נבו AI – האם זה באמת מספיק?

בשנים האחרונות נכנסו לתחום המשפט כלים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית, המבטיחים לייעל את תהליך המחקר המשפטי. אחד הבולטים בהם הוא מאגר הפסיקה והחקיקה נבו (Nevo) – המאגר המשפטי האלקטרוני הגדול והפופולרי ביותר בישראל (נבו אקדמיה), המספק גישה עצומה לפסיקה ישראלית בכל דרגות בתי המשפט, לחקיקה מעודכנת ולתקנות (סיוע משפטי וחיפוש משפטי – המדריך המלא למידע משפטי – לקסיס נקסט). מאגר נבו משמש עורכי דין רבים כבסיס יומיומי למציאת מידע משפטי (עורכי דין מחפשים פסקי-דין שבינה מלאכותית המציאה – חדשות – law.co.il). לאחרונה, עולה השאלה האם הסתמכות על חיפוש אוטומטי ואולי “נבו AI” – קרי, שימוש בכלים ממוחשבים מתקדמים של נבו ודומיו – יכולה להחליף מחקר משפטי אנושי מקצועי. במאמר זה נבחן מה מציעים כלי ה-AI, אילו מגבלות משמעותיות יש להם בתחום המשפט, ומדוע חוקר משפטי אנושי מנוסה עדיין עדיף בהרבה כשותף למחקר משפטי מעמיק.

נבו AI וכלי מחקר משפטי אוטומטיים – מה הם מציעים?

נבו הוא למעשה פלטפורמה מקוונת המשמשת לחיפוש פסיקה, חוקים ומקורות משפטיים אחרים. היא מאפשרת לאתר מידע רלוונטי על סמך מילות מפתח, ציטוטי פסיקה או פרטי חוק. אף שנבו עצמה אינה מערכת “AI” במובן של שיח חופשי, שירותי חיפוש משפטי חדשים החלו לשלב יכולות בינה מלאכותית בשירותיהם. כך למשל, ישנם מנועי חיפוש מתקדמים המשמשים כ”שכבה מתוחכמת” מעל מקורות כמו נבו, ומאפשרים שאילתות בשפה טבעית וניתוח אוטומטי של המידע (מאגר משפטי AI מבוסס בינה מלאכותית – לקסיס נקסט). המשמעות היא שעורך דין יכול לנסח שאלה משפטית במשפט רגיל, והמערכת מנסה להבין את כוונתו ולהחזיר תוצאות רלוונטיות במהירות.

היכולת הטכנולוגית הזו מושכת: אלגוריתמים חכמים יכולים לנתח כמויות אדירות של מידע משפטי בפרק זמן קצר ולהציע תובנות או המלצות (שירותי מחקר משפטי – מדריך מקיף לסוגי המחקר, היתרונות והטכנולוגיות …). למעשה, חברות מידע משפטי אף מציעות כיום כלים המשלבים AI בכתיבה וניתוח; לדוגמה, נבו עצמה מפרסמת קורסים לשילוב AI בניסוח מסמכים משפטיים (“פשוט לנסח בעזרת AI” – קורס ניסוח משפטי ייחודי בשילוב כלי בינה מלאכותית). אין ספק שהמחשבים הפכו לחלק בלתי נפרד מארגז הכלים של המשפטן המודרני. אולם, חשוב לשאול: האם נבו AI או מערכות דומות באמת מבינות משפט כמו בן-אנוש? והאם הן מסוגלות להתמודד עם המורכבויות, האחריות והדקויות שבהן כרוך מחקר משפטי מקיף? לפני שממהרים לוותר על המעורבות האנושית, יש לבחון מקרוב את המגבלות של אותם כלים אוטומטיים.

מגבלות המחקר המשפטי באמצעות בינה מלאכותית

לצד היתרונות הטכנולוגיים, לכלי AI בתחום המשפט יש שורה של מגבלות מהותיות שכדאי להביא בחשבון. להלן כמה מן האתגרים המרכזיים בשימוש בכלים אוטומטיים למחקר משפטי:

• חוסר הבנה עמוקה של ההקשר: מערכות AI מנתחות טקסטים ודפוסים סטטיסטיים, אך אינן “מבינות” באמת את ההקשר הרחב של המקרה המשפטי. משפטנים יודעים שלעיתים פרט עובדתי קטן או נסיבה מיוחדת יכולים לשנות לגמרי את משמעות הדין במקרה מסוים. כלי אוטומטי עלול לפספס את ההבחנות העדינות הללו, כי הוא אינו מפעיל שיקול דעת אלא מסתמך על דפוסי לשון כלליים. במילים אחרות, AI חסר את ההבנה האנושית של הנסיבות והמטרות מאחורי השאלה המשפטית, ולכן עלול להציע תשובה שאינה מתאימה בדיוק לבעיה שלפנינו.
• תלות במידע גנרי ועדכניות המידע: מערכות AI ניזונות ממאגרי נתונים קיימים. אם המידע שבבסיס המערכת אינו מקיף או עדכני, התוצאות עלולות להיות חלקיות או מיושנות. ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין התריעה לאחרונה כי פלט של כלי AI עשוי להיות “מוטה, מטעה, מפלה, ואינו עדכני” – ולכן מחייב אימות חיצוני (עורכי דין מחפשים פסקי-דין שבינה מלאכותית המציאה – חדשות – law.co.il). כלומר, ייתכן שכלי AI לא יידע על פסיקה חדשה ממש מהשבוע האחרון, שינוי חקיקה מהעת האחרונה, או פרשנות עדכנית שהתגבשה. המערכת תלויה במה שהוזן אליה ובמה שהיא אומנה עליו, שלעיתים קרובות הוא מידע כללי שאינו תפור למקרה הספציפי שלך.
• סיכון ל”הזיות” מידע ופערי אמינות: אחד הסיכונים המדוברים ביותר הוא נטיית מערכות מבוססות AI “להמציא” מידע שנשמע אמין אך הוא שגוי או אפילו בדוי לחלוטין. מקרה מפורסם אירע כאשר עורכי דין התלוננו למאגר נבו שחסרים בו פסקי דין מסוימים – אך התברר שפסיקות אלה מעולם לא ניתנו, והן היו פיקטיביות, “הומצאו” על-ידי כלי AI (עורכי דין מחפשים פסקי-דין שבינה מלאכותית המציאה – חדשות – law.co.il). במילים אחרות, עורך דין שקיבל תשובה מכלי בינה מלאכותית עלול למצוא עצמו רודף אחרי ציטוט משפטי שאינו קיים במציאות. התופעה אמנם לא מכוונת – המערכת מנסה לרצות את המשתמש עם תשובה מופרכת אך סבירה – אך התוצאה עלולה להטעות את המשפטן ולפגוע בבניית הטיעון. גם כשהמערכת לא ממציאה מקורות, היא עלולה לסכם או לצטט באופן חלקי ושגוי מידע אמיתי. האחריות לוודא דיוק מוטלת בסופו של דבר על המשתמש האנושי.
• אין אחריות או שיקול דעת משפטי: בניגוד לחוקר אנושי או לעורך דין, מערכת AI אינה נושאת באחריות מקצועית לתוצאות. היא לא “חתומה” בשמה על המחקר, ולא תהיה אחראית אם נפלה טעות חמורה. עורכי הדין המשתמשים בכלי AI חייבים לבדוק באופן פרטני את מהימנות המידע ולאשש כל ממצא באמצעות אסמכתאות חיצוניות (עורכי דין מחפשים פסקי-דין שבינה מלאכותית המציאה – חדשות – law.co.il), שכן בסופו של יום, על כתפיהם – ולא על המחשב – מוטלת האחריות להציג מידע נכון לבית המשפט או ללקוח. בנוסף, כלי אוטומטי לא יכול להפעיל שיקול דעת ערכי או מוסרי: הוא לא יזהיר אותך שתקדים מסוים אמנם תומך בעמדתך אבל סותר מגמה ערכית, ולא יסייג תשובה במקרים של חוסר ודאות. היעדר שיקול הדעת אומר שגם אם קיבלת תשובה, אינך יודע כמה להסתמך עליה מבלי שבדקת אותה בעצמך.
• קשיים בפרשנות חוקית ודקויות לשון: פרשנות של טקסט משפטי – בין אם זו לשון חוק מורכבת או סעיפי חוזה מסובך – מחייבת הבנה עדינה של שפה, כוונה, היסטוריה חקיקתית ולעיתים שיקולי מדיניות. כלים מבוססי AI מתקשים להתמודד עם רבדים כאלה. הם עשויים לפרש מונח משפטי בצורה מילולית צרה מדי, או לפספס דקויות תחביריות המשנות את המשמעות. כמו כן, כאשר יש אסכולות פרשנות שונות (כגון בפסיקה מפורסמת שבה דנו שופטים בגישות מנוגדות), כלי אוטומטי לא באמת “יבחור צד” או יבין את ההבדלים באופן מודע. הוא עשוי להחזיר תשובה מבולבלת או להעדיף באופן שרירותי גישה אחת בלי להסביר. בני אנוש, לעומת זאת, יכולים לזהות את המורכבות, לציין שיש מחלוקת פרשנית, ולהסביר את שתי הגישות. יכולת זו חסרה למכונה, שעתידה להתקל בקושי בכל מה שאינו שחור-לבן.

המגבלות הללו מדגישות שכלי AI משפטיים יכולים להיות לעזר – אך אינם תחליף מלא לשיקול הדעת ולבקיאות של מומחה אנושי. אפילו בתי המשפט נוקטים זהירות מול חומרים שמקורם בבינה מלאכותית: בהחלטה שניתנה בבית משפט בישראל נקבע לאחרונה כי מסמך שסוכם על ידי AI עלול להטעות ולכן הורה השופט להתעלם ממנו כדי שלא יפגע בשיקול הדעת העצמאי של מומחה בית המשפט (Israeli Court Outlines How AI-Generated Documents Should Be Introduced – Lexology) (Israeli Court Outlines How AI-Generated Documents Should Be Introduced – Lexology). הלקח הוא ברור: ראוי להתייחס לממצאי AI בעירבון מוגבל, ולראות בהם נקודת התחלה בלבד. גם כאשר אדם פרטי משתמש בכלי מחקר כדי לברר סוגיה משפטית משלו, מומלץ שיתייעץ בעורך דין לפני פעולה, כדי לוודא שהבין נכון את המידע ויישם אותו במיטבו (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה). בסופו של דבר, אין תחליף לבקרה אנושית מקצועית על המידע המשפטי שמופק באמצעים דיגיטליים.

היתרונות של חוקר משפטי אנושי

מול המגבלות של הפתרונות האוטומטיים, בולט במיוחד הערך המוסף שמביא חוקר משפטי אנושי – משפטן מיומן המבצע את המחקר. היתרונות בשילוב בן-אנוש בתהליך המחקר אינם רק בעניינים טכניים של דיוק, אלא גם בהבנת התמונה המלאה ובהפעלת שיקול דעת מקצועי. להלן היתרונות המרכזיים של חוקר משפטי אנושי בהשוואה לכלי AI:

• ניסיון מקצועי ומומחיות בתחום: חוקר אנושי מביא עמו שנות השכלה וניסיון במחקר משפטי. הוא מכיר לעומק את שיטת המשפט הרלוונטית, את המקורות החשובים בכל ענף דין, ואת דרכי החיפוש היעילות בכל מאגר. מומחה מנוסה יודע לזהות תקדימים חשובים, לפסול מקורות לא מהימנים, ולהצליב מידע ממקורות שונים כדי לוודא שלא חומק דבר משמעותי. הניסיון גם מאפשר לו לעבוד בזריזות – לא פחות מהמחשב – אבל עם הבנה מה לחפש ואיפה. ידע אנושי מתעדכן ומסתגל: חוקר טוב מקפיד להתעדכן בפסיקה החדשה ובשינויי חקיקה באופן שוטף, ומכניס לשקלול גם מידע “רך” יותר ממאמרים, ספרות מקצועית והתרחשויות עדכניות, שהמכונה אולי לא מכירה.
• יכולת ניתוח והערכת תקדימים לעומק: בחקירה משפטית, לא די למצוא פסק דין – צריך גם לקרוא אותו באופן ביקורתי ולהבין איך הוא משליך על המקרה הנוכחי. חוקר אנושי יכול לנתח לעומק את פסקי הדין הרלוונטיים, לבחון את העובדות שהובאו בהם, את הנימוקים שהשופט נתן, ואפילו את רוח הדברים. הוא יידע לומר האם תקדים מסוים מחזק באופן ברור את הטענה המשפטית, או שמא יש הבדל בין נסיבות התקדים לנסיבות המקרה שאולי יגרום לבית המשפט הנוכחי להבחין ביניהם. איתור וניתוח תקדימים הוא חלק מרכזי בעבודת עורך הדין לביסוס טיעונים משפטיים (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה), וחוקר אנושי מסוגל לקשור בין תקדימים שונים, להסביר כיצד הם משתלבים או מתנגשים, ולהסיק מכך את הכיוון המשפטי הנכון. יכולת ההשוואה האנליטית הזו – בין מקרים דומים ושונים – היא מיומנות אנושית שקשה לשכפל.
• התאמת המחקר לצרכים הספציפיים של המקרה: כל תיק משפטי הוא עולם ומלואו. חוקר אנושי יכול לקבל מהלקוח או מעורך הדין המזמין את המחקר פירוט לגבי נסיבות המקרה, השאלות המדויקות שעומדות להכרעה, והדגשים החשובים עבור האסטרטגיה המשפטית. בהתאם, הוא יכול למקד את המחקר לנושאים הרלוונטיים ביותר. למשל, אם בתיק מסוים יש חשיבות להיבט רפואי-נזיקי ספציפי, החוקר יעמיק בחקיקה ובפסיקה בתחום הרפואי, ואף ישקול לחפש מקורות משיקים (כמו ספרות רפואית או משווים מחו”ל) שיכולים לחזק את הטענה. לעומת זאת, כלי AI עשוי לספק תשובה כללית או לסטות לנושאים שלאו דווקא רלוונטיים, כי הוא לא “מבין” מה באמת חשוב במקרה המסוים. ההתאמה האישית שחוקר אנושי מציע מבטיחה שהמחקר יהיה רלוונטי ומדויק למידות הסוגיה הנדונה.
• שיקול דעת משפטי ואחריות מקצועית: חוקר אנושי מפעיל לאורך המחקר שיקול דעת – אילו מקורות חשובים יותר ואילו פחות, איזה טיעון משפטי חזק ואיזה משני, היכן ניתן לעצור כי החוק ברור והיכן צריך להעמיק כי יש חוסר ודאות. חשוב מכך, חוקר אנושי עומד מאחורי התוצאה. עבודתו נעשית במסגרת אחריות מקצועית, בין אם הוא עורך דין ובין אם משפטן מומחה: הוא יישא באחריות לטיב ואיכות התוצר שסיפק. האחריות הזו מדרבנת לרמת קפדנות גבוהה ולהצלבת מקורות למניעת טעויות. בנוסף, שיקול הדעת האנושי מאפשר להתייחס גם להיבטים אתיים וערכיים: חוקר אנושי יכול להעיר למשל שטיעון מסוים אומנם אפשרי משפטית אך בעייתי מבחינה מוסרית או שיפוטית, ולהמליץ על דרך חלופית. הוא מסוגל “לחוש” את הכיוון שבית המשפט עשוי ללכת אליו, בהתבסס על ניסיון והיכרות עם הלך הרוח המשפטי, מה שמאפשר להתאים את האסטרטגיה. זהו מימד שכלי AI פשוט לא מעניק.
• יכולת הסקת מסקנות והצגתן באופן משכנע: מעבר למציאת המידע, יש את השלב של הפקת תובנות והבהרתן בצורה נהירה. חוקר משפטי אנושי מסוגל לכתוב תקציר או דו”ח מחקר בצורה בהירה ומאורגנת, להדגיש את הנקודות החשובות ולהסביר את ההשלכות של כל מקור שנמצא. הוא יכול לבנות נרטיב המחבר בין המקורות השונים כדי לתמוך באופן משכנע בטיעון המשפטי של הלקוח. בניגוד לכך, פלט של AI לעיתים קרובות דורש עריכה וסידור מחדש, ואין לו יכולת להסביר או לחבר בין דברים באופן טלאולוגי (מוכוון-מטרה) כפי שאדם עושה. התוצר האנושי, אם כן, בדרך כלל איכותי ומשכנע יותר כשהוא מוצג לבית המשפט או ללקוח, משום שהוא עבר סינון ותיבול של שכל ישר וחשיבה משפטית ביקורתית.

לסיכום חלק זה, השילוב של בקיאות, הבנה אנושית וחשיבה ביקורתית הופך את החוקר האנושי ל”פילטר איכות” חיוני על גבי אוקיינוס המידע שמציפים אותנו כלי החיפוש החדשים. דווקא בעידן של הצפת מידע, הערך של איש מקצוע שיודע לברור את המוץ מן התבן – הולך וגובר. כאן עולה השאלה: היכן ניתן למצוא שירות מקצועי שכזה, המנצל הן את הטכנולוגיה והן את כישורי האנוש, כדי לספק את המיטב לשוחרי הצדק? דוגמה בולטת לכך היא האתר lawresearch.co.il, המספק שירותי מחקר משפטי אנושיים ברמה גבוהה.

lawresearch.co.il – כשהמחקר האנושי פוגש מקצועיות וטכנולוגיה

לאור היתרונות הברורים של המחקר האנושי, רבים פונים לקבלת סיוע מחוקרי משפט מקצועיים. אחד השירותים המומלצים בתחום זה הוא lawresearch.co.il – פלטפורמה ייעודית המספקת מחקר משפטי אנושי בהתאמה אישית. האתר מנוהל על-ידי צוות משפטי בעל ניסיון עשיר במחקר. מייסד השירות, דניאל, מציין כי הוא “עוסק במחקר משפטי כבר שנים רבות” וכי במהלך דרכו המקצועית “נחשף לאתגר הגדול של איתור פסיקות, חוקים ותקדימים בצורה יעילה – במיוחד במערכת משפטית מורכבת” (אודותינו – לקסיס נקסט- חיפוש משפטי). התובנה הזו – שהמערכת המשפטית מורכבת ושמציאת המידע הנכון היא אתגר – היא בדיוק הבסיס להקמת lawresearch.co.il. הרעיון הוא לסייע לעורכי דין, לאנשי מקצוע ואף למתדיינים פרטיים לקבל תשובות מקיפות ומדויקות לשאלות משפטיות, בלי שיצטרכו לנווט לבדם בין עשרות מאגרים ופסקי דין.

אילו שירותים מציע lawresearch.co.il? למעשה, האתר מציע ללקוחותיו מעין “חוקר משפטי פרטי” לפי דרישה. בין סוגי המחקר הנפוצים שניתן להזמין: מחקר פסיקה (תקדימים) – איתור פסקי דין והחלטות תקדימיות הרלוונטיות למקרה הנדון, תחום שהוא אבן יסוד בבניית טיעון משפטי משכנע (שירותי מחקר משפטי בתשלום: מדריך מקצועי לבחירה ולמיצוי הטכנולוגיה); מחקר חקיקה ורגולציה – איסוף וניתוח של הוראות חוק, תקנות והנחיות מנהליות עדכניות בתחום מסוים, כולל בירור מצב החוק ההיסטורי (מה שהיה בתוקף במועדים קודמים) אם יש צורך בכך; מחקר ספרות משפטית – איתור מאמרים מקצועיים, ספרי משפט, חוות דעת אקדמיות ופסקי דין מחו”ל שיכולים לשפוך אור על הסוגיה; וכן שירותי כתיבת חוות דעת או סיכומי מחקר – ארגון הממצאים לדו”ח קריא שמסכם את התשובות לשאלות המשפטיות שעל הפרק. כל זאת מותאם אישית להזמנת הלקוח: הלקוח יכול לבקש דגש על זווית מסוימת, תחום משפט משיק, או הגבלה לתקופת זמן מסוימת – והחוקר יתאים את עבודתו לכך.

מדוע lawresearch.co.il נבדל מהסתמכות על נבו או AI? ראשית, מפני שב-LawResearch העבודה אינה מתבצעת על-ידי מחשב לבד, אלא על-ידי בן אנוש שמשתמש במחשב. הצוות עושה שימוש בכל המאגרים הטכנולוגיים המתקדמים – מנבו, דרך תקדין ומאגרים בינלאומיים, ועד לכלי AI מסייעים – אבל לאחר שלב האיסוף האוטומטי, מגיע שלב הניתוח האנושי. במובן זה, השירות משלב את הטוב משני העולמות: גם טכנולוגיה מתקדמת לאיתור מהיר של מידע, וגם שכל ישר ומשפטי לבדיקת המידע והסקת מסקנות. באתר lawresearch.co.il מדגישים שהם שילבו במערכת שלהם את מקורות המידע המשפטיים המרכזיים בישראל (כגון נבו ואחרים) כשכבה טכנולוגית, אך מעליה מפעילים את המומחיות האנושית כדי לספק תשובות בשפה טבעית ומובנת (מאגר משפטי AI מבוסס בינה מלאכותית – לקסיס נקסט). התוצאה היא יעילות גבוהה בלי להתפשר על איכות ומהימנות.

שנית, LawResearch שם דגש על שירות אישי ומענה מהיר. בניגוד לחיפוש עצמאי במאגר, כאן הלקוח יכול ממש לתקשר עם החוקר, להסביר את צרכיו, לשאול שאלות הבהרה ולקבל עדכונים במהלך העבודה. זה דומה לקיום מחלקת מחקר פרטית משלך, לפי שעה או לפי פרויקט, מבלי להעסיק צוות במשרה מלאה. השירות חסכוני בזמן עבור עורכי דין עמוסים: במקום שהעו”ד יצלול בעצמו ימים שלמים בנבכי המחקר, הוא מקבל תוצר מוגמר או קרוב למוגמר שעליו הוא יכול לבנות את טיעוניו. כך הוא פנוי יותר להתמקד בגיבוש אסטרטגיה, בהופעה בבית משפט ובטיפול בלקוח. הלקוח הסופי מרוויח טיעון משפטי מבוסס ועמוק יותר, שלעיתים מתבטא אף ביתרון בהליך עצמו.

חשוב להדגיש ש-lawresearch.co.il זוכה להערכה בזכות מקצועיות ויסודיות. האתר עצמו משמש כמרכז ידע בתחום המחקר המשפטי: אפשר למצוא בו מידע עשיר ומפורט על חשיבות המחקר המשפטי, דוגמאות מעניינות מפסקי דין, והסברים על האפשרויות לקבלת תמיכה מקצועית בהליכים משפטיים (ייעוץ משפטי שני: מדוע הוא חשוב וכיצד שירותי מחקר משפטי יכולים לסייע …). העובדה שהפלטפורמה חולקת תכנים והדרכות כאלה בפומבי מעידה על מומחיותה ועל הרצון לקדם סטנדרטים גבוהים של מחקר משפטי בקהילה המשפטית. לקוחות מספרים על תשובות מקיפות המספקות להם את התמונה המלאה של הסוגיה המשפטית איתה התמודדו, ולא פעם כוללות מקורות מפתיעים שהם עצמם לא היו מוצאים בקלות. במילים אחרות, המוניטין שנבנה הוא של שירות שסורק ובודק כל פינה רלוונטית, עד שהלקוח יהיה בטוח שלא התפספסה אף הלכה חשובה או סעיף מפתח.

בשורה התחתונה

כלי מחקר אוטומטיים כדוגמת “נבו AI” מסמלים את קדמת הטכנולוגיה המשפטית ויכולים ללא ספק לסייע באיתור מהיר של מידע. אולם, כפי שראינו, הם אינם תחליף ליכולת הניתוח, לשיקול הדעת ולאחריות שמביא עמו חוקר משפטי אנושי. עולם המשפט מלא בניואנסים ובשיקולים שהטכנולוגיה לבדה טרם מסוגלת להכיל במלואם. שילוב מושכל בין טכנולוגיה לאדם הוא הפתרון האידיאלי: ניצול הכח של מאגרים ממוחשבים לצד הבינה והניסיון של מומחה אנושי. בדיוק שילוב זה מציע השירות של lawresearch.co.il – הוכחה לכך שכשמדובר במחקר משפטי, המגע האנושי עדיין הכרחי כדי להגיע לתוצאה מדויקת, אמינה ומשכנעת.

בסופו של יום, עורך דין המעוניין לשרת את לקוחותיו נאמנה ולהציג את הטיעונים הטובים ביותר, יעשה נכון אם יראה ב-AI כלי עזר ראשוני בלבד, וישקול להסתייע בחוקר משפטי מקצועי לבדיקת הממצאים ולהעמקתם. התוצאה תהיה מחקר משפטי איכותי יותר, ובסבירות גבוהה גם הצלחה גדולה יותר בהליך – הרי משפט מנצחים עם טיעונים חזקים ומבוססים, ואת אלה משיגים באמצעות ידע, ניסיון ושיקול דעת אנושי ששום בינה מלאכותית (בינתיים) לא יכולה להחליף.

יצא איפוא שנבו AI לבדו באמת אינו מספיק – המנצח האמיתי הוא השילוב של נבו עם ה-AI האנושי שבינינו. 👥🤖