התיישנות במקרקעין מוסדרים ולא-מוסדרים: מה באמת חשוב לדעת?
התיישנות במקרקעין היא נושא מורכב, הנע בין שאלות של החזקה לאורך זמן (“חזקה נוגדת”) לבין האבחנה האם עסקינן במקרקעין “מוסדרים” או “לא-מוסדרים”. במאמר זה ננסה להבהיר את
Read Moreהתיישנות במקרקעין היא נושא מורכב, הנע בין שאלות של החזקה לאורך זמן (“חזקה נוגדת”) לבין האבחנה האם עסקינן במקרקעין “מוסדרים” או “לא-מוסדרים”. במאמר זה ננסה להבהיר את
Read More1. רקע כללי: הבעלות הקניינית מול “חזקה נוגדת” זכויות במקרקעין בישראל נקבעות בעיקרן על-פי רישום בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו) או בהליך הסדר מקרקעין. עם זאת, הדין הישראלי
Read Moreסוגיית גבולות החלקות במקרקעין ושאלת הצורך בתיקון רישום בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) מתעוררים במקרים שבהם מתגלה פער או שוני בין הרישום הפורמלי של החלקות ובין מצב ההחזקה
Read Moreמבוא מקרים רבים בדיני מקרקעין נוגעים למצב בו אדם מחזיק בקרקע בבעלות אחר, ודורש להצהיר על זכויותיו בה. בחלק מהמקרים המחזיק הוא שוכר, בר-רשות, או דייר, ובמקרים אחרים
Read Moreא. מבוא במחלוקות משפטיות הנוגעות לבעלות או לזכויות קניין במקרקעין, עולה לא פעם השאלה מה תפקידם של הסכמי פשרה ופסקי דין בעלי אופי “הצהרתי” (Declaratory). פסיקה רבה דנה
Read Moreהסדרת זכויות במקרקעין בישראל, ובפרט במקרקעין אשר טרם הוסדרו בעבר, כוללת מנגנון של פנייה לפקיד ההסדר (או לעיתים “מנהל ההסדר” / “מפקח על ההסדר”), האמון על הכרעה
Read Moreסכסוכים ביחס למקרקעין עשויים להתעורר בחלוף שנים רבות מאז הופקעו או הועברו הזכויות בקרקע, או כאשר אדם מחזיק במקרקעין ללא הסכמה מפורשת של הבעלים וטוען כי זכויותיו קמו
Read Moreמבוא בשיטת המשפט הישראלית, כאשר אדם מחזיק במקרקעין (ללא רישום בעלות על שמו), עשויה לעיתים להיווצר אפשרות כי החזקתו תתגבש לכדי טענת בעלות. השאלה מתי ואיך הופכת עצם
Read More