לקסיס נקסט- חיפוש משפטי

בשנים האחרונות, נוכח התמורות החברתיות והפסיקה המתחדשת, עולה השאלה: כאשר שני ההורים חולקים משמורת משותפת על ילדיהם, האם באופן אוטומטי יש להפחית את חיוב האב במזונות הקטינים? פסיקת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מלמדת כי התשובה אינה תמיד חד-משמעית, ותלויה בנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה: יכולות כלכליות של כל אחד מההורים; היקף זמני השהות בפועל; הצרכים המיוחדים של הקטינים; וכמובן – עיקרון טובת הילד.

ברקע הדברים, ניצבת הלכת בע"מ 919/15 (פלוני נ' פלונית, 19.07.2017), שעיצבה מחדש את דרך פסיקת המזונות בגילאי 6–15, באופן המחייב את שני ההורים במזונות מדין צדקה, בהתחשב בהכנסותיהם ובחלוקת זמני השהות ביניהם. עם זאת, כבר נקבע בפסיקה, לרבות בבע”מ 7670/18 (פלונית נ' פלוני, 20.01.2021), כי אין בהלכת בע”מ 919/15 כשלעצמה כדי לפתוח אוטומטית פסקי דין חלוטים או הסכמים קודמים למזונות – ושנדרש תמיד לבחון אם חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה או שינוי של סכום המזונות.

להלן מספר עיקרי הלכות ופסקי דין הממחישים את המגמות הנוהגות, המלמדות כי לא בכל מקרה של משמורת משותפת מופחת חיוב האב במזונות:

1. משמורת משותפת אינה בהכרח קנה מידה יחיד להפחתת מזונות

תלה"מ 8581-12-20 (בימ"ש לענייני משפחה אשדוד, מיום 16.04.2023)
במקרה זה, האב עתר להפחית את חיובו במזונות בטענה שהמשמורת שונתה והפכה למשמורת משותפת "מלאה". בית המשפט דחה את תביעתו, תוך שהזכיר כי:

"לא כל תוספת של לילה או יום במשמורת משותפת מהווה עילה לשינוי גובה המזונות, מקום שהחיוב נקבע בהסכם או בפסק דין חלוט… על המבקש להוכיח שינוי נסיבות מהותי היורד לשורש ההסכם.”

בית המשפט עמד על כך שבפסיקה הובהר כי גם תחת הלכת בע"מ 919/15 יש צורך להציג שינוי נסיבות ממשי, ואין די בהצבעה על הרחבת זמני השהות “בשעה אחת נוספת בשבוע או לילה נוסף בשבועיים”.

2. מבחן שינוי הנסיבות המהותי – לא די בהלכת בע"מ 919/15 לבדה

בע”מ 7670/18 (פלונית נ' פלוני, 20.01.2021)
בפסק דין זה נקבע במפורש כי עצם קיומה של הלכת בע”מ 919/15 אינו מהווה עילה לפתוח פסק דין חלוט למזונות. בית המשפט ציין:

"אין בהלכת בע”מ 919/15 כשלעצמה כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי לצורך דיון מחודש בענייני מזונות. הדרישה להוכחת שינוי נסיבות מהותי ביחס למצב שהיה בעבר נותרת על כנה."

כלומר, גם כאשר המשמורת משותפת ומתקיימים לכאורה התנאים המאפשרים חלוקת נטל כמעט-שוויונית, עדיין מוטל על האב להוכיח שינוי נסיבות קונקרטי שלא היה ידוע בעת קביעת המזונות.

3. לא בכל הגדלת משמורת – תופחת אוטומטית חבות המזונות

תלה"מ 19775-08-17 (בימ"ש לענייני משפחה, פס”ד מיום 20.10.2022)
בית המשפט דחה בקשת אב להפחתת מזונות אף שהוכיח כי זמני השהות צמחו מ-40% ל-50%. נקבע שם:

"שינוי של 40% לזמני שהות של 50% אינו בהכרח 'שינוי נסיבות מהותי' היורד לשורש ההסכם. פסיקה חזרה והבהירה כי אין מדובר בשינוי דרמטי בתנאי חיי הקטינים, וכי ההסכם צפה אפשרות לשינויים קלים בזמני השהות."

4. משמעות הקביעה "משמורת משותפת" אינה רק במספר הלילות

תלה"מ 26070-01-20 (בימ"ש לענייני משפחה) – פסק דין מיום 13.11.2022
בית המשפט עמד על כך ש"משמורת משותפת" איננה רק חלוקה מספרית של לילות:

"לא כל סטייה של לילה או שינוי קל באופן חלוקת הימים משנה את המסקנה באשר לאחריותם השווה של ההורים… יש לבחון לא רק את מספר הלילות כי אם גם את מכלול המעורבות של כל הורה בצרכי הילדים ובהוצאות הנלוות למחייתם."

5. בתי הדין הרבניים גם הם מתחשבים בפועל בבע"מ 919/15

בע"ם 7877/18 (פלוני נ’ פלונית, 25.11.2018)

במקרה זה הוגשה בקשת רשות לערער על פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בסוגיית מזונות במשמורת משותפת. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, ועמד על כך שבית הדין התחשב בעובדות ובמשכורות הצדדים, ובסופו של יום:

"נקבע כי זמני השהות שבפועל אינם כוללים לינה וכי אין מקום להפחית את חיוב המזונות, אף בשים לב לעיקרון המנחה בבע”מ 919/15."

בג"ץ 4842/21 (ניתן ביום 13.07.2021)

בג"ץ הבהיר כי אף שהעותר טען ליישום הלכת בע”מ 919/15, החלטות בתי הדין הרבניים על חיוב אב במזונות בסך 1,600 ₪ במצב של משמורת משותפת אינן מקימות עילת התערבות חריגה:

"מהחלטתו של בית הדין הגדול עולה בבירור כי סכום דמי המזונות נפסק תוך התחשבות במשמורת המשותפת ודי בכך על מנת שלא להורות על ביטול ההחלטה."

לפיכך, גם בבתי הדין הרבניים – על אף שחלים עליהם דיני המשפט העברי, והאב חייב בעיקרה של חובה בילדים מתחת לגיל 6 – בפועל נלקח בחשבון היקף זמני השהות ומשכורות הצדדים, וכך, לדברי היועץ המשפטי לשיפוט הרבני בבע”מ 7877/18:

"בתי הדין הרבניים ככללם משתדלים ככל הניתן לקחת בחשבון את מצבם הכלכלי והכנסותיהם של שני ההורים, ובכלל זה את חלוקת תקופת שהות הילדים בין ההורים…"

6. חלוקת הוצאות רפואיות וחינוך תלויה בהוכחת הצרכים בפועל

בפסקי דין שונים הודגש כי גם אם קיימת משמורת משותפת, עדיין ייתכן ששני ההורים יחויבו בחלוקה שווה של ההוצאות הרפואיות החריגות ושל הוצאות החינוך – בכפוף להוכחות על הצורך בהן, ובשים לב לרמת החיים שקדמה לפירוד. כך למשל:

תלה"מ 34753-06-21 (פס”ד מיום 26.12.2023, בימ"ש לענייני משפחה)

"לא מצאתי לקבל טענה לפיה יש לפטור באופן מלא את האב מחלקו בהוצאות חינוך… שעה שנקבעה בזמנו משמורת משותפת אך לא נשללה אחריותו הכלכלית לצד האחריות ההורית."

7. סיכום: אין הפחתה אוטומטית; יש לבחון יכולת כלכלית, צרכי הילדים ונסיבות המקרה

בפועל, משמורת משותפת או חלוקת זמנים נרחבת עשויות לגרור הפחתה מסוימת בשיעור המזונות, זאת מתוך הקטנת נטל ההוצאות הנופל על ההורה המשמורן לרוב. אולם, לא קיימת נוסחת קסם או הפחתה מוחלטת בכל מקרה. נדרשת בחינה נקודתית של מכלול הנתונים:

• הכנסות כל אחד מההורים – לא רק המשכורת הרשומה, אלא גם הטבות נלוות, פוטנציאל השתכרות, הון ונכסים.
• פועל יוצא מזמני השהות – האם באמת ההורות היא "משותפת" או שהילדים רוב הזמן אצל אחד ההורים?
• גילאי הילדים – חבות האב מחויבת בהתאם לדין העברי עבור בני פחות משש, אך הדינים וההלכות המתחדשות קובעות חלוקת נטל מדין צדקה לגבי בני 6–15.
• צרכים מוכחים של הילדים – כולל חינוך, רפואה, צרכים מיוחדים וכדומה.
• שינוי נסיבות מהותי – רק בהתקיים שינוי מהותי מלבד עצם קיומה של הלכת בע”מ 919/15, ישקול בית המשפט או בית הדין להפחית מזונות שנקבעו בעבר בהסכם או בפסק דין.

כפי שהובהר בבע”מ 7670/18, ובעקבות פסיקות בתי המשפט המחוזיים ובג"ץ, הלכה עצמה של בע”מ 919/15 אינה עילה אוטומטית להפחתת מזונות. גם בבתי הדין הרבניים ישנה מגמה מעשית של התחשבות בתקופת השהות ובהשתכרות שני ההורים, כך שברמה היישומית יישומם של עקרונות 919/15 אכן מיושם בפועל, אף אם לא תמיד כעיקרון הלכתי פורמלי.

בשורה התחתונה: אין "תעריף אחיד" להפחתת מזונות במקרה של משמורת משותפת. יש צורך בבחינה קפדנית של יכולת הצדדים, צורכי הילדים ומשך הזמן שבו הילדים שוהים אצל כל אחד מהם. המגמה היא שוויונית יותר מהעבר – אך בהחלט לא בכל מקרה משמורת משותפת גוררת הפחתה משמעותית או ביטול חיוב האב במזונות. טובת הקטינים, צרכיהם בפועל, ושינוי נסיבות מוכח – הם שיקבעו את התוצאה הסופית.