בשנים האחרונות התרבו פסקי דין העוסקים בהפחתת מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת (או אחריות הורית משותפת). רבים מההורים הסבורים כי קביעת משמורת משותפת די בה, כשלעצמה, כדי להפחית או לבטל את חיוב המזונות – מסתמכים על הלכת בע"מ 919/15, שניתנה ביולי 2017. ואולם, כפי שהדגימו שוב ושוב בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים, ואף נקבע במפורש בפסיקה של בית המשפט העליון, אין בהפניה לבע"מ 919/15, לכשעצמה, כדי להצדיק הפחתת מזונות שנפסקו בעבר.
במאמר זה נסקור בקצרה מדוע טענת "יש משמורת שווה, ולכן אין מזונות" אינה מחזיקה מים כשלעצמה; נתייחס לדרישת "שינוי הנסיבות המהותי" אשר ממשיכה לחול בכל תביעה להפחתת מזונות; ונביא ציטוטים רלוונטיים מפסקי דין שניתנו לאחרונה, המדגישים את האיזון הנדרש בין טובת הילדים, חובת האב על-פי הדין האישי, וחובת שני ההורים במימון הוצאות הילדים כאשר גילם מעל 6—בהתאם להלכת בע"מ 919/15.
1. בע"מ 919/15 – מה היא קבעה באמת?
בהלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) קבע בית המשפט העליון כי:
"[…] כאשר הילדים בגילאי 6-15 ומשמורתם – או אחריותם ההורית – היא משותפת, חלים על שני ההורים חיוב מדין צדקה בכל הנוגע לצרכיהם, תוך התחשבות ביחס הכנסותיהם ובחלוקת זמני השהות בפועל."
כלומר, מגיל 6 ואילך, חבות המזונות אינה "אבסולוטית" על האב (מדין חובה אבסולוטית במזונות ילדים קטנים), אלא מתחלקת בין שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית, לזמני השהות ולשאר שיקולים שנקבעו שם. אין ספק שהלכה זו חוללה שינוי של ממש באופן חישוב המזונות בילדים מעל גיל 6, אך זאת כאשר הדיון במזונות נפתח לראשונה – כלומר, בתביעות מזונות חדשות או במצב שהעניין עוד לא הוכרע סופית.
2. מה קורה במזונות שנפסקו או אושרו לפני 919/15?
לא מעט הורים (בדגש על אבות) ניגשים כיום לבית המשפט או לבית הדין הרבני ומבקשים לבטל או להפחית את המזונות שנקבעו להם בהסכם או בפסק דין חלוט לפני שנפסקה בע"מ 919/15, בטענה ש"עכשיו יש משמורת משותפת וזו כבר המציאות המשפטית החדשה". אלא שבפסיקה נקבע במפורש שאין די בהפניה לבע"מ 919/15 כשלעצמה כדי לפתוח מחדש הסכם מזונות או פסק דין סופי בענייני המזונות:
בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021)
בפסק דין זה נקבע כי:
"הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אין בה כדי לפתוח פסק דין חלוט למזונות שהוסכם או שנפסק לפני 2017. יש צורך להצביע על שינוי נסיבות מהותי – שאינו רק שינוי ההלכה."
כלומר, ממשיכה לחול הדרישה הוותיקה ל"שינוי נסיבות מהותי" כתנאי מוקדם לדיון חוזר במזונות (Change of Circumstances). על המבקש להפחית להראות למשל שינוי קיצוני בהכנסתו (אובדן מקום עבודה, קיצוץ דרסטי בשכרו), שינוי משמעותי ברכוש או בחובותיו, או שינוי של ממש בצרכי הילדים (כמו נסיבות בריאותיות מיוחדות, מעבר דירה מרוחק וכו') שלא נצפו מראש.
3. כך פוסקים בתי המשפט לענייני משפחה: אין "פתיחת הסכם" רק בגלל 919/15
הכלל הנובע מפסיקת בית המשפט העליון (למשל בבע"מ 7670/18 לעיל, וגם בבע"ם 3139/20 ועוד) נקלט היטב בבתי המשפט לענייני משפחה.
כך למשל:
א) תלה"מ 8581-12-20 (מש' לענייני משפחה אשדוד) י.נ. נ' י.ר (פסק דין מיום 16.4.2023)
בית המשפט דחה תביעת אב להפחתת מזונות על סמך כך שכיום משמורת הילדים משותפת ולשיטתו ירדה הכנסתו. נאמר שם:
"…אין בהלכת בע"מ 919/15, כשלעצמה, עילה המצדיקה פתיחת הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים ואושר. יש צורך לעמוד בנטל שינוי נסיבות מהותי ורק אז ניתן לבחון את תחולת 919/15…"
ב) תלה"מ 34753-06-21 פלוני נ' פלונית (מש' לענייני משפחה אשדוד, פסק דין מיום 13.11.2022)
בתביעה זו ביקש האב ביטול מזונות על רקע משמורת משותפת, ובית המשפט שב והדגיש:
"התובע טען כי 919/15 משנה את המציאות המשפטית. ברם, הלכה היא שאין ב-919/15 כדי להוות כשלעצמה עילה לביטול או הפחתת מזונות שנקבעו בפסק דין חלוט. על המבקש מוטל להוכיח שינוי מהותי בנסיבות…"
4. מה קורה בבית הדין הרבני?
שאלה נוספת שהתעוררה היא: האם בכלל בית דין רבני מקבל או מחיל את הלכת בע"מ 919/15? ובכן, בחלק מן העתירות לבג"ץ נטען כי "הדין האישי" הוא שמנחה את בית הדין, ולפיכך הוא אינו מאמץ את החישוב שנקבע בפרשת 919/15. אולם, מהמציאות בשטח (ומתגובות היועץ המשפטי לשיפוט הרבני בפני בג"ץ) עולה כי גם בתי הדין הרבניים, אף שאינם כפופים להלכה זו במובן הפורמלי, למעשה נוהגים להתחשב בהכנסות שני ההורים ובחלוקת הזמן ביניהם.
בג"ץ 4842/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (13.7.2021)
בית המשפט העליון דחה עתירה נגד חיוב אב במזונות שנקבע בבית הדין הרבני, והבהיר:
"בתי הדין הרבניים אינם כופרים בעקרון שיש לבחון גם הכנסות האם ומשמורת משותפת, ופוסקים למעשה סכומים התואמים את העקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15…"
בדומה, בבג"ץ 314/20 ציין בית המשפט העליון (בפסק הדין מיום 29.6.2020) כי הסכום הנמוך שנפסק בבית הדין הרבני (800 ש"ח בלבד לילד), בצירוף מדור, מלמד שבית הדין אכן התחשב במשמורת משותפת גם לפי הדין הדתי.
5. סיכום: לא די במשמורת משותפת כדי לבטל או להפחית מזונות
לסיכום, המציאות הנוכחית – הן בבתי המשפט למשפחה והן בבתי הדין הרבניים – מלמדת כי:
- בע"מ 919/15 שינתה את אופן פסיקת מזונות כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6 ושתי הכנסות הוריות.
- יחד עם זאת, אין בהלכה זו כדי לפתוח מחדש הסכמי מזונות או פסקי דין חלוטים ללא קיום מבחן "שינוי הנסיבות המהותי" ועמידה בכלל הדרישות הפסיקתיות.
- משמורת משותפת (או "אחריות הורית משותפת") בפני עצמה, לא מהווה שינוי נסיבות "בלתי צפוי" אם הצדדים כבר צפו אפשרות זו בהסכם, או אם המשמורת המשותפת כבר התקיימה בעת פסיקת המזונות הקודמת.
- גם בתי הדין הרבניים, למרות היותם כפופים לדין האישי, למעשה מתחשבים בחלוקת המשמורת ובהכנסות שני ההורים, ולא ירוצו להגדיל או לבטל מזונות אך בשל "חובה אבסולוטית" במזונות.
על כן, הורים המעוניינים להפחית את חיוב המזונות אך מסתמכים אך ורק על האמירה "יש 919/15 ויש משמורת משותפת" – יגלו כי בתי המשפט ובתי הדין, על פי רוב, יזכירו להם את החובה להראות שינוי נסיבות מהותי נפרד וממשי. במילים אחרות, "לא מספיק להצביע על 919/15 כדי להפחית".
ציטוט נבחר (מתוך תלה"מ 8581-12-20, בית משפט לענייני משפחה אשדוד, 16.4.2023):
"העיקרון הוא כי הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אין בה לפתוח פסק דין למזונות, והדרישה לשינוי נסיבות מהותי שרירה וקיימת. משלא הוכיח התובע כל שינוי ממשי, תביעתו נדחית".
נכתב על-ידי ___, עו"ד, בהסתמך על פסקי הדין הבאים:
- תלה"מ 8581-12-20 (מש' לענייני משפחה באשדוד) י.נ נ' י.ר, פסק דין מיום 16.4.2023
- בג"ץ 4842/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (13.7.2021)
- תלה"מ 34753-06-21 פלוני נ' פלונית (מש' לענייני משפחה באשדוד) פסק דין מיום 13.11.2022
- בג"ץ 314/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (29.6.2020)
- בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021)
- בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017)
(מאמר זה הוא למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי.)
כתיבת תגובה