כיצד מממשים את הלכת השיתוף בנכסי ‘קריירה’ ועתודה כלכלית? סקירה עדכנית של פסיקת העליון

1. מבוא

הלכת השיתוף, כהלכה פסיקתית, חלה על זוגות שנישאו לפני שנת 1974 (דהיינו בטרם חוקק חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, להלן: “חוק יחסי ממון”), וקובעת, דרך חזקת השיתוף, כי כל רכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין שייך לבני הזוג בחלקים שווים, כל עוד הם מקיימים אורח חיים תקין ו”מאמץ משותף”. לבני זוג שנישאו לאחר יום 1.1.1974 חל, על-פי רוב, הסדר “איזון המשאבים” על-פי חוק יחסי ממון. ואולם, על אף ההבדלים בין הלכת השיתוף להסדר איזון המשאבים, פסיקת בית המשפט העליון ובתי המשפט לענייני משפחה הכירה באותם עקרונות יסודיים של שוויון ושותפות בין בני זוג – ובפרט בהחלת השיתוף על “נכסי קריירה” ועתודה כלכלית. הווה אומר, למרות השוני בין שיטת הלכת השיתוף לבין הסדר איזון המשאבים, “נכסי קריירה” והרכוש הסוציאלי הנצבר בתקופת החיים המשותפים – נתונים לחלוקה בין בני הזוג, ככל שחלה עליהם חזקת השיתוף או נקבע לגביהם כי הם בגדר נכס בר-איזון לפי חוק יחסי ממון.

בסקירה זו, אעמוד תחילה על מושגי “נכסי הקריירה” והעתודה הכלכלית; לאחר מכן אפרט את עיקרי הפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון – לרבות פסקי דין שהוזכרו בכתבי הטענות שנשלחו – לעניין החלת הלכת השיתוף או חלוקת נכסים במסגרת חוק יחסי ממון. כן אעסוק בשאלת דרך יישום החיובים בפועל, לרבות סוגיות כגון מינוי כונס נכסים לזכות בגמלה ופנסיה מוקדמת.

2. מושגי יסוד: “נכסי קריירה” ועתודה כלכלית

2.1. הגדרות כלליות

“Nכסי קריירה” – מונח שטבעה הפסיקה – משקף את כושר ההשתכרות המוגבר של אחד מבני הזוג, אשר נצבר והבשיל במהלך חיי הנישואין, בין אם בזכות רכישת השכלה גבוהה, בין אם בזכות מוניטין עסקי-מקצועי נצבר, ובין אם בגלל ניסיון תעסוקתי לאורך שנים. בהלכת השיתוף המסורתית לא עוגן מפורשות נכס בלתי מוחשי זה, אולם במרוצת הזמן הכירה הפסיקה בזכות בן הזוג השני להשתתף בפירות נכס הקריירה – שיפור או העצמת כושר ההשתכרות – כפי שהוכרו שאר נכסי העתודה הכלכלית (כגון זכויות סוציאליות ופנסיוניות).

“עתודה כלכלית” כוללת בין היתר זכויות פנסיה (בין אם “רגילה” ובין אם מוקדמת), זכויות בקופות גמל, ביטוחי מנהלים, מענקי פרישה ופיצויי פיטורין. בית המשפט העליון הרחיב במסגרת פסקי דין שונים את המנעד של “נכסים בני שיתוף/בני איזון” כך שיכלול זכויות אלה, וההבחנה בין “נכס” למול “ציפייה” טושטשה לטובת ההכרה בשיתוף גם בזכויות סוציאליות, אף שטרם התגבשו.

2.2. רקע פסיקתי

כבר בע”א 841/87 רון נ’ רון (פ”ד מה(3) 793) ובע”א 809/90 לידאי נ’ לידאי (פ”ד מו(1) 602) נקבע כי הלכת השיתוף בין בני זוג חלה על נכסי קריירה וזכויות סוציאליות (פנסיה, פיצויי פיטורים וכו’) שנצברו במהלך החיים המשותפים. התפתחות זו המשיכה בע”א 6557/95 אבנרי נ’ אבנרי (פ”ד נ 175), רע”א 8672/00 אבו רומי נ’ אבו רומי (פ”ד נו(6) 175), וכן בע”מ 4623/04 פלוני נ’ פלונית ([פורסם בנבו], 26.8.07), בהם הובהר כי יש להכיר בשיתוף גם בנכסי קריירה.

3. החלת הלכת השיתוף או הסדר איזון המשאבים על נכסי הקריירה

3.1. תחולה בבני זוג שנישאו לפני/אחרי 1974

השאלה האם בני הזוג נישאו לפני 1.1.74 או לאחר מכן משפיעה על ההסדר החוקי:

• בני זוג שנישאו לפני 1974: חלה הלכת השיתוף (דרך פסיקת בית המשפט).
• בני זוג שנישאו לאחר 1974: חל עליהם הסדר איזון המשאבים בחוק יחסי ממון.

ברם, לאורך השנים הובהר בפסיקה כי “אין נענשים על בגידה למפרע על ידי נטילת הזכויות ברכוש המשותף” (ראו בג”ץ 8928/06 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול, ([פורסם בנבו], 8.10.2008)), ואילו נכסי קריירה, בין שמומשו ובין שטרם מומשו, הם בגדר נכס בר-חלוקה במסגרת הליך השיתוף או האיזון.

3.2. “פנסיה מוקדמת” ו”פנסיה רגילה” – נכסים ברי שיתוף

בית המשפט העליון, כמו גם שורה של פסקי דין בבתי המשפט לענייני משפחה, קבעו כי פנסיה מוקדמת מהווה חלק ממסת הנכסים המשותפת החלה על בני זוג, אם הוכח השיתוף. בפרשת תמ”ש 14920/96 שנהב נ’ שנהב (פס”ד מיום 4.8.99) הודגש כי פנסיה מוקדמת היא “נכס עתודה” החייב בחלוקה שוויונית בין בני הזוג, ככל שנצבר בתקופת חיי הנישואין המשותפים. בפסק הדין צוין כי בין אם מדובר בתשלום עיתי המופנה לעובד קודם הגיעו לגיל פרישה ובין אם מדובר בהשלמה שמעביר המעביד, דינה של הזכות הכלכלית הנו כדין מרכיב שכר אחר.

באשר לפנסיה רגילה, ברע”א 964/92 אורון נ’ אורון (פ”ד מז(3) 758) נפסק, כי אין נפקא מינה אם כבר שולמו כספי הגמלה באופן שוטף או שהגיע מועד פירעונם – הזכויות שנצברו במהלך חיי הנישואין חוסות תחת ההסדר. כך נפסק גם בע”א 6557/95 אבנרי נ’ אבנרי, ובע”א 809/90 לידאי נ’ לידאי.

4. מימוש הלכת השיתוף – מינוי כונס נכסים על הזכות לגמלה ופסיקת בע”מ 10916/03 צה”ל נ’ פלונית

4.1. רקע פסיקתי

סעיף 62 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ”ה–1985, קובע כי הזכות לגמלה אינה ניתנת להעברה או לשעבוד ואינה בת עיקול, למעט לצרכי מזונות. מתעוררת אפוא השאלה האם ניתן לממש את זכויותיו של בן זוג בגמלתו של האחר על ידי “עיקול” הגמלה. בבע”מ 10916/03 צה”ל נ’ פלונית (מיום 14.6.07) נאמר מפורשות כי האיסור בעיקול אינו מונע את חלוקת הגמלה בין בני הזוג, שכן זכותה האובליגטורית של בת הזוג אינה מנוגדת להגבלות השיוריות שעיגן המחוקק בסעיף 62 לחוק הגמלאות. הצעתה של כב’ השופטת פרוקצ’יה להסדיר תשלום ישיר מתוך הגמלה לידי בן הזוג השני, בדרך של מנגנון שליחות מטעם הזכאי, נועדה לפתור את הקושי להטיל עיקול ישיר.

4.2. מינוי כונס נכסים ורציונל השליחות הכפויה

מינוי כונס נכסים על זכותו האישית של החייב בגמלה מהווה, לפי פסיקת בתי המשפט (ראו ע”ר (משפחה י-ם) 9956-03-12 ש.א. נ’ ר.א.ג. ([פורסם בנבו], 3.7.12)), שליחות כפויה, שבמסגרתה כונס הנכסים בא בנעליו של החייב, “ידו כיד החייב”, בהתאם לסעיפים 53 – 54 לחוק ההוצאה לפועל. בדרך זו ניתן להתגבר על ההוראה האוסרת עיקול ישיר של הגמלה, שכן המינוי עצמו אינו בגדר שעבוד או העברה של הזכות אלא שליחות-ניהולית מטעם החייב.

5. סיכום

הלכת השיתוף, בין אם מכוח הלכה פסיקתית (לזוגות שנישאו לפני שנת 1974) ובין אם מכוח הסדר איזון המשאבים בחוק יחסי ממון (לזוגות שנישאו לאחר מועד זה), חלה גם על “נכסי קריירה” ועתודה כלכלית, כגון פנסיה מוקדמת, פנסיה רגילה, פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות אחרות. כפי שנקבע בשורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון (למשל ע”א 6557/95 אבנרי, ע”א 809/90 לידאי, בג”ץ 8928/06) ובבתי המשפט לענייני משפחה, אין לראות בזכויות אלה “ציפייה” גרידא שאינה ניתנת לחלוקה, שכן הן פרי המאמץ המשותף של בני הזוג ונועדו לכלכל את התא המשפחתי.

לצד זאת, משנקבעה זכות של בן הזוג השני לחלק מהגמלה, עולה שאלת המימוש. הוראות סעיף 62 לחוק הגמלאות, המונעות עיקול או שעבוד של הזכות לגמלה, אינן שוללות מנגנון שליחות או מינוי כונס נכסים על הזכות לקבלת הגמלה. תכליתן להגן על הצבא מפני ריבוי הליכים מצד נושים חיצוניים ואינה אמורה לסכל את זכות בן הזוג השני בנכס, כאשר הזכות הושגה בהסכמה של בני הזוג או מכוח פסק דין חלוט.

בכך, הלכה למעשה, ניתן לרתום את מנגנון השליחות הכפויה או מינוי כונס נכסים, שבמהלכו יעמיד הגמלאי לרשות הכונס את זכותו לקבלת הגמלה ויאפשר את העברת חלקה של בת הזוג או בן הזוג בזכאות לגמלה ישירות לידי כונס הנכסים או לחשבון ייעודי. הסדר זה, אשר זכה לאישור בפסיקה, מגשים הן את התכלית הסוציאלית של הגנה על התא המשפחתי והן את הרצון לאפשר לנושי הגמלאי (ובפרט לבן הזוג האחר) ליהנות מפרי עמלו המשותף הנוגע לגמלה.

אין באמור משום תחליף לייעוץ משפטי או המלצה ספציפית.

הערה: כל פסקי הדין שהוזכרו בסקירה זו נגישים במאגרים המשפטיים, ורצוי לעיין בהם במלואם לשם קבלת תמונה רחבה וכוללת של ההלכות הרלוונטיות.