AI לעורכי דין – למה עדיין עדיף חוקר משפטי אנושי

טכנולוגיות AI בשירות עורכי הדין – כלים ויישומים נפוצים

עורכי דין ברחבי העולם מאמצים יותר ויותר כלי בינה מלאכותית (AI) כדי לייעל את עבודתם. מערכות מתקדמות כגון Lexis+ AI, Harvey AI ו-Westlaw Precision מציעות יכולות מגוונות לשימוש משפטי. מטרתן היא לסייע לעורכי הדין במשימות מורכבות כמו ניסוח ועריכת חוזים, חיפוש פסיקה וניתוח מסמכים – ולאפשר לעורכי הדין להתמקד בהיבטים הטקטיים והאנושיים של הטיפול בתיק. לפי דיווחים, הכלים הללו נועדו לעבוד בצמוד לבני אדם ולאו דווקא להחליפם, מתוך מטרה לשפר את היעילות ולאפשר טיפול במספר גדול יותר של משימות בזמן קצר (בינה מלאכותית בעולם המשפט – ראיון עם ד”ר אייל שנרך – משפטי).

עריכת חוזים וניסוח מסמכים משפטיים באמצעות AI

אחת היישומים הבולטים של AI בתחום המשפט היא עריכת חוזים ומסמכים. כלים מבוססי שפה טבעית מסוגלים לנסח חוזים באופן אוטומטי, לאתר הבדלים בין גרסאות של הסכמים, ולהתריע על סעיפים בעייתיים או מלכודות משפטיות בנוסח (כבוד השופט AI: בינה מלאכותית כבר מסייעת לעו”ד בעבודה השוטפת). כך למשל, פלטפורמת Harvey AI – עוזר משפטי וירטואלי המבוסס על מודלי שפה גדולים – מסוגלת לסייע בעריכת חוזים וניתוח שלהם. Harvey AI מנתח חוזים ותוך שניות יכול לזהות סעיפים בעייתיים, לספק תובנות וליישר את המסמך לדרישות החוקיות הרצויות (Harvey AI: Legal Artificial Intelligence) (Harvey AI: Legal Artificial Intelligence). גם פלטפורמות מחקר משפטי ותיקות מטמיעות יכולות ניסוח: Lexis+ AI, לדוגמה, מאפשר יצירה אוטומטית של תקצירי מסמכים ואף טיוטות של כתבי טענות ומסמכים משפטיים בהתאם להנחיות המשתמש, וביכולתה אף להציע נוסחים חלופיים לסעיפי חוזה על בסיס מאגרי מידע נרחבים ([ LexisNexis and Westlaw Will Launch AI Legal Research Tools

חיפוש פסיקה ומחקר משפטי בעזרת AI

תחום נוסף שבו בינה מלאכותית מביאה ערך מוסף הוא מחקר משפטי וחיפוש פסיקה. במקום לעבור ידנית על עשרות פסקי דין, מסמכי חקיקה ומאמרים – ניתן להזין שאילתה בשפה חופשית ולקבל תשובה ממוקדת עם אסמכתאות. לדוגמה, פלטפורמת Lexis+ AI מציעה חיפוש בשיחה (Conversational Search): עורך הדין שואל שאלה משפטית בשפה טבעית, והמערכת משיבה בתמצית הכוללת ניתוח משפטי וקישורים למקורות הרלוונטיים (LexisNexis announces new capabilities for Lexis+ AI including RAG enhancements – Legal IT Insider). המערכת בנויה על מודלי שפה גדולים (כולל GPT) ומתוכננת לספק תשובות בתוך שניות, כולל תקצירי תקדימים, הפניות לפסיקה וחוקים, ואפילו ציטוטים מדויקים למקורות ([ LexisNexis and Westlaw Will Launch AI Legal Research Tools

      – NBI](https://nbi-sems.com/blogs/news/lexisnexis-and-westlaw-will-launch-ai-legal-research-tools?srsltid=AfmBOoqwArxQCbFfwLs4qpTS7M37c1ojrpCxpZunnQzr1zQazz5WMZqm#:~:text=Lexis%2B%20AI%20is%20built%20on,and%20save%20generated%20text%20entries)). באופן דומה, גם Westlaw Precision – שירות המחקר המשפטי של Thomson Reuters – שילב יכולות AI לתמיכה בחיפוש מתקדם: המערכת מסוגלת לענות על שאלות משפטיות מורכבות, ולהציע מקרים ועילות תביעה פוטנציאליות על בסיס עובדות המקרה שהוזנו ([Generative AI Legal Research | Westlaw Precision | Thomson Reuters](https://legal.thomsonreuters.com/en/products/westlaw-precision#:~:text=Simplify%20claims%20research%20with%20Claims,Explorer)). היא אף מאפשרת להגדיר **תחום שיפוט** רצוי (למשל ישראל, ארה"ב וכו’) כדי לקבל תוצאות ממוקדות בדין הרלוונטי ([LexisNexis announces new capabilities for Lexis+ AI including RAG enhancements - Legal IT Insider](https://legaltechnology.com/2024/07/22/lexisnexis-announces-new-capabilities-for-lexis-ai-including-rag-enhancements/#:~:text=prompts%2C%20which%20will%20save%20them,side%20comparisons%20and%20efficient%20insights)). התוצאה היא קיצור ניכר של זמן המחקר – משעות של עיון ידני לכדי תשובות תוך רגע – כאשר לכל תשובה מצורפים הקשרים למקורות החוקיים, מה שמאפשר אימות מיידי של המידע ([Generative AI Legal Research | Westlaw Precision | Thomson Reuters](https://legal.thomsonreuters.com/en/products/westlaw-precision#:~:text=Jumpstart%20your%20legal%20work%20with,Assisted%20Research)). 

ניתוח מסמכים וראיות באמצעות AI

כלי AI מצטיינים גם בניטור וסקירה של מסמכים משפטיים. במשרדי עורכי דין גדולים עושים שימוש ב-AI לסריקת כמויות גדולות של מסמכים (כגון חומרים שהתקבלו בגילוי מסמכים, חוזים במיזוגים, או ראיות בהליך משפטי) ולאיתור דפוסים ומידע רלוונטי. דוגמה לכך היא כלי ה-Brief Analysis ב-Lexis+ AI, שמאפשר לעורכי דין להעלות כתב טענות שהוכנס למערכת, לקבל ניתוח של הטיעונים בו, איתור פסיקה תומכת נוספת, ואף זיהוי חולשות או חסרים בטיעוני הצד שכנגד (Lexis+: AI-Powered Document Analysis | Jenkins Law Library) (Lexis+: AI-Powered Document Analysis | Jenkins Law Library). כלי זה משלב גם את שירות הציטוטים Shepard’s של Lexis, כך שהוא בודק שהפסיקה המצוטטת עדיין תקפה (good law) ולא נהפכה (Lexis+: AI-Powered Document Analysis | Jenkins Law Library). באופן דומה, Westlaw Precision מציעה כלי בשם Quick Check אשר בודק מסמך משפטי שהוגש (למשל סיכומי טענות) ומשווה אותו למאגרי הפסיקה כדי לוודא שאין ציטוטים שגויים או מחוץ לקונטקסט (Generative AI Legal Research | Westlaw Precision | Thomson Reuters). יתר על כן, AI יכול להשוות בין מסמכים – למשל, להשוות בין שני כתבי בי-דין שונים באותו נושא כדי לאתר הבדלי ניסוח או סוגיות שלא טופלו – פעולה שעשויה לחשוף נקודות תורפה או חוזקה בטיעוני כל אחד מהצדדים. בתחום העסקאות, כלי AI כמו Lexis+ Agreement Analysis מנתחים חוזי מיזוג ורכישה ומבליטים את הנקודות העיקריות בעסקה, תוך השוואת נוסחי סעיפים למסמכים דומים במאגר עצום של חוזים קודמים (Lexis+: AI-Powered Document Analysis | Jenkins Law Library). יכולות אלה משמעותן שעורך הדין מקבל תמונה מהירה ומקיפה של המסמך: מהם הסעיפים הבעייתיים, האם הציטוטים מדויקים, ואילו חלקים דורשים בירור נוסף – והכול בפלט מיידי החוסך עבודה ידנית מאומצת.

מגבלות ה-AI במחקר משפטי

על אף היתרונות המרשימים של כלי הבינה המלאכותית, חשוב לזכור ש-AI אינו פתרון קסם לכל אתגרי המחקר המשפטי (כבוד השופט AI: בינה מלאכותית כבר מסייעת לעו”ד בעבודה השוטפת). למעשה, שימוש בלתי מבוקר בכלי AI עלול להוביל לטעויות, להטיות ואף להפרת חובות אתיות. להלן מספר מגבלות מרכזיות של AI במחקר משפטי:

היעדר הבנת ניואנסים משפטיים והקשר מקומי

למודלי שפה של AI יש אמנם ידע נרחב, אך הם חסרים את ההבנה העמוקה של ניואנסים משפטיים ואת תחושת ההקשר שמגיעה עם ניסיון אנושי. משפט הוא תחום שבו לעיתים ניואנס קטן – כמו משמעות מונח בהקשר מסוים, או פרשנות שונה של דין באסכולה משפטית אחרת – יכול לשנות תוצאה. מערכת AI פועלת על בסיס דפוסים בנתונים שעליהם הוכשרה, ולכן עלולה להחמיץ הבחנות דקות בין מקרים או חוקים, או לפרש באופן פשטני סוגיות מורכבות. למשל, בהחלטות שיפוטיות נלקחים בחשבון לא רק טקסט החוק והפסיקה הקודמת, אלא גם שיקולים מוסריים, תחושת צדק, ומדיניות ציבורית – רבדים שלמשפטנים מנוסים יש אינטואיציה ורגישות כלפיהם, ואילו AI עשוי שלא לתפוס אותם במלואם . בנוסף, הידע של רוב הכלים הגנריים (דוגמת ChatGPT) מבוסס על מקורות גלובליים באנגלית, ולכן עשוי שלא לשקף במדויק את המצב המשפטי בישראל. הקשר מקומי – כגון נוהגי ניסוח ייחודיים בעברית, פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון, או מונחים עבריים שאין להם תרגום מדויק – עלול ללכת לאיבוד בתרגום או פשוט לא להיכלל בידע של ה-AI. במילים אחרות, AI ללא התאמה ספציפית לדין הישראלי עלול לתת תשובות כלליות שאינן תואמות לדין המקומי. כפי שציין מומחה בתחום, מערכת AI חסרה את “שיקול הדעת האנושי” – אותה הבנה אינטואיטיבית של עקרונות משפטיים ושל ההקשר החברתי הרחב – ולכן עלולה לפספס פרשנות נכונה של המקרה או להתעלם משיקולים אנושיים חשובים ( Israel’s High Court Rejects Plea Written by AI that Cited Fake Rulings | The Jewish Press – JewishPress.com | David Israel | 26 Shevat 5785 – Monday, February 24, 2025 | JewishPress.com ) ( Israel’s High Court Rejects Plea Written by AI that Cited Fake Rulings | The Jewish Press – JewishPress.com | David Israel | 26 Shevat 5785 – Monday, February 24, 2025 | JewishPress.com ). זוהי תזכורת שהכלי הוא אמנם יעיל, אך אין לו תבונה אנושית מלאה, במיוחד לא בהקשר הספציפי של מערכת המשפט בישראל.

“הזיות” של הבינה המלאכותית – מקורות מזויפים או שגויים

אחד הסיכונים הידועים ביותר בשימוש ב-AI ליצירת תוכן משפטי הוא תופעת ההזיה (hallucination) – מצב שבו ה-AI ממציא מידע שנשמע אמין, אך למעשה הוא בדיוני או שגוי (Navigating the Risks of Hallucination in Legal AI) (Navigating the Risks of Hallucination in Legal AI). בתחום המשפט, תוצאה כזו עלולה להיות הרת אסון: דמיינו שהמערכת מפיקה לכם תקציר נאה של פסק דין שאינו קיים במציאות, או מצטטת סעיף חוק עם ניסוח משכנע – אלא שסעיף כזה מעולם לא נחקק. לצערנו, מקרים כאלה כבר התרחשו. בארה”ב, פרשה מתוקשרת חשפה כיצד עורך דין הגיש לבית המשפט הפדרלי מסמך שכלל שישה פסקי דין כוזבים לחלוטין ש-ChatGPT “המציא” עבורו – דבר שהוביל לסנקציות נגד אותו עורך דין (New York lawyers sanctioned for using fake ChatGPT cases in legal brief | Reuters) (New York lawyers sanctioned for using fake ChatGPT cases in legal brief | Reuters). גם בישראל נצפתה תופעה דומה: בפברואר 2025 מתח בית המשפט העליון ביקורת על עו”ד שהגיש עתירה המבוססת על “פסקי דין שמעולם לא ניתנו”, מה שהעלה חשד כבד שהטיעונים נוסחו בידי AI ללא אימות אנושי (Supreme court justice addresses lawyers use of artificial intelligence – Israel News – The Jerusalem Post ) (Supreme court justice addresses lawyers use of artificial intelligence – Israel News – The Jerusalem Post ). מקרה זה ואחרים ממחישים כיצד AI עלול להציג בדיה כעובדה: המערכת מסוגלת לחבר ציטוטים שנשמעים הגיוניים ואף לצרף להם מראי מקום – אך אותם מראי מקום יכולים להתברר כפיקטיביים לחלוטין. Ynet דיווח שעו”ד שניסו את הכלים הללו “גילו למרבה מבוכתם” שהטקסט כולל ציטוט פסיקה “שלא נפסקה” וטענות לא נכונות (כבוד השופט AI: בינה מלאכותית כבר מסייעת לעו”ד בעבודה השוטפת). התופעה זכתה כבר לשם “הלוצינציות של AI” ובתי משפט מזהירים מפניה בפומבי ( Israel’s High Court Rejects Plea Written by AI that Cited Fake Rulings | The Jewish Press – JewishPress.com | David Israel | 26 Shevat 5785 – Monday, February 24, 2025 | JewishPress.com ) ( Israel’s High Court Rejects Plea Written by AI that Cited Fake Rulings | The Jewish Press – JewishPress.com | David Israel | 26 Shevat 5785 – Monday, February 24, 2025 | JewishPress.com ). חשוב להבהיר: מודלי ה-AI לא “משקרים” בכוונה; ההזיות קורות משום שהמערכת נדרשת לספק תשובה גם כשאין לה מידע ודאי, והיא מייצרת ניחוש מלומד המבוסס על דפוסים סטטיסטיים. אבל בתחום המשפט, “ניחוש” כזה הוא אסור בתכלית. ללא אימות אנושי, הסתמכות על פלט AI יכולה להביא להגשת טיעונים ומקורות שגויים לבית המשפט – תרחיש המסכן לא רק את התיק, אלא גם את המוניטין והרישיון של עורך הדין.

עמידה בסטנדרטים אתיים ומשפטיים

גם כאשר ה-AI מפיק תוצאות שנראות מבטיחות, על עורך הדין חלה האחריות לוודא שהשימוש בכלי מתיישב עם חובותיו המקצועיות והאתיות. ראשית, ישנה חובת הגנה על סודיות וחומר רגיש: הזנה של מידע לקוח חסוי למערכת AI חיצונית (כמו ChatGPT בענן) עלולה להפר חסיונות, אם המידע אינו מוגן כראוי. בתי משפט בישראל כבר העלו חשש בדבר “דליפה של מידע אישי” בכלי AI ( Israel’s High Court Rejects Plea Written by AI that Cited Fake Rulings | The Jewish Press – JewishPress.com | David Israel | 26 Shevat 5785 – Monday, February 24, 2025 | JewishPress.com ), כלומר הסכנה שמידע סודי המוזן לכלי ינוצל לרעה או ייחשף. על כן, עורכי דין חייבים לוודא שהפלטפורמה שבה הם משתמשים מאובטחת והנתונים לא נשמרים או מועברים לצד שלישי ללא הרשאה. שנית, ישנן הנחיות אתיקה ברורות לגבי אחריות עורך הדין על תוכן הטיעונים המוגשים מטעמו. שופט פדרלי בארה”ב הבהיר לאחרונה כי אין פסול כשלעצמו בשימוש ב-AI לצורך עזרה משפטית, אך הדגיש שכללי האתיקה מחייבים את עורך הדין לשמש “שומר סף” ולוודא את דיוק הציטוטים והמקורות לפני הגשתם (New York lawyers sanctioned for using fake ChatGPT cases in legal brief | Reuters) (New York lawyers sanctioned for using fake ChatGPT cases in legal brief | Reuters). במילים אחרות, האחריות הסופית על התוכן היא אנושית ולא ניתן לתלות את האשמה בטעות של מחשב. היבט אתי נוסף הוא הטיה אפשרית (bias) בהחלטות ה-AI: אם המודלים אומנו על מאגרי מידע שיש בהם הטיה (למשל הטיה גזעית או מגדרית בפסיקה היסטורית), הפלט של המערכת עלול לשקף הטיות אלו (בינה מלאכותית בעולם המשפט – ראיון עם ד”ר אייל שנרך – משפטי). דוגמה שהובאה בתקשורת הייתה מערכת AI בארה”ב שהמליצה על שחרור בערבות, והתגלתה כמפלה לרעה נאשמים שחורים בשל נתוני אימון הטיות (בינה מלאכותית בעולם המשפט – ראיון עם ד”ר אייל שנרך – משפטי). על עורך הדין להכיר בסיכון זה ולבחון באופן ביקורתי את פלט המערכת, במיוחד בהחלטות הרות גורל. לסיכום חלק זה, ניתן לומר שבינה מלאכותית מציבה אתגר רגולטורי ואתי: היא מצריכה מהעוסקים במשפט לנסח כללי שימוש זהיר. לשכת עורכי הדין בישראל אף פרסמה חוות דעת בנושא, המזהירה מעירוב התוכן הגולמי של AI בעבודה ללא בקרה, וקוראת לעורכי הדין להשתמש בכלי כזה רק לאחר הבנה מעמיקה של סיכוניו והטמעת נהלי אימות ובדיקה (Supreme court justice addresses lawyers use of artificial intelligence – Israel News – The Jerusalem Post ).

היתרונות של חוקר משפטי אנושי

מגבלות ה-AI מחדדות את החשיבות של מעורבות אנושית במחקר המשפטי. כאן נכנס לתמונה החוקר המשפטי האנושי – בין אם זה עורך דין מנוסה, מתמחה, או שירות מקצועי ייעודי (כמו השירות באתר lawresearch.co.il המתמחה במחקר משפטי). להלן מספר יתרונות מפתח שבהם בני אנוש גוברים על המכונות במחקר משפטי:

• דיוק ואמינות המקורות: חוקר אנושי מיומן לעולם לא יגיש טיעון או ציטוט מבלי שווידא את נכונותו במקור הראשוני. בניגוד ל-AI העלול לייצר מראי מקום שגויים, החוקר האנושי מאתר רק פסקי דין קיימים וסעיפי חוק תקפים, בודק את ההקשר שלהם, ומוודא שהם תומכים בטיעון הרצוי. בכך הוא מבטיח שלא יתבססו מסקנות על מידע כוזב. במקרים גבוליים, חוקר אנושי יודע לזהות שפסיקה מסוימת אולי אינה חד-משמעית או שהיא חריגה, ומדגיש זאת במסגרת הייעוץ – תובנה שאולי תדלג מעל ראשה של מערכת אוטומטית. במילים אחרות, האנושי פועל בשיטת “אמון אבל בדוק” – קרי, גם כשיש לו מקור ביד, הוא מפעיל שיקול דעת לגבי משקלו ואמינותו.
• ניסיון והבנת השפה וההקשר המשפטי המקומי: חוקר משפטי אנושי (ובפרט בישראל) מצויד בהיכרות מעמיקה עם מערכת המשפט המקומית, השפה המשפטית העברית, והמושגים הייחודיים בדין הישראלי. הוא ידע, למשל, ש”תקדימי עליון” בישראל מחייבים בערכאות נמוכות, בעוד במדינות אחרות שיטת המשפט שונה; הוא יבין את הניואנסים של מונחים עבריים כמו “דיני עשיית עושר ולא במשפט” או “פסק דין הצהרתי” – מונחים שהתרגום הישיר שלהם לאנגלית לא משקף נאמנה את משמעותם. מעבר לכך, חוקר מנוסה יודע איפה לחפש: הוא מכיר מאגרים ייעודיים (כמו מאגרי פסיקה ישראליים, כתבי עת משפטיים מקומיים, הנחיות היועמ”ש וכו’) שאינם בהכרח נגישים או מובנים למערכות AI גלובליות. הבנה תרבותית ומשפטית זו מאפשרת לו לסנן מידע לא רלוונטי ולזהות את התקדימים המדויקים ביותר לכל סוגיה. יתרה מזו, חוקר אנושי יכול לפרש נכונה את כוונת המחוקק ואת הרקע ההיסטורי של חוקים – דבר ש-AI, הפועל נטו על טקסט, עשוי להחמיץ. כל זאת מוביל לכך שהתוצר של חוקר אנושי מותאם לדין המקומי ולצרכים הספציפיים של המקרה, ללא “תרגום” מכני שגוי.
• הכוונה טקטית וליווי משפטי: אולי ההבדל המשמעותי ביותר – חוקר משפטי אנושי הוא שותף לחשיבה ולא רק מכונת שליפת מידע. הוא מסוגל לקיים דיאלוג עם עורך הדין המוביל את התיק, להבין ממנו מהי האסטרטגיה המשפטית ובהתאם לכך למקד את המחקר. למשל, אם המטרה היא להגיע לפשרה מהירה, החוקר האנושי ידע להביא תקדימים שממחישים את הסיכונים שבמשפט ממושך, בעוד שבמצב של ניהול תיק עקרוני הוא ידגיש דווקא הלכות התומכות ביצירת תקדים חדש. שיקול הדעת והיצירתיות של חוקר אנושי מאפשרים לו להציע כיווני מחקר חלופיים, לשאול את עורך הדין שאלות מנחות (“האם בדקתם גם כיוון של עוולה בנזיקין בנוסף לחוזים?”), ולהצביע על נקודות טקטיות שטכנולוגיה לא תעלה מעצמה. בנוסף, הליווי האנושי מקנה ביטחון: עורכי דין יודעים שיש אדם שמגבה את המחקר, שניתן להתייעץ איתו, להסביר לו ספקות, ולהטיל עליו משימות המשך – גמישות שלא קיימת מול פלטפורמה אוטומטית. גורם אנושי מנוסה ישים לב גם לשאלות אתיות או מעשיות שעולות מהחומר – למשל, יזהיר את עורך הדין מפני שימוש בעודף ציטוטים או יצביע על סתירה בטיעון – תובנות החורגות מהספרה של “מציאת מידע” ונכנסות לתוך אמנות עריכת הדין עצמה. לא בכדי נאמר שטכנולוגיה טובה ככל שתהיה היא תומכת החלטה, אבל אינה מקבלת את ההחלטה; בסופו של יום, חוקר אנושי יכול להעריך מה משקל הממצא המשפטי בתוך התמונה הגדולה של התיק, ולכוון את עורך הדין לדרך הפעולה הטובה ביותר עבור הלקוח.

以下 טבלה מרכזת השוואה בין AI לחוקר משפטי אנושי בכמה מדדים מרכזיים:

הטבלה מראה שבתחומים של מהירות ועלות, ל-AI יש יתרון ברור, אך במחינת דיוק, הבנת עומק, וגמישות חשיבתית – היד האנושית על העליונה. שילוב נבון בין השניים מאפשר לנצל את הטוב משני העולמות.

סיכום: שילוב כוחות בין AI לחוקרים אנושיים – למיקסום התוצאה

בשורה התחתונה, אין זה “או-או” אלא “גם וגם”. הכלים מבוססי הבינה המלאכותית מספקים לעורכי הדין עוצמה טכנולוגית שלא הייתה כדוגמתה – הם יכולים לחסוך זמן בחיפושי פסיקה, לסייע בניסוח מסמכים ולנתח מידע במהירות הבזק. מצד שני, היכולות של חוקר משפטי אנושי – בהבנת ההקשר, במניעת טעויות קריטיות, ובהפעלת שיקול דעת מקצועי – נשארות חיוניות כדי להגיע לתוצר משפטי איכותי ומהימן. למעשה, יותר ויותר גורמים בענף מדגישים את הצורך לשלב בין השניים: לתת ל-AI לעשות את מה שהוא טוב בו, תחת פיקוח של איש מקצוע (Navigating the Risks of Hallucination in Legal AI) ( Israel’s High Court Rejects Plea Written by AI that Cited Fake Rulings | The Jewish Press – JewishPress.com | David Israel | 26 Shevat 5785 – Monday, February 24, 2025 | JewishPress.com ). גישה משולבת זו מאפשרת להפיק את המיטב מהטכנולוגיה תוך ניטרול הסיכונים. עורך דין המתעדכן בשכלולי ה-AI ויודע להפעילם בחוכמה יהנה מיתרון תחרותי – כל עוד הוא מקפיד על כללי הזהירות והאתיקה, ומעמיד במקביל גורם אנושי לבקרה. בסופו של דבר, עורך דין שישכיל להשתמש ב-AI ככוח עזר למחקר, ובמקביל ייעזר בחוקר משפטי אנושי לבחינה ביקורתית ולהכוונה אסטרטגית, ישיג את התוצאה המיטבית עבור לקוחותיו: גם יעילות ומהירות, וגם אמינות ודיוק ללא פשרות. כפי שסיכם זאת אחד השופטים, הטכנולוגיה יכולה לייעל את העבודה – אבל את שיקול הדעת האנושי היא לא תחליף. שילוב מושכל בין בינה מלאכותית לחוכמה אנושית הוא המפתח לעתיד שבו המשפט נהנה מהקדמה הטכנולוגית בלי לוותר על עקרונות היסוד של המקצוע.

מקורות: במהלך הכנת המאמר נעשה שימוש במקורות מידע אמינים, כולל דיווחים חדשותיים מ-Reuters על מקרים משפטיים הנוגעים ל-AI (New York lawyers sanctioned for using fake ChatGPT cases in legal brief | Reuters) (New York lawyers sanctioned for using fake ChatGPT cases in legal brief | Reuters), כתבות מעיתונות מקצועית ישראלית (ynet) על שימושי AI והסכנות שבהם (כבוד השופט AI: בינה מלאכותית כבר מסייעת לעו”ד בעבודה השוטפת) (כבוד השופט AI: בינה מלאכותית כבר מסייעת לעו”ד בעבודה השוטפת), אזכורי דברי שופטים מבית המשפט העליון בישראל (Supreme court justice addresses lawyers use of artificial intelligence – Israel News – The Jerusalem Post ) (Supreme court justice addresses lawyers use of artificial intelligence – Israel News – The Jerusalem Post ), ופרסומים טכנולוגיים-משפטיים המתארים את יכולותיהן של פלטפורמות Lexis+ AI, Westlaw Precision ו-Harvey AI ([ LexisNexis and Westlaw Will Launch AI Legal Research Tools

      – NBI](https://nbi-sems.com/blogs/news/lexisnexis-and-westlaw-will-launch-ai-legal-research-tools?srsltid=AfmBOoqwArxQCbFfwLs4qpTS7M37c1ojrpCxpZunnQzr1zQazz5WMZqm#:~:text=Lexis%2B%20AI%20is%20built%20on,and%20save%20generated%20text%20entries)) ([Harvey AI: Legal Artificial Intelligence](https://www.clio.com/blog/harvey-ai-legal/#:~:text=Harvey%20AI%20is%20an%20advanced,while%20improving%20accuracy%20and%20productivity)). כל המקורות מפורטים בהערות השוליים לעיל.