טקדין AI מול חוקר משפטי אנושי: יתרונות המחקר האנושי בעידן הבינה המלאכותית

הקדמה: בעשור האחרון התחוללה מהפכה בתחום המחקר המשפטי. כלים מקוונים משוכללים – ובעיקר מערכות מבוססות בינה מלאכותית – הפכו לחלק בלתי נפרד מעבודת המשפטנים, וחוסכים זמן רב ומשאבים יקרים תוך שיפור איכות התוצרים (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי). בישראל למשל הושקו פתרונות כגון טקדין AI, עוזר מחקר משפטי המבוסס על מאגרי מידע רחבים, המאפשר שיחה עם החקיקה והפסיקה בעברית לקבלת תשובות מהירות ומלוות בהפניות (טקדין AI- העוזר המשפטי שלך) (טקדין AI- העוזר המשפטי שלך). מנגד, קיימת האפשרות המסורתית לפנות לחוקר משפטי אנושי מקצועי – כגון השירות הניתן דרך אתר lawresearch.co.il – שמבצע עבור הלקוח את עבודת האיתור והניתוח ומספק תוצר מוגמר דוגמת דו״ח או מזכר משפטי מותאם אישית (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי).

ההתפתחות הזו מעלה את השאלה: עד כמה יכולים כלי AI להחליף מחקר משפטי אנושי? במאמר זה נסקור את היתרונות היחסיים של חוקר משפטי אנושי מקצועי בעידן ה-AI, במיוחד בהשוואה לכלים אוטומטיים כדוגמת טקדין AI. נבחן את עומק ההבנה והפרשנות שבני אדם מביאים, את הגמישות בהתאמת המחקר למקרה ספציפי, את הגישה למקורות מידע ייחודיים ואת יכולת הכתיבה המשפטית המדויקת – אל מול מגבלות ההבנה והאחריות של מערכות מחקר מונעות בינה מלאכותית.

יתרונות המחקר המשפטי האנושי

הבנה מעמיקה של ההקשר המשפטי

חוקר משפטי אנושי מביא איתו הבנה מלאה של הקשר המשפטי והעובדתי שבו מתקיימת הסוגיה. בניגוד למכונה, אדם יכול להבין את הרקע הרחב של המקרה, את מטרת הלקוח ואת ההשלכות האפשריות של כל טיעון. יכולת אנושית זו חיונית למשל בפענוח עדין של מושגים משפטיים ובהבחנה בין עיקר לטפל. מערכות AI, לעומת זאת, מתקשות לעיתים בהבחנה דקה שכזו: הן עשויות להתמקד בטקסט כפי שהוא בלי “תחושת בטן” לגבי ההקשר הרחב (16 Tech Leaders on AI Replacing Lawyers, Billable Hour, Hallucina). מחקר העלה כי כלי AI משפטיים עלולים להבין לא נכון ניואנסים – למשל לטעות בהבנת פסיקה תקדימית לעומת אמרת אגב, להתבלבל בין ערכאות משפטיות שונות, או לא לתפוס נכון את היררכיית הסמכויות (16 Tech Leaders on AI Replacing Lawyers, Billable Hour, Hallucina). בפועל, עורך דין או חוקר אנושי מנוסה יודע שההבדל בין ציטוט מהעליון לבין מחוזי יכול להכריע גורל טענה משפטית, ומוודא שההקשר המדויק מובן ומיושם כהלכה.

פרשנות מותאמת לצרכים המיוחדים של המקרה

מחקר משפטי אנושי אינו מסתכם בשליפת מידע; הוא כולל גם פרשנות והסקת מסקנות המותאמות למקרה הספציפי. חוקר אנושי יכול לקרוא פסק דין ולהבין כיצד הוא משליך על נסיבות הלקוח שלו, או כיצד ניתן להבחין (to distinguish) את המקרה הנוכחי מתקדים קיים. יתרה מזאת, חוקר אנושי יכול לתקשר ישירות עם הלקוח או עורך הדין המזמין – לשאול שאלות הבהרה, לזהות נקודות חסרות, ולהכווין את המחקר לכיוונים הרלוונטיים ביותר. גמישות זו אינה קיימת בכלי AI: מערכת אוטומטית עונה בדיוק על מה שנשאלה, ללא יכולת להרגיש שיש מידע חסר או כיוון מחקר אלטרנטיבי שכדאי לבדוק. שיקול הדעת האנושי מאפשר אפוא התאמה אישית של תוצאות המחקר. כך למשל, בשירותי מחקר לפי דרישה המתבצעים בידי מומחים, הלקוח מקבל תוצר אנושי ומותאם אישית – כגון מזכר משפטי הסוקר את ההלכות הספציפיות לסוגיה שלו (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי). יכולת ההתאמה הזו קריטית במיוחד במקרים מורכבים, תביעות תקדימיות, הכנת חוות דעת מעמיקה או ערעורים, שבהם לכל פרט קטן בעובדות ובדין עשויה להיות חשיבות. חוקר אנושי מיומן יזהה את אותם פרטים ויפרש את המצב המשפטי לאורם, בעוד שכלי אוטומטי עלול לספק תשובה כללית יותר שאינה מבחינה בדקויות המקרה.

איתור מקורות מידע שאינם נגישים בכלים אוטומטיים

אחד היתרונות הבולטים של חוקר אנושי הוא היכולת להגיע למקורות מידע ייחודיים או נסתרים שמעבר למה שקיים במאגרים הדיגיטליים הרגילים. ראשית, חוקר מקצועי לרוב מצויד בניסיון ובידע היכן לחפש: הוא יידע לנבור במאגרים שונים (תקדין, נבו, מאגרי חקיקה, כתבי עת אקדמיים, אתרי ממשלה, ארכיונים וכו’) כדי למצוא תשובה. לעיתים המידע הדרוש מפוזר בין מקורות רבים – למשל תקנה מתוך קובץ ישן, או מאמר מלפני עשרות שנים – וחוקר אנושי יכול לחבר את הפזל ממספר מקורות. מערכות AI מסתמכות על בסיס הנתונים שהוזן אליהן; אם מידע לא קיים בבסיס זה, ה-AI לא יוכל להמציאו. ואומנם, שירותי המחקר המתקדמים בתשלום מנסים לתת מענה חלקי לבעיה זו באמצעות איגוד כמה מאגרים יחד: כלי מחקר מקצועיים מאגדים בממשק אחד מגוון מקורות – פסיקה, חקיקה, כתבי עת, הערות עורכים וכדומה – ובכך חוסכים את הצורך בחיפוש בכלים נפרדים (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי) (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי). אך גם השירות המשולב ביותר לא יכלול בהכרח הכל. למשל, מסמכים שלא נסרקו דיגיטלית, פסיקה זרה, או מידע שקיים רק במאגר פנימי מסוים – כל אלו יימצאו רק באמצעות התערבות אנושית. חוקר אנושי יכול גם לפנות לגורמי מידע נוספים בעת הצורך (ספריות, מומחים לתחום, מאגרי חופש מידע וכו’). במילים אחרות, הגורם האנושי מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה הדיגיטלית ולהגיע למידע שאינו בנמצא בלחיצת כפתור. יכולת זו מבטיחה שלמות רבה יותר של המחקר המשפטי. אכן, מחקרים מצאו כי שימוש במקורות אמינים ומעודכנים מפחית את הסיכון לטעויות קריטיות – למשל מניעה של הסתמכות בשוגג על חוק שבוטל או פסיקה ישנה שהתפתחה בפסיקות מאוחרות (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי). חוקר אנושי, בניגוד לכלי אוטומטי מוגבל, יוודא שהמקורות העדכניים והרלוונטיים ביותר אכן אותרו והובאו בחשבון.

כתיבה משפטית מדויקת ומקצועית

לאחר שלב איסוף המידע, לחוקר משפטי אנושי יש יתרון משמעותי נוסף: יכולת כתיבה וניסוח משפטיים ברמה גבוהה. ניסוח מסמך משפטי – בין אם זו חוות דעת, סיכומים לבית משפט או עבודה אקדמית – דורש הקפדה על מונחים מדויקים, על ניסוח בהיר התואם את דרישות הז׳אנר, ועל מבנה לוגי חזק של הטיעון. חוקר אנושי בעל השכלה משפטית יודע לנסח טקסט המשקף את הדין הקיים בדיוק ובזהירות הנדרשים, תוך ציטוט נכון של מקורות ועמידה בסגנון המצופה (למשל כללי הציטוט האחיד, או טון רשמי המתאים לבית המשפט). מערכות AI בעלות מודלי שפה גדולים אמנם מסוגלות להפיק טיוטות טקסט ואף לסייע בהגהה, אך הן מוגבלות למה שלמדו מנתוני העבר. הן מצטיינות ביצירת טקסט “גנרי” המבוסס על דפוסים נפוצים, אולם חסרה להן המומחיות המשפטית ליצירת מסמך מדויק לחלוטין לכל מקרה ספציפי (A Guide to Navigating Legal Risks in the Age of Generative AI » Alameda County Bar Association). מחקר בריטי-אמריקאי ציין ש-GPT הצליח לחבר חוזה פשוט, אך בדיון על סוגיה משפטית מורכבת חסרו לו עומק ונימה מקצועית נכונה (A Guide to Navigating Legal Risks in the Age of Generative AI » Alameda County Bar Association). יתרה מזאת, AI עלול לכלול בתשובתו שגיאות קלות בניסוח או בשימוש במונחים – שגיאות שאינן “מרגישות” לו כשגיאות כי איננו משפטן. חוקר אנושי, לעומתו, יבחין גם בדקויות לשוניות ומשפטיות: הוא יתקן ניסוחים לא מדויקים, יוודא שאין דו־משמעות מסוכנת, וישלב באנלית המשפטית את הסגנון המתאים לערכאה או לקהל היעד. בנוסף, אחריותו המקצועית של החוקר האנושי מניעה אותו לבדוק שוב את עצמו – לקרוא את המסמך בעין ביקורתית לפני מסירה – דבר שמכונה אינה עושה אלא אם תוכנתה לכך במפורש. בסופו של יום, טקסט משפטי שנכתב בידי אדם מנוסה נוטה להיות מהוקצע, אמין ומשכנע יותר מטקסט גולמי שיצרה מכונה.

מגבלות המחקר המשפטי מבוסס AI

חשוב להבין שגם לכלים המתקדמים ביותר של בינה מלאכותית יש מגבלות מהותיות בתחום המחקר המשפטי. להלן כמה מהחסרונות והאתגרים הבולטים בשימוש בכלי AI לעומת חוקר אנושי:

• הבנת הקשר מוגבלת: מערכות AI אינן “מבינות” באמת את המשמעות של המילים או את הסיטואציה המשפטית בכללותה, אלא מנתחות טקסטים על סמך דפוסים סטטיסטיים. לכן ה-AI עשוי לפספס הקשרים חשובים או לפרש משפטים משפטיים באופן שטחי. אכן, מומחים מציינים כי כיום מודלי AI מתקשים להתמודד עם מורכבות או עמימות כמו שבני אדם עושים (16 Tech Leaders on AI Replacing Lawyers, Billable Hour, Hallucina). כך, למשל, כלי חיפוש משפטי אוטומטי עשוי להחזיר רשימת פסיקות לפי מילות מפתח, אך לא להבין ששתיים מהן למעשה סותרות זו את זו בהקשר מסוים, או שדווקא הפסיקה הישנה יותר עדיפה משום שהיא מבית משפט עליון. במילים אחרות, היכולת לשקלל את מלוא ההקשר הנורמטיבי עדיין חומקת מבינה מלאכותית. התוצאה עלולה להיות החמצת ניואנסים, בחירה במקור פחות מתאים, או תשובה כללית מדי שאינה תואמת בדיוק את השאלה שנשאלה.
• היעדר אחריות מקצועית ואמינות מובטחת: כלי AI אינם נושאים בשום אחריות לטיב או דיוק התוצאות שהם מספקים. בהיעדר אחריות מקצועית, המשתמש הוא שאחראי לוודא אם התשובה נכונה, מלאה ועדכנית. ואמנם, לשכת עורכי הדין בישראל הדגישה כי פלט של AI עלול להיות מטעה, מוטה או לא עדכני, ולכן חובה על עורך הדין לבדוק ולאמת באופן ביקורתי כל תוכן שמתקבל ממערכת כזו (Israeli Bar Association’s Ethical Guidelines on Using AI – Pearl Cohen). הבעיה החריפה ביותר היא תופעת “הזיות ה-AI” – מצב שבו הכלי מספק תשובה שנשמעת מצוין אך בפועל היא מומצאת או שגויה לחלוטין. מקרה מפורסם התרחש בשנת 2023 בארה”ב, כאשר עורך דין הגיש לבית המשפט מסמך שנוסח בעזרת ChatGPT וכלל אזכורים לפסקי דין שלא קיימים; התוכנה למעשה “המציאה” תקדימים, והעורך דין נאלץ להתנצל בפני בית המשפט. מקרה דומה אירע לאחרונה גם בישראל: בפברואר 2025 התריע בית המשפט העליון על עתירה שתמכה את טענותיה בציטוטים מפסקי דין “שלא היו ולא נבראו”, תוצאה של הסתמכות עו”ד על אתר AI ללא אימות (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט) (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט). השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה שם שאמנם טכנולוגיות חדשות יכולות לסייע, אך “השימוש בכלים מבוססי AI אינו פוטר מאחריות ומשיקול דעת מקצועי” – ועל עוה״ד לוודא את נכונות המקורות ולא להגיש לבית המשפט מסמכים שגויים או מטעים מתוך הסתמכות עיוורת על הכלי (Lawyer’s AI reliance results in fictitious court citations in Supreme Court petition | Ctech). במילים אחרות, כאשר AI טועה – והוא עלול לטעות – אין “את מי לתבוע”. האחריות הסופית תמיד על המשתמש האנושי, וחוקר מקצועי לא יכול להרשות לעצמו לסמוך לחלוטין על המכונה מבלי לבדוק בעצמו את העובדות והציטוטים.
• תשובות כלליות ולא מותאמות אישית: מערכות AI מספקות פעמים רבות מענה גנרי – כלומר, כזה שמתאים למכנה משותף רחב של מצבים. הן אמנם יכולות לשלוף מידע רלוונטי, אך מתקשות להבחין אילו היבטים חשובים יותר במקרה הספציפי ואילו פחות. לכן התשובה שהלקוח מקבל מכלי אוטומטי עשויה להיות כללית, ללא התאמות ודגשים שנדרשים עבורו. כפי שציין מחקר של לשכת עורכי דין זרה, Generative AI מצטיין בייצור טקסט כללי על בסיס התבניות שנלמדו ממאגרי ענק, אך חסר את יכולת המומחה ליצור תוכן מדויק וממוקד לצרכים מיוחדים (A Guide to Navigating Legal Risks in the Age of Generative AI » Alameda County Bar Association). למשל, אם שואלים כלי AI שאלה משפטית רחבה, הוא עשוי להשיב בתקציר המצב החוקי הממוצע, מבלי להדגיש חריג רלוונטי שקיים דווקא בענף מסוים או בנסיבות מיוחדות. חוקר אנושי, לעומת זאת, ידע למקד את התשובה לפי צרכי הלקוח (לדוגמה: להדגיש כיצד החוק חל בתחום התעשייה הספציפי של הלקוח, או מה נפקות עובדה ייחודית במקרה שלו). בנוסף, תשובות AI לרוב אינן מספקות הסבר מעמיק מדוע המידע רלוונטי – הן נותנות את המסקנה ללא דיון אנליטי מלא. בתהליך עבודה אנושי, עורך דין יכול לקבל לא רק את “התוצאה” אלא גם נימוקים, פרשנות ודיון באפשרויות חלופיות, מה שמעשיר את ההבנה ומאפשר קבלת החלטות מושכלת יותר.
• היעדר אפשרות לשאול שאלות הבהרה ולקיים תקשורת דו-צדדית: אינטראקציה עם חוקר אנושי היא דו-כיוונית מטבעה – ניתן לקיים שיחה, לשאול ולהשיב, לחדד נקודות ולהעמיק היכן שצריך. לעומת זאת, עבודה עם כלי מחקר אוטומטי היא במידה רבה חד-כיוונית: המשתמש שואל, והמכונה עונה. אם התשובה אינה ברורה דיה או שמתעורר צורך במידע נוסף, האחריות על המשתמש להבין זאת ולשאול שאלה חדשה. ה-AI לא ייזום הבהרה כשאלה עצמה אינה מדויקת או מלאה. חוקר אנושי, לעומת זאת, יחוש כאשר הנתונים שקיבל מהלקוח אינם מספקים, ויוכל לברר: “האם קרה כך וכך?”, “תוכל לספק לי את המסמך הזה?”, “מה בדיוק אתה מבקש להוכיח?”. תהליך ברור זה משפר מאוד את איכות המחקר, כיוון שהוא מוודא שהתשובה שניתנת בסופו של דבר מותאמת בדיוק לצרכי הלקוח. חוסר היכולת של כלי AI לקבל משוב מהלקוח במהלך העבודה עלול אם כן לגרום לפספוסים – למשל, ה-AI עשוי להניח הנחות שגויות לגבי השאלה מבלי יכולת לאמתן. בהקשר זה, ניכר שגם אם ממשקי הצ’אט של מערכות כמו טקדין AI מאפשרים שיחה מסוימת, עדיין המערכת אינה “מבינה” את הלקוח כפי שאדם מבין אדם. התקשורת עם AI מוגבלת לתוכן המילולי שהוזן, ללא תפיסה אמיתית של מטרות ורצונות המשתמש. לכן, כאשר המצב המשפטי מורכב או השאלה אינה שגרתית, היתרון של שיחה אנושית – שבה החוקר מגלה עמימות ומברר אותה מול הלקוח – הוא משמעותי.

סיכום: שילוב בין כלים חכמים למומחיות אנושית

במציאות של ימינו, נראה שהתשובה אינה “או או” אלא “גם וגם”. כלי AI כדוגמת טקדין AI מספקים עזר כוח אדיר למחקר המשפטי: הם מסוגלים לסרוק בזמן קצר מאגרי מידע עצומים, לאתר פסיקה וחוק רלוונטיים בתוך שניות, ולספק סיכומים ראשוניים (הפוטנציאל של AI בניתוח משפטי: פתיחת אפשרויות חדשות) (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי). אין ספק שבכך הם משפרים את היעילות וחוסכים עבודה רוטינית שספגה בעבר שעות רבות. ואולם, כפי שראינו, כלים אלו הם בדיוק זאת – כלים – ולא תחליף לחשיבה וניתוח אנושיים. העין האנושית עדיין נדרשת בכדי לפרש את התוצאה בתוך הקשר רחב, לסנן את העיקר, למנוע טעויות מצערות, ולנסח מסמך סופי קוהרנטי ומש перекיס מקצועית. בית המשפט העליון הישראלי הבהיר לאחרונה שעל עורכי דין להשתמש בטכנולוגיות AI באופן מושכל וזהיר ובהבנת המגבלות שלהן (Lawyer’s AI reliance results in fictitious court citations in Supreme Court petition | Ctech) (Lawyer’s AI reliance results in fictitious court citations in Supreme Court petition | Ctech). במילים אחרות, האחריות והבינה האנושית אינן יכולות לצאת מהתמונה.

במיוחד במקרים מורכבים, בתיקים בעלי תקדימיות או בהכנת כתבי טענות לערכאות גבוהות, יש יתרון ברור לפנייה לחוקר משפטי אנושי מקצועי. חוקר כזה – כמו אלה הפועלים דרך lawresearch.co.il – יכול למצות את המיטב מהעולם הדיגיטלי וגם להוסיף את שכבת הפרשנות והביקורת האנושית. שילוב כוחות זה, של AI כעזר לאיסוף מהיר ושל אדם כמי שמנווט את הספינה ומוודא שהיא בכיוון הנכון, מספק את התוצאה האופטימלית: מחקר משפטי יסודי, מדויק, אמין ומותאם אישית לצורכי הלקוח (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי).

בסופו של דבר, בינה מלאכותית לא נועדה להחליף את שיקול הדעת האנושי, אלא להעצים אותו. עורך דין או חוקר משפטי שמשתמשים בכלי AI באופן מושכל יוכלו ליהנות מהטוב שבשני העולמות – מהירות ועוצמת מחשוב יחד עם עומק מחשבה וניסיון אנושי. בעידן הבינה המלאכותית, הערך המוסף הייחודי של המחקר האנושי רק מודגש ביתר שאת: הוא הגורם שמחבר בין הנתונים הגולמיים לבין הבנה משפטית אמיתית, ובכך מבטיח שהפתרונות המשפטיים יהיו לא רק מהירים – אלא גם נכונים וצודקים.

מקורות: אנו מתבססים על מקורות מומחים ועדכניים, ביניהם הנחיות לשכת עוה״ד בישראל (Israeli Bar Association’s Ethical Guidelines on Using AI – Pearl Cohen), מאמרי סקירה בתחום המשפט וה-AI (A Guide to Navigating Legal Risks in the Age of Generative AI » Alameda County Bar Association) (16 Tech Leaders on AI Replacing Lawyers, Billable Hour, Hallucina), פסק דין עדכני של ביהמ״ש העליון (“פסקי דין שלא קיימים”: עורכת הדין נעזרה ב-AI כדי לכתוב עתירה, השופטים לא נותרו אדישים | כלכליסט), ותכנים מקצועיים מאתרי משפט וטכנולוגיה כגון lawresearch.co.il (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי) (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי), הממחישים את חשיבות המעורבות האנושית גם בעידן של כלים אוטומטיים חכמים. בכך אנו רואים כי השילוב הנכון בין טקדין AI ודומיו לבין חוקר משפטי אנושי הוא המפתח למחקר משפטי יעיל ומעמיק בעידן החדש.