לקסיס נקסט- חיפוש משפטי

מבוא

מזונות ילדים הם עניין מתמשך ( ongoing ), הכפוף לא פעם לשינוי נסיבות ולצורך בעיון חוזר בהחלטות קודמות. עם זאת, עולה השאלה האם החלטות ביניים – ובפרט פסיקת מזונות זמניים – "נועלות" את הסמכות כך שרק אותה ערכאה רשאית להמשיך ולדון באותו עניין (סמכות נמשכת). השאלה מקבלת משנה חשיבות כאשר אחד הצדדים מבקש להעביר את הדיון לערכאה אחרת, או פותח בהליך נוסף. במאמר זה נעמוד בתמצית על הנושא, תוך אזכור פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים וכן ציטוטים מפסקי הדין הרלוונטיים.

1. הרקע הנורמטיבי והגדרת הסמכות הנמשכת

1.1 הוראות החוק והפסיקה

• סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשכ"ט-1959 קובע כי חיוב אב במזונות ילדיו מתחת לגיל 6 הוא "מעיקר הדין" לפי המשפט העברי, ומעל גיל 6 – מדין צדקה, אך בשים לב לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 (פלוני נ' פלונית, 19.7.2017; להלן: הלכת בע"מ 919/15).
• הלכת בע"מ 919/15 עצמה אינה חלה בהכרח על תביעות ישנות או על החלטות שאושרו ואינן עוד תלויות ועומדות. בענייני שינוי מזונות או ביטולם נקבע, בין היתר בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (2021), כי אין בבע"מ 919/15 כשלעצמה כדי לפתוח פסקי-דין חלוטים או החלטות סופיות ללא הוכחת "שינוי נסיבות מהותי". על כך נאמר שם:

"הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אין בה עילה לפתיחת פסקי דין חלוטים בענייני מזונות… על המבקש להצביע על שינוי נסיבות מהותי […]"
(בע"מ 7670/18, פסקה 14 לפסק הדין)

• סמכות נמשכת: כאשר ערכאה "דנה ופסקה" בסוגיה מתמשכת (למשל מזונות או משמורת), עשוי להיקבע שבידי אותה ערכאה סמכות נמשכת לשוב ולעיין בהמשך באותו עניין, על רקע שינוי נסיבות. עם זאת, לא כל החלטת ביניים ולא כל פסיקת סעד זמני מקנות סמכות נמשכת, ובלשון בית המשפט העליון:

"ערכאה שיפוטית קונה לה סמכות נמשכת רק לאחר ש'דנה ופסקה'… כאשר מדובר בהחלטת ביניים או קביעה זמנית, טרם הגיעה ההכרעה לסיומה ואותה ערכאה לא קנתה סמכות בלעדית…"
(ראו למשל: בג"ץ 5430/23 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 25 ואילך)

2. החלטות זמניות במזונות: האם הן "דן ופסק"?

בקשות למזונות זמניים נפוצות במיוחד בשל הצורך לתת מענה ראשוני לילדים עם תחילת ההליך. אולם האם עצם הכרעת הערכאה במזונות זמניים מונעת אפשרות לפנות לערכאה אחרת? הפסיקה מבהירה כי החלטה זמנית איננה בגדר "פסק דין סופי" שיצר מעשה בית דין, ובית המשפט או בית הדין טרם "דן ופסק" בעניין לגופו.

כך, בבית משפט לענייני משפחה באשדוד, תלה"מ 8581-12-20 י. נ' י.ר (2023) נקבע במפורש ש:

"פסק דין למזונות הוא החריג לכלל סופיות הדיון… ואולם החלטה זמנית אינה קובעת מסמרות, אינה מהווה מעשה בית דין ואינה יוצרת סמכות נמשכת באופן אוטומטי…"

בדומה לכך, בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, תלה"מ 28070-12-21 פלונית נ' אלמוני (2022), נדונה בקשה למזונות זמניים במהלך יישוב סכסוך. בית המשפט דחה טענות על 'סמכות בלעדית' שנוצרה, ופסק:

"בהיותם מזונות זמניים … ברי כי אין לראות בהחלטה זו משום 'מעשה בית דין'… היא נועדה להבטיח את סיפוק צרכי הקטינים עד להכרעה סופית…"

3. שינוי ערכאה ותוקף החלטות הביניים

3.1 הליך תלוי ועומד וסמכות נמשכת

טענה נפוצה היא כי בקשת צד להפסיק הליך לאחר שניתנה החלטה זמנית, משמעה שיש ערכאה שכבר "דנה ופסקה". אולם, כאשר מדובר בתיק שנמחק או בהחלטה זמנית שניתנה ללא הכרעה סופית, לא בהכרח נרכשה סמכות נמשכת. כך צוין בבג"ץ 5430/23:

"כאשר ההליך הסתיים במחיקה, ללא פסק דין סופי, ממילא לא נרכשה סמכות נמשכת… מקום בו בית המשפט לא נתן הכרעתו הסופית בתובענה, אין לומר כי 'דן ופסק' בה…"

כלומר, אם ערכאה אחת נתנה רק סעד זמני (או שהתביעה נמחקה), אין מניעה שהצדדים יפנו לערכאה אחרת, ככל שהחוק מאפשר, ולא תעמוד טענת "סמכות נמשכת".

3.2 מניעת פיצול ההליכים ותום לב

מטבע הדברים, מעדיפה הפסיקה כי ענייני משפחה יידונו במאוחד כדי למנוע טלטלות בין ערכאות ולפגוע ביציבות. ואולם, כאשר אין החלטה סופית אלא החלטת ביניים, בדרך כלל לא תימנע אפשרות לפנות לערכאה אחרת בהיעדר עקרון סופיות דיון. עם זאת, בתי המשפט הדגישו כי על הצדדים לפעול בתום לב, ו"לא לעבור מערכאה לערכאה אך ורק בשל נוחות דיונית או טקטית" (השוו: תלה"מ 34753-06-21 פלוני נ' פלונית (2022)).

4. "בע"מ 919/15" מול "בע"מ 7670/18" – היבט נוסף

הפרקטיקה של הגשת תביעת מזונות חדשה לערכאה אחרת לאחר החלטה זמנית, לעיתים מבוססת על ניסיון צד ליישם את הלכת בע"מ 919/15, שבמסגרתה נקבעו כללים לשיתוף ההורים בחיוב מזונות מגיל 6 עד 15 במקרה של משמורת משותפת. אלא שבבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני הבהיר בית המשפט העליון כי עצם קיומה של הלכת בע"מ 919/15, כשלעצמה, אינה מצדיקה "פתיחה מחדש" של הליך מזונות קודם, ללא שינוי נסיבות מהותי. מכאן, שאין די בהחלטה זמנית או פסיקת ביניים בטרם ההלכה החדשה כדי לחייב המשך דיון באותה ערכאה בלבד.

5. עמדת בתי הדין הרבניים ביישום הכללים

אף שבתי הדין הרבניים כפופים לדין האישי, הובהר לא פעם כי הם מביאים בחשבון את יכולות שני ההורים ואת שיעור זמני השהות. כך, למשל, ב'בג"ץ 314/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (29.6.2020) דן בית המשפט העליון בעתירה שבה נטען כי בית הדין לא החיל את כללי בע"מ 919/15. העתירה נדחתה תוך שנקבע:

"בית הדין כתב במפורש בהחלטתו כי הסכום שנקבע התבסס על כך שהילדים מצויים במשמורת משותפת… ספק אם החלטות אלה, המאוזנות בין צרכי הילדים ליכולתם הכלכלית של ההורים, מקימות עילה להתערבותנו…"

ובתגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני הודגש כי בפועל, בתי הדין "מיישמים את העקרונות של בע"מ 919/15, גם אם לא להלכה" (ראו בג"ץ 316/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (29.6.2020)).

6. סיכום ומסקנות

הכלל הנוהג הוא שהחלטות ביניים במזונות אינן בגדר "דן ופסק", ומשכך אינן יוצרות סמכות נמשכת באופן אוטומטי. ערכאה שקבעה סעד זמני במזונות לא בהכרח "נעולה" על ההליך, וזאת בייחוד אם ההליך נמחק, או טרם הגיע להכרעה סופית ומנומקת.

מנגד, כאשר ניתן פסק דין סופי במזונות או הושג הסכם שאושר בפסק דין – נוצרת סמכות נמשכת לאותה ערכאה, אם וכאשר מתעורר בהמשך צורך לשנות את המזונות בעקבות שינוי נסיבות מהותי. עדיין, ההלכה שנקבעה בע"מ 919/15 אינה כשלעצמה עילה לפתיחת פסקי דין קודמים, אלא יש צורך בהתקיימות מבחן של שינוי מהותי.

מזונות ילדים הם עניין מתמשך, המצריך לעיתים עדכון והידברות. ואולם, "הליך ביניים" או "החלטה זמנית" לא יוצרים בהכרח המשכיות וסופיות דיון – לצורך מניעת פנייה לערכאה מוסמכת אחרת.

מקורות עיקריים שהוזכרו:

1. בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) – על פסיקת מזונות בראי משמורת משותפת.
2. בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021) – התנאי לפתיחת הליך מזונות חלוט: שינוי נסיבות מהותי.
3. בג"ץ 314/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (29.6.2020) ובג"ץ 316/20 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (29.6.2020) – התייחסות בית המשפט העליון להחלטות בתי הדין הרבניים ביחס להלכת בע"מ 919/15.
4. בית משפט לענייני משפחה באשדוד, תלה"מ 8581-12-20 י. נ' י.ר (2023) – החלטה על מזונות זמניים כסעד ביניים.
5. בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה, תלה"מ 28070-12-21 פלונית נ' אלמוני (2022) – פנייה במסגרת יישוב סכסוך ותוקף החלטות זמניות.

הערה: מאמר זה מבוסס על פסקי דין עדכניים ודברי חקיקה כפי שהובאו לעיל. אין בו כדי להוות ייעוץ משפטי פרטני. בכל שאלה יש לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.