל מה שהתקבל על פי החוזה (סעיפים 7(א), 8, 9(א) לחוק התרופות). לצד זאת, עשוי הנפגע לתבוע פיצויים אם נגרם לו נזק בשל ההפרה, וזאת בכפוף לעיקרון הקטנת הנזק ולכלל הציפיות (סעיפים 10-14 לחוק התרופות).

5. דוגמאות מפסיקת הערכאות הנמוכות

בעניינים שנדונו בבית המשפט לתביעות קטנות (למשל, ת"ק 29050-01-22 ות"ק 28918-10-21), בתי המשפט עמדו על כך שגם אי-התאמה משמעותית בין המוצר המוזמן לבין מה שסופק עשויה לעלות כדי הפרה יסודית המזכה את הצרכן בביטול החוזה. כך, במקרים של רהיטים שאינם תואמים, או במקרים של "סחורה פגומה" אשר מערערת כליל את ציפיות הנפגע – נפסק שהמדובר בהפרה יסודית המזכה בביטול החוזה והחזרת התמורה.

סיכום

ההכרה בהפרה כ"הפרה יסודית" המזכה בביטול החוזה ופיצויים מושתתת על שני אדנים:

1. מבחן האדם הסביר – הקבוע בסעיף 6 לחוק התרופות – שלפיו אם ידיעה מוקדמת על ההפרה הייתה מונעת את ההתקשרות, הרי ההפרה יסודית.
2. בחינת נסיבות העניין הקונקרטי – מהי משמעות ההפרה באופן ממשי, האם פגעה בתכלית המרכזית של החוזה, והאם הצדדים קבעו מפורשות תניה הרואה בהפרה כיסודית.

בבואנו ליישם כללים אלה, נבחנת גם שאלת "הארכה" (לגבי הפרות לא-יסודיות) וכן חובה של הנפגע לנהוג בתום לב ולהקטין את נזקו. לבסוף, כאשר בית המשפט מכריע שאכן בוצעה הפרה יסודית, הוא זכאי להורות על ביטול החוזה והשבה, ואף לפסוק פיצויים לנפגע, בכפוף לשיקולים של ציפיות סבירות, סיבתיות והקטנת הנזק.

מקורות והפניות מרכזיות:

• חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
• ע"א 71/75 יהודית מרגליות נ' דוד אברבנאל (פורסם בפ"ד).
• ע"א 594/75 חיים ג'רבי נ' יפה הייבלום, פ"ד ל(2) 673.
• דנ"א 44/75 ביטון נ' פרץ, פ"ד ל(3) 581.
• ע"א 2106/91 מזור נ' נסאר (פורסם בפ"ד).
• פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות: ת"ק 29050-01-22, ת"ק 28918-10-21 ועוד.

(הכותב הינו משפטן העוסק בדיני חוזים. האמור לעיל מהווה מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב. בכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לפני נקיטת פעולה כלשהי.)