בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בכל הנוגע לחיוב במזונות ילדים. אחת ההלכות הבולטות היא הלכת 919/15 (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017)), אשר קבעה כי כאשר עסקינן בילדים בגילאי 6–15, יישאו שני ההורים בצורכיהם ההכרחיים והמדין־צדק של ילדיהם, באופן יחסי להכנסותיהם מכל מקור. זאת, תוך בחינת מכלול נסיבות העניין, ובהן חלוקת זמני השהות. עם זאת, נשאלה השאלה: האם ניתן לפתוח פסק דין למזונות (או הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין) שניתן לפני בע"מ 919/15, רק משום שנקבעה אותה הלכה חדשה? ובאילו תנאים בכל זאת ניתן לשוב ולדון במזונות שנקבעו בעבר?
להלן נסקור את עיקרי הפסיקה ואת נקודות המפתח שעלו במספר פסקי דין מרכזיים שעסקו בנושא זה.
1. עיקרון "שינוי הנסיבות המהותי" והלכת בע"מ 7670/18
הלכה מושרשת היא כי אין בהלכת בע"מ 919/15, כשלעצמה, עילה לפתיחת פסקי דין חלוטים בענייני מזונות. כך נקבע במפורש בפסק הדין בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים משפטיים), שבו הובהר כי כדי לחזור ולדון במזונות שנקבעו בפסק דין חלוט (בין אם בהכרעה שיפוטית ובין אם בהסכם גירושין שאושר), יש להוכיח תחילה שינוי נסיבות מהותי:
"אין בהלכת בע"מ 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעה להפחתת מזונות שנקבעו…"
(בע"מ 7670/18, שם)
כלומר, עצם פסיקת בע"מ 919/15 אינה "כשלעצמה" עילה לפתיחת תיקי מזונות ישנים. עם זאת, כאשר מוכח שינוי נסיבות של ממש – למשל שינוי בהיקף זמני השהות או שינוי בהכנסות הצדדים – ניתן יהא לבחון את גובה המזונות מחדש, לפי העקרונות שגובשו בבע"מ 919/15, וזאת באופן זהיר וקפדני.
2. הבחנה בין מזונות שנפסקו לאחר הליך משפטי לבין מזונות שאושרו בהסכם גירושין
בפסק הדין תלה"מ 8581-12-20 (מש' לענייני משפחה אשדוד) נקבע כי הכלל המחייב הוכחת שינוי נסיבות מהותי, חל הן כאשר דובר בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, והן כאשר המזונות נקבעו לאחר הליך שיפוטי. בית המשפט עמד שם על כך שהורים שהגיעו להסכם כולל—ובכלל זה התחייבו על גובה המזונות—לא יכולים לראות בבע"מ 919/15 "כרטיס פתיחה מחדש" של חיוב המזונות:
"משהוגשה תובענה זו […] לפיה עותר התובע לביטול המזונות מטעם הלכת בע"מ 919/15, נקבע זה מכבר בפסיקה כי הלכה זו, כשלעצמה, אין בה כדי להצדיק את פתיחת פסקי הדין החלוטים. יש להוכיח ראשית שינוי נסיבות, ורק בהתקיימו—ייבחן יישום העקרונות שבהלכת בע"מ 919/15."
(תלה"מ 8581-12-20)
3. "שינוי נסיבות" בהקשר זמני שהות – לא כל שינוי בהסדרי שהות ייחשב ל"מהותי"
בלא מעט מקרים טוען אב להפחתת (או ביטול) מזונות מן הטעם שהורחבו או צומצמו זמני השהות, בהתאם למתווה שבע"מ 919/15 מיישם ביחס למשמורת משותפת. ואולם, כפי שצוין, לא כל שינוי של שעות או לינות ייחשב "שינוי נסיבות מהותי". כך למשל נאמר:
"עיון בהסכם המלמד על חלוקה הקרובה לשווה מלכתחילה; תוספת של לינה אחת או שתיים במהלך השבוע—לא בהכרח מהווה שינוי נסיבות משמעותי היורד לשורש ההסכם […]"
(תלה"מ 8581-12-20)
כלומר, כדי שבית המשפט או בית הדין יידרש לשינוי המזונות, על הצד הטוען להציג שינוי עקבי, משמעותי, שלא ניתן היה לצפותו בעת הסיכום הראשוני, ושאינו בגדר "שינוי מינורי" במתכונת ההסדר.
4. פסיקתם של בתי הדין הרבניים בשאלת יישום הלכת 919/15
שאלה עקרונית נוספת שצפה ועלתה, היא האם בתי הדין הרבניים חייבים ליישם באופן גורף את המודל של בע"מ 919/15, שהרי על פי הדין האישי (הדין העברי), חבות האב במזונות ילדים עד גיל 6 היא חובה אבסולוטית. התשובה שניתנה בפסיקה (למשל בבג"ץ 314/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ובבג"ץ 316/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול) היא כי בתי הדין אמנם אינם רואים בבע"מ 919/15 הלכה מחייבת על פי הדין האישי, אך בפועל מקובל כי הם מתחשבים בכל הנסיבות – לרבות כושר השתכרות שני ההורים ומשמורת משותפת:
"בתי הדין הרבניים ככללם משתדלים ככל הניתן לקחת בחשבון את מצבם הכלכלי והכנסותיהם הפנויות של שני הצדדים […] ובכך למעשה מיישמים, גם אם לא להלכה, את העקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15."
(בג"ץ 316/20)
לבסוף ציינו שם כי לא ראו עילה להתערבות בג"ץ מאחר שסכום המזונות שנקבע (800 ש"ח לילד, כולל מדור) מעיד כי בית הדין העניק משקל לזמני השהות ולפערי ההכנסות.
5. דחיית עתירות בשל היעדר שינוי נסיבות ושיהוי
בשני עניינים שהגיעו לפתחו של בג"ץ (בג"ץ 314/20, בג"ץ 316/20), נדחו העתירות שהגישו אבות בטענה כי בית הדין הרבני הגדול לא יישם כהלכה את בע"מ 919/15, בעיקר מהטעמים הבאים:
- מדובר בהחלטות ביניים של בתי הדין הרבניים, שטרם ניתנה בהן הכרעה סופית.
- לא נטען או לא הוכח שינוי נסיבות מהותי מעבר לעצם מתן הלכת 919/15.
- הוגשה העתירה בשיהוי של כחודשים עד שמונה חודשים לאחר ההחלטות.
- סכומי המזונות שנקבעו לא חורגים מעקרונות של צדק והוגנות בשים לב ליכולת הכלכלית של כל אחד מן ההורים ולמשמורת המשותפת.
בג"ץ הבהיר כי אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, וכי הדרך הנכונה היא "ליישם בזהירות" את הלכת 919/15 רק לאחר שהוכח שינוי נסיבות מהותי בפועל.
סיכום ומבט צופה פני עתיד
- בע"מ 919/15 יצרה שינוי מהותי בחיוב מזונות של ילדים מעל גיל 6, אך אין בה כשלעצמה עילה לפתוח מזונות שנפסקו בפסק דין חלוט (בין בהסכם ובין לאחר דיון).
- על הטוען להפחתה או ביטול מזונות להוכיח תחילה שינוי נסיבות מהותי – כמו שינוי דרמטי בזמני השהות (ולא שינוי מינורי), או שינוי ממשי בהכנסות ההורים.
- בתי הדין הרבניים אינם רואים בבע"מ 919/15 מקור מחייב על פי "הדין האישי", אך הנוהג הוא שהם מתחשבים בפועל בחלוקת זמני השהות, בהכנסות שני ההורים וכו', ובכך למעשה מאמצים בקירוב את העקרונות שבבע"מ 919/15.
- ישנה נטייה שלא לפתוח בקלות הסכמי גירושין שהושגו לאחר מו"מ ממושך ושאושרו בבית המשפט, שכן הפחתת המזונות בלבד עשויה לערער את מאזן הוויתורים הכולל.
מתי כן תתקבל התביעה לפתיחת תיק המזונות? במצב שבו מוכח "שינוי נסיבות מהותי" שלא ניתן היה לצפותו בעת חתימת ההסכם או מתן פסק הדין. אז, ורק אז, ניתן להידרש לעקרונות בע"מ 919/15 לצורך קביעת הסכום העדכני.
ציטוטים מרכזיים:
- "הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אין בה עילה לפתיחת פסקי דין חלוטים…" (בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני)
- "המבחן העיקרי הוא: שינוי נסיבות מהותי ביחס למצב שקדם לעריכת ההסכם…" (תלה"מ 8581-12-20 י. נ' י.ר.)
- "אין ספק שאף הסכומים שנפסקו לא מכסים את מלוא צרכי הילדים, אולם לא ניתן לאיין לגמרי את חבות האב במזונות…" (בג"ץ 316/20)
- "בתי הדין הרבניים ככלל משתדלים ככל הניתן לקחת בחשבון את מצבם הכלכלי והכנסותיהם הפנויות של שני הצדדים, […] ומקזזים [כך שהאב אינו נושא לבדו]…" (בג"ץ 314/20)
דברי סיכום
הלכת 919/15 איננה כשלעצמה סיבה מספקת ל"חזרה לאחור" ולפתיחת עניין המזונות. היא עשויה להביא לתוצאת חלוקה שוויונית של החיוב בין ההורים רק ככל שיש "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק בחינה מחודשת של מזונות הילדים. בתי המשפט והדין הרבניים מיישמים גישה מאוזנת, הנשענת על יכולות שני ההורים ועל טובת הילדים, תוך שמירת עיקרון יציבות הסכמי הגירושין ופסקי הדין שניתנו.
מכאן, שכל הורה המבקש הפחתה או ביטול של חיוב המזונות שנקבע לו, מוטב שיבחן היטב אם התקיים שינוי נסיבות אמיתי, ורק לאחר מכן יגש לתביעה לפתוח מחדש את חיוב המזונות.
(הערה: אין במאמר זה משום ייעוץ משפטי. בכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אישי.)
כתיבת תגובה