לקסיס נקסט- חיפוש משפטי

מבוא

הלכה היא כי פסק דין למזונות ילדים אינו מהווה סוף פסוק במובן סופיות הדיון. נקודת המוצא היא שבענייני מזונות – בין אם נקבעו בהסכם שאושר ובין אם בפסק דין לאחר הליך משפטי – עשויה לקום אפשרות לדיון מחדש אם יוכח כי חל שינוי נסיבות מהותי (ראו לדוגמה: תלה"מ 8581-12-20‏ י. נ' י.ר (להלן: פרשת י' נ' י.ר)). עם זאת, לא כל שינוי ולא כל טענה של הרעה במצב הכלכלי או שינוי בסדרי המגורים, יצדיקו אוטומטית פתיחה מחדש של המזונות שנפסקו או אושרו.

ההלכות העדכניות נקבעו בבית המשפט העליון, בין היתר, בבע"מ 919/15, ובעקבותיה בבע"מ 7670/18 (פרשת פלונית), שם הודגש כי עצם קיומה של ההלכה החדשה אין בו, כשלעצמו, להצדיק פתיחה מחדש של פסק דין חלוט למזונות; וכי המבקש לשנות גובה מזונות שנקבעו בפסק דין, נדרש להראות נסיבות חדשות שלא ניתן היה לצפותן מראש. המאמר שלהלן יידון בשאלה: באילו מקרים יוכרו פיטורין או מעבר דירה כסיבה להפחתת מזונות ילדים? זאת, בהתבסס על פסיקות עדכניות ובהן פסקי הדין שצורפו (כמו תלה"מ 8581-12-20, בע"ם 7877/18, בע"ם 7670/18, תלה"מ 34753-06-21, ועוד), תוך הבאת ציטוטים רלוונטיים.

1. עיקרון "שינוי הנסיבות המהותי"

1.1 הרקע: בע"מ 919/15 ויישומו בבע"מ 7670/18

בעבר הוטלה חובת תשלום המזונות על האב לבדו (לפחות עד גיל 6) וחבות עיקרית גם בגילאים מאוחרים יותר, בהתבסס על הדין הדתי (סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959). בפסק הדין בבע"מ 919/15 (יולי 2017) חידד בית המשפט העליון את הכללים בכל הנוגע למזונות ילדים בגילי 6–15, בקובעו חלוקת נטל שוויונית יותר בין ההורים – "מדין צדקה" – בהתחשב ביחס השתכרותם, חלוקת זמני השהות ויתר הנסיבות.

עם זאת, כפי שהדגיש בית המשפט העליון בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021) – עצם מתן הלכת בע"מ 919/15 אין בה לכשעצמה כדי לאפשר לפתוח מחדש פסק דין מזונות חלוט. לצורך "עיון חוזר" בפסיקת מזונות שכבר נקבעה, נדרש להראות "שינוי נסיבות מהותי" נוסף, כזה שלא ניתן היה לצפותו בעת מתן פסק הדין המקורי. כך נקבע שם (פסקה 14 לפסק הדין):

"הלכה היא כי בע"מ 919/15 כשלעצמה אינה עילה לפתיחת פסקי דין למזונות שהפכו לחלוטים, וכי יש להותיר על כנו את המבחן המחמיר שלפני פסיקת הלכה זו, ולפיו יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי לשם דיון מחודש במזונות…"

כלומר, גם לאחר ההלכה החדשה, לא ניתן לטעון להפחתת מזונות או ביטולם אך משום "החלפת הדין" – אלא יש להראות שינוי ממשי בנסיבות (כגון: ירידה דרמטית בהכנסות, שינוי מהותי בהיקף זמני השהות, או שינוי משמעותי בצורכי הילדים).

2. פיטורין או הפחתה בהכנסה כעילה להפחתת מזונות

2.1 התנאים להכרה בפיטורין כשינוי נסיבות

אחת הטענות השכיחות של הורים המבקשים להפחית מתשלום המזונות, עוסקת בפיטורין או שינוי תעסוקתי. אף שכעיקרון ירידה בהכנסות עשויה להיחשב "שינוי נסיבות", פסיקת בתי המשפט ובתי הדין מבהירה שאין די בטענה כללית על "פיטורין". על המבקש להפחית להראות:

1. ירידה בפועל בהכנסותיו, ולא רק ירידה נקודתית או זמנית (ראו: תלה"מ 8581-12-20 פרשת י' נ' י.ר).
2. ירידה שלא הייתה צפויה או מוכרת מראש בעת הפסיקה הקודמת.
3. מאמץ כנה לשוב לשוק העבודה: לא די בכך שהאב (או האם) פוטר מרצונו או התפטר, ואין מדובר בחוסר מעש או בהתחמקות מתשלום מזונות.

כך נקבע גם בתלה"מ 34753-06-21 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו) כי כאשר טענת הפחתת שכר קשורה למהלך מוכוון-מפרע של האב, או כאשר הוא יכול לחזור ולהשתכר בהיקף הקודם, אין מדובר בשינוי נסיבות אמיתי.

כאמור בבע"ם 7877/18 (פסק הדין מיום 25.11.2018 בבית המשפט העליון) – עצם העובדה שאדם פוטר אינה כשלעצמה עילה מספקת, אלא נדרש לבחון את מלוא הנסיבות: האם הפיטורין ארעו עקב סגירת החברה? האם הופסק חוזה זמני? האם יש לאדם פוטנציאל השתכרות דומה?

ציטוט לדוגמה מ"תלה"מ 8581-12-20 י' נ' י.ר":
"…העובדה שהתובע פוטר מעבודתו אינה מצדיקה כשלעצמה ביטול המזונות. על המבקש להפחתת מזונות להוכיח כי הרעה הממשית בהכנסותיו לא היתה צפויה, וכי עשה ככל יכולתו לחזור ולהשתלב בעבודה…"

2.2 דגש על בחינת פוטנציאל ההשתכרות

אם האב (או האם) יכול לחזור למעגל העבודה באותה רמת שכר או קרובה לה, לא יוכרו הפיטורין או המעבר התעסוקתי כעילה מהותית להפחתת המזונות, אלא ייתכן ולתקופה קצרה תאושר "הקלה זמנית". במקרה שבו הצד הפוטר מוכיח שפעל באופן סביר לחיפוש עבודה בהיקף דומה אך נקלע לתקופה ממושכת של אבטלה – הדבר עשוי להצדיק הפחתה משמעותית וקבועה (ראו גם: תלה"מ 10333-04-22 פלוני נ' פלונית, פסקאות 15–18).

3. מעבר דירה או שינוי מגורים: מתי יוכר כעילה?

3.1 מתי המעבר נעשה מדעת ומרצון הצד?

סוגיה נוספת העולה תדיר היא טענת אב (או אם) כי נאלץ לעבור למקום מגורים מרוחק או לדיור מוזל, ובשל כך גדלו הוצאותיו או קטנה הכנסתו. לפי הפסיקה (ראו ציטוטים בתלה"מ 8581-12-20; וכן בתלה"מ 19775-08-17 שצוטט שם), לא כל מעבר דירה מהווה שינוי נסיבות מהותי. יש לבחון:

1. צורך אמיתי במעבר, לעומת מעבר וולונטרי שנועד להרחיק את המשלם מהקטינים או "להבריח" עצמו מתשלום מזונות הוגן.
2. השפעת המעבר על זמני השהות עם הילדים ועל פוטנציאל ההשתכרות.
3. האם המעבר היה צפוי מראש (למשל במסגרת הסכם הגירושין) או אירע עקב אילוץ חדש.

כך לדוגמה, הוראה לעבור לדירה גדולה יותר עקב נישואיו מחדש של האב, או עקב משאלתו האישית, לא בהכרח תוכר כעילה להפחתת המזונות. מנגד, אם המשלם נאלץ לעבור מדירה בבעלותו לשכירות יקרה עקב סילוקו מהדירה המשותפת או כי נמכרה לפי פסק דין – תיבחן אפשרות הפחתה מינימלית. אך גם אז, עליו להוכיח שינוי מהותי שלא שיערו בעת מתן פסק הדין.

ציטוט: "תלה"מ 8581-12-20 י' נ' י.ר":
"גם שינוי נסיבות הנוגע למגוריו של האב יש לבחון בזהירות, תוך בדיקה האם נבע ממהלך וולונטרי מצדו… לא כל מעבר דירה אקראי יצדיק פתיחת הסכם המזונות או פסק דין חלוט."

4. חובת הנמקה וחומרת הנטל לשינוי מזונות

4.1 "בעצם בע"מ 919/15 אין די" (בע"מ 7670/18)

העיקרון המרכזי הוא שמבחן "שינוי הנסיבות המהותי" לא רוכך בעקבות בע"מ 919/15. בפסק הדין המנחה בבע"מ 7670/18 הובהר במפורש, כי קיומה של משמורת משותפת ומשכורות דומות אין בהם כשלעצמם להקים עילה לדיון מחודש אם בעבר כבר נקבע שיעור מזונות בהסכם גירושין או בפסק דין. רק בעת שהמבקש להפחית (או להגדיל) מוכיח שינוי עובדתי של ממש, כמו: ירידה דרסטית בהכנסותיו שלא הייתה צפויה, הרעה בריאותית, מעברים משמעותיים, ובעקבותיהם חוסר יכולת לשאת בתשלום המקורי וכדומה – רק אז בית המשפט יטרח לבחון האם מוצדק לפתוח את סוגיית המזונות.

4.2 חובות תום הלב והנמקה

ברוב פסקי הדין צוין כי צד שמבקש להסתמך על פיטוריו, relocation וכדומה, צריך לעמוד גם בחובת תום הלב ולספק די ראיות (ראו ציטוט בתלה"מ 34753-06-21). התנהלות בשינוי מגורים לשם התחמקות מתשלום, או אי-ניצול פוטנציאל ההשתכרות, לא תעמוד בדרישת "שינוי נסיבות" לפי הפסיקה.

5. יישום בדוגמאות מפסיקה

1. תלה"מ 8581-12-20 י' נ' י.ר: האב טען להפחתת מזונות שנפסקו בהסכם, שכן פוטר מעבודתו. האם הוכיחה כי תקופת הקורונה גרמה אמנם להאטה זמנית בהכנסותיו אך הוא חזר בהמשך לעבוד ולהשתכר באותה רמה. נקבע כי אין מדובר בשינוי מהותי של ממש.
2. תלה"מ 19775-01-20 פלוני נ' פלונית: נטען לשינוי נסיבות מאחר שהאב נאלץ לעבור דירה לאחר שפוטר. בית המשפט פסק כי עליו להוכיח כי לא הצליח להחזיק בעבודה אחרת, וכי המעבר היה כורח המציאות ולא צעד אישי. משלא הוכח, נדחתה התביעה להפחתת מזונות.
3. בע"מ 7877/18: בקשת רשות לערער נדחתה, בין היתר בנימוק שבעל הטוען לשינוי נסיבות צריך להביא ראיות מפורטות לגבי שלבי פיטוריו, חיפוש העבודה וכו'. עצם העובדה ששכר האם עלה אינה עילה מספיקת בפני עצמה.
4. בג"ץ 2386/20: נדחתה עתירה נגד החלטה בעניין תביעת מזונות, תוך שנקבע כי הקורונה או מצב חירום כלכלי אינם בהכרח עילה גורפת לשינוי מזונות, ובכל מקרה יש לבחון את מצבו האישי של המשלם.

6. סיכום

הדין מורה כי לאחר פסיקת מזונות בהסכם או בפסק דין לא ניתן לשוב ולהתדיין בעניינם בקלות. החפץ להפחית (או להגדיל) חייב לעמוד בנטל הכבד להראות "שינוי נסיבות מהותי" שלא היה ידוע או צפוי בעת ההסכם/פסק הדין הקודם, ואשר מעצב מחדש את היכולת הכלכלית של הצדדים או את צרכיהם של הילדים.

פיטורין עשויים להצדיק הפחתת מזונות רק כאשר הוכח שהפיטורין כופים ירידה אמיתית וארוכת טווח בשכר, ולאחר שהמבקש הראה כי ניסה לשוב ולהשתלב בעבודה. מעבר דירה יהיה לעיתים פחות משמעותי, ואף אם מגורים חדשים מקרבים להורה מעוניין או מוזילים לו עלויות, אין די בכך. על המבקש להראות כי המעבר לא היה צפוי מראש וכי גרר נטל כלכלי חריג שאינו מאפשר לעמוד במזונות שנפסקו.

הלכה למעשה, בע"מ 919/15 קבעה מתווה עדכני למזונות ילדים בגילאי 6–15, אך אינה פועלת רטרואקטיבית על פסקי דין קיימים, אלא בכפוף להוכחת שינוי נסיבות, בהתאם להלכה שנקבעה בבע"מ 7670/18. בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים (לרבות בהחלטות שהובאו במאמר זה) מיישמים הלכה זו, תוך בחינה קפדנית של מצבו התעסוקתי האמיתי של המבקש והנסיבות שהביאו להפסקת עבודתו או למעבר דירה.

ציטוט מסכם מ"פרשת י' נ' י.ר" (תלה"מ 8581-12-20):
"משלא התרשמתי שיש בטענות התובע להפחתת המזונות כדי להוות שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת הסכם הגירושין […] אין מקום להידרש לבע"מ 919/15. די בכך שהוכח כי לא עלה בידו להוכיח ירידה משמעותית ובלתי צפויה בהכנסותיו…."

הערה לסיום

הדיון בנושא הפחתת מזונות עקב פיטורין או מעבר דירה דורש התייחסות עובדתית פרטנית, וכל מקרה נבחן לגופו. פסיקת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מלמדת על גישה זהירה, המתחשבת מחד ברצון למנוע "עיוות דין" למזון המשלם במצב כלכלי חדש וקשה, ומאידך בשמירה על טובת הילדים ורצונם לאבטח את צורכיהם חיוניים. לאחר הפסיקה בבע"מ 919/15, הודגש עוד יותר כי אין לקבל טענה כללית של שינוי, אלא יש לבחון לעומק את השאלה האם מדובר בשינוי "מהותי" – קרי, משמעותי, ארוך טווח ושאינו צפוי מראש.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייצוג; בכל מקרה, יש לפנות לקבלת ייעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בדיני משפחה.