לקסיס נקסט- חיפוש משפטי

במקרים לא מעטים עולה השאלה האם ניתן לעקל גמלה צבאית (להלן: "הגמלה") ומהן הדרכים למימוש פסקי דין המחייבים חלוקת גמלה זו בין בני זוג, במסגרת סכסוכים הנוגעים לדיני משפחה. ככלל, הדין בישראל רואה בזכויות הפנסיוניות והסוציאליות של בני זוג – בין אם נצברו במסגרת הסדר פנסיוני אזרחי ובין אם מדובר בגמלת צה"ל – חלק בלתי נפרד ממסת הנכסים בני האיזון או בני השיתוף. בעיות מתעוררות, בין השאר, סביב הוראה המופיעה בחוקים שונים, המגבילה או אוסרת על עיקול גמלה הצבאית, למעט מזונות.

הסוגיה מורכבת וקשורה בעיקר לפרשנות "נכס" על פי דיני המשפחה ודיני ההוצאה לפועל. במאמר זה נדון בהלכות והכרעות מנחות, כפי שבאו לידי ביטוי בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה, בבתי המשפט האזרחיים ובבית המשפט העליון, בהתייחס לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, ולדין המצוי באשר לאפשרות הטלת עיקול, או לחלופין, מינוי כונס נכסים, על גמלה צבאית.

1. הלכת השיתוף

   הלכת השיתוף, החלה על בני זוג שנישאו לפני 1974, יוצרת חזקה שלפיה זוג נשוי המנהלים משק בית משותף, חיוניים לצורך הרמוניה משפחתית ומאמץ משותף, חולקים בשווה בנכסים שנצברו במהלך הנישואין ואף בחובותיהם (למעט חובות “חיצוניים” שהינם אישיים). הפסיקה הרחיבה את תחולת הלכת השיתוף כך שגם נכסי קריירה, זכויות סוציאליות ופנסיוניות נכללים במסת הנכסים המשותפים.

2. חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973

   חוק יחסי ממון חל על בני זוג אשר נישאו לאחר 1.1.1974, בהיעדר הסכם ממון אחר. החוק קובע הסדר של איזון משאבים, כאשר עם פקיעת הנישואין זכאי כל בן זוג למחצית שוויים של כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין (למעט חריגים המנויים בסעיף 5 לחוק). זכות זו כוללת זכויות סוציאליות, זכויות פנסיה וגימלאות צה"ל.

3. נכסי קריירה וזכויות סוציאליות

   הן לפי הלכת השיתוף והן לפי חוק יחסי ממון, רואה הפסיקה בזכויות סוציאליות, כגון קרנות פנסיה, תגמולים וגמלאות צה"ל, חלק ממסת הנכסים ברי-השיתוף או בני האיזון. זאת, מאחר שזכויות אלה הינן חלק מתנאי העבודה והתמורה הממונית לעבודה בתקופת הנישואין, ואף נועדו להבטיח את רווחת התא המשפחתי.

1. המסגרת הנורמטיבית

   בחוק שירות הקבע בצה"ל (גימלאות) (נוסח משולב), התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק הגמלאות"), נקבע בסעיף 62, כי "הזכות לגמלה אינה ניתנת להעברה או לעיקול בכל דרך שהיא, למעט לצורך תשלום מזונות". הוראה דומה מצויה בדינים אחרים הנוגעים לגמלאות. מטרתה להגן על האינטרס הציבורי, כמו גם על צה"ל, מפני הסתבכות עם נושים חיצוניים, אשר יבקשו לעקל זכויות אלה של הגמלאי.

2. פרשנות הסעיף

   הפסיקה הבהירה, כי הוראה זו מגנה על צה"ל (או הגוף המשלם) מפני צורך להתדיין עם נושים שונים ולפני ריבוי עיקולים וזכאים; אין פירוש הדבר שהגמלאי עצמו מנוע מלשלם או להעביר מרצונו את כספי הגמלה, אם נוצרת לכך חובה מכוח פסק דין. מדובר בזכות אובליגטורית של הגמלאי לקבל את הגמלה מצה"ל, אך אין מניעה עקרונית כי בני הזוג themselves קבעו או ערכאה שיפוטית פסקה חלוקת הזכויות הסוציאליות.

3. נפקות הפסיקה בעניין עיקול הגמלה

   לעניין עיקול הגמלה, ההלכה היא כי הוראת סעיף 62 לחוק הגמלאות אכן מונעת הטלת עיקול על הגמלה באופן ישיר ("עיקול ביד צד שלישי" – אצל צה"ל), אלא אם מדובר בחוב מזונות. אולם אין בה מניעה כי הגמלאי עצמו יהיה מחויב בהסכם ממון או בפסק דין לחלק את הכספים, ואם אינו פועל כך מרצונו – ניתן לבצע את פסק הדין באמצעות דרכים אחרות שהדין מקנה לבעל הדין הזכאי, כגון מינוי כונס נכסים על "זכותו" של הגמלאי בגמלה.

1. שיטת השליחות הכפויה

   פתרון שהוצע בפסיקה הוא מינוי כונס נכסים על זכות הגמלאי לקבלת הגמלה מאת צה"ל, תוך שהכונס נכסים נחשב למעשה כ"שלוחו" של הגמלאי (חוק השליחות, תשכ"ה-1965). בדרכים אלו לא מופרת הוראת אי-עיקול הגמלה, שכן אין כאן העברה או שעבוד של הגמלה, אלא כונס הנכסים פועל כיד החייב, מכוח הדין ובהיתר רשם ההוצאה לפועל (סעיפים 53-54 לחוק ההוצאה לפועל).

2. התועלת שבמנגנון כינוס נכסים
   • כונס הנכסים בא בנעלי הגמלאי (החייב) ויכול לפתוח חשבון נאמנות עבור החייב, שבו תופקד הגמלה מצה"ל.
   • צה"ל משלם לגמלאי – דהיינו, לכונס, כידו של הגמלאי.
   • כונס הנכסים מחלק את התמורה בהתאם לפסק הדין (החייב, בן הזוג השני וכו').
3. עמדת צה"ל

   בפסיקה צוין כי צה"ל אינו מתנגד להסדר זה, אם וכאשר הדבר נעשה כדין (ע"ע בע"מ 10916/03 צה"ל נ' פלונית). גם מעשית צה"ל אינו צד למחלוקת בין בני הזוג וההגבלה בסעיף 62 נועדה למנוע הסתבכות של צה"ל עם נושים זרים. אך בני זוג או כונס נכסים שמונה בהליכי הוצל"פ בהסכמתם, אינו נחשב כנושה "זר" אלא בא בנעלי הגמלאי.

4. יתרונות וחסרונות
   • מנגנון שליחות וכינוס נכסים מאפשר לחלק את הגמלה, בהתאם ליחסים הפנימיים שיצרו בני הזוג ביניהם או לפי פסק דין.
   • אין הטלת עיקול בניגוד לחוק – קיימת החלופה של שליחות או מינוי כונס נכסים.
   • הכונס אינו הבעלים בגמלה, אלא פועל כידו של הגמלאי.

1. ייעוץ ובחינה

   בעת ניהול הליך משפטי לחלוקת רכוש בין בני זוג, יש לשים לב לאופן חלוקת הזכויות הסוציאליות, לרבות גמלת צה"ל. בני הזוג או בית המשפט יכולים ליצור מנגנון תשלומים ישיר ("שליחות"), או לקבוע הוראה בדבר מינוי כונס נכסים על זכות הגמלאי, למניעת הפרת פסק הדין.

2. בחירת כונס נכסים והוראות לביצוע

   יש להורות על זהות כונס הנכסים, הגדרותיו וחובותיו, ולציין כי יש לפתוח חשבון נאמנות על שם הגמלאי בחשבון שבשליטת כונס הנכסים. צה"ל מעביר את תשלומי הגמלה לאותו חשבון לפי הוראות הגמלאי (הנובעות מפסק דין), וכונס הנכסים מחלק את התמורה בין הצדדים.

3. ביצוע בהוצאה לפועל

   אם הגמלאי אינו מקיים את פסק הדין, ניתן לפתוח תיק הוצל"פ לפסק הדין ובמסגרת הסמכות לפי סעיפים 53-54 לחוק ההוצאה לפועל, לבקש מינוי כונס נכסים על זכות הגמלה.

הוראת סעיף 62 לחוק הגמלאות, בדבר איסור העברת או עיקול הגמלה, אינה מונעת מימוש פסק דין המחייב את אחד מבני הזוג לחלוק את הגמלה עם רעהו, באמצעות מינוי כונס נכסים או מנגנון "שליחות" אחרת. במנגנון זה הגמלה אינה מעוקלת אלא משולמת לגמלאי, באמצעות כונס הנכסים, הפועל "כיד החייב" ומחלק את התמורה בהתאם להוראות פסק הדין. הסדר זה מוציא את ההגבלה של אי-עיקול ואי-העברה מן הכוח אל הפועל, היינו, אין בכך משום עקיפה אסורה של החוק, אלא קיום החוק על דרך יצירת שליחות-כפויה.

כך נמנעת פגיעה בצה"ל, ונשמרת בה בעת זכותו של בן הזוג הזכאי לחלקו בגמלה הצבאית, שנצברה בעת חיי הנישואין המשותפים.